אגרות שילוט: אין לקבלן כמובן מאליו

אגרה אמורה לכסות הוצאות קשורות - אך לא כך המצב באגרות שילוט, שהן בעצם מס מוסווה

מרבית בעלי העסקים מקבלים מידי שנה בשנה את אגרת רישיון השילוט בגין השלטים אשר מוצבים במקום העסק שלהם. האם יש מקום לשלם מבלי לבחון את החיוב לעומק? ראשית נשאל מהי אגרת שילוט, ומכוח איזה חוק היא מוטלת. אגרת השילוט מוטלת מכח פקודת העיריות, כאשר ס' 246 לפקודה מונה את השירותים שהעירייה מוסמכת לקיים בתחומה, ביניהם פיקוח על הצגת מודעות, שלטים וטבלאות; ס' 251 מסמיך את הרשות לקבוע הוראות בדבר גביית אגרות, דמי השתתפות או היטלים לצורך קיום שירותים.

העירייה אם כן הוסמכה להטיל בחוק העזר חובת תשלום של אגרות, ובין היתר של אגרת שילוט. לפיכך עולה שאלה נוספת: האם מוסמכת העירייה במסגרת המושג "אגרה" להטיל על בעל נכס או בעל עסק שהתקין שילוט בנכסו תשלומי חובה על התקנת השילוט, המנותקים לחלוטין מן העלויות של העירייה לצורך הפיקוח על השילוט בבתי העסק?

לטעמנו, המפתח למתן התשובה מצוי בהבנת המושג 'אגרה', כמשמעותה בפקודת העיריות. האם הרשויות גובות אגרה, או שמה המדובר במס מוסווה אותו אין הרשויות מוסמכות לגבות שלא על-פי חוק מפורש? אם נפעיל את המבחנים שהתגבשו בספרות ובפסיקה הרי נראה, כי המאפיינים של האגרה כפי שהרשות גובה מקיימים את היסודות של מס, וזאת מן הטעמים הבאים: אין זיקה אמיתית בין התשלום ובין השירות; התשלום משמש למימון הוצאות כלליות ולא כהחזר עבור הוצאות מוחשיות. מבדיקת תקציבי רשויות רבות עולה כי אין הפרדה ממשית בין התקציבים השונים, ואין ייעוד של הכספים למטרה נקודתית.

אם לצורך המחשה ניקח כדוגמא את תעריפי חוק העזר של עירייה גדולה במרכז: התעריף לשלט בולט הינו 1,653 שקל למ"ר. שטח ממוצע של שלט מסוג זה הינו 9 מ"ר, לפיכך החיוב השנתי הינו 14,880 שקל. נניח ויש לצורך הדוגמא 1,000 שלטים מסוג זה בתחומי הרשות - אנו כבר מגיעים להכנסות של 14,880,000 שקל, ונזכור כי העלות היחידה בגינה משולמת אגרת השילוט הינה "פיקוח ובקרה".

מבדיקות שביצענו, עפ"י אומדן הוצאות הרשות בגין הפיקוח על השלטים, הגענו למסקנה כי קיים חשש שההכנסות בגין אגרות השילוט גדולות פי כמה מההוצאות. לפיכך עולה השאלה, על סמך מה נקבע התעריף לשלט, האם תעריף זה נגזר מהוצאות הרשות או שמא זהו תעריף שרירותי. נראה כי התעריפים המוחלים על השלטים נתונים לשיקול דעתה החופשי של הרשות, וזאת ללא כל "זיקה" לשיעור ההוצאות. אגרות אלה פתחו בפני הרשויות פתח לנצל סמכותן גם למימון פעולות אחרות שאין להן קשר לפעילות מחלקת השילוט.

נסכם ונאמר, כי רצוי לבחון את אגרות השילוט בדקדקנות, ולא לקבלן כמובן מאליו.

הכותבים הם מחברת ארנונה ניהול נכסים, העוסקת בהפחתת מיסוי מוניציפאלי.