תיקון שומה - לאו דווקא לבקשת המשלם

במסגרת עיסקת מכר מקרקעין התחייב הקונה לשלם את מס השבח, למרות שהחוק מחייב את המוכר בתשלומו. הוגשה השגה על קביעת השווי וההשגה נתקבלה חלקית. על החלטה זו לא הוגש ערר, והמס שהמוכר חייב בתשלומו שולם על ידי הקונה. כעבור 3 שנים מתשלום מס שבח, הגיש המוכר בקשה לתיקון השומה, בטענה שנתגלו עובדות שיכולות היו להשפיע על שווי הרכישה.

האם הזכות להגיש בקשה נתונה למוכר, או שמא למי ששילם את המס - הרוכש?

עיזבון המנוח בדיע הלון (להלן: "העורר") מכר ביום 17.07.98 נכס מקרקעין לקונה. המערער הגיש למנהל מס שבח בנצרת (להלן: "המשיב") השגה, אשר נתקבלה באופן חלקי. מס השבח שולם על ידי הקונה (ולא על ידי המוכר כקבוע בחוק).

על החלטה זו לא הגיש העורר ערר והשומה הפכה לשומה סופית.

העורר המתין עד לתאריך 09/01/03 והגיש הפעם בקשה לתיקון השומה, זאת בהתאם לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה, ורכישה) התשכ"ג - 1963, (להלן "החוק"), המאפשר תיקון שומה סופית בשלושה מצבים:

1. כאשר בעת עשית השומה היו עובדות, שנתגלו מאוחר יותר ובכוחן של אלה לבדן, היה המנהל קובע שומה שונה.

2. או שההצהרה היתה לא נכונה, דבר שהשפיע על קביעת השווי בעת עשית השומה על ידי המנהל.

3. או שנתגלתה טעות בשומה.

המשיב דחה בקשה זו בקובעו, כי לפי לשון סעיף 85 לחוק, קיימות שתי אפשרויות לעשות שימוש בסעיף 85: האחת ביוזמת המנהל עצמו, והשניה ביוזמת מי ששילם המס. במקרה זה, הואיל והעורר לא שילם את המס, אלא הקונה, הרי המוכר איננו רשאי ליזום תיקון השומה.

לטענת העורר, כוונת המחוקק באמרו "מי ששילם את המס", מכוונת במקרה זה למוכר, כיוון שמדובר במס שבח המוטל על פי החוק על המוכר, ואין נפקא מינה מי שילם את המס.

על החלטה זו הגיש העורר ערר, שנדון בפני ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי בנצרת.

ועדת הערר קבעה: הבקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק אינה אלא "דרך עוקפת" להביא את השומה לדיון בפני ועדת ערר למרות שמועד הערר עבר מן העולם.

כפי שעולה מהתנגדות המשיב להיענות לבקשת העורר לפעול לפי סעיף 85 לתיקון שומה, הרי אם תחליט הוועדה להיעתר לבקשת העורר ותתיר תיקון השומה, וכתוצאה מזה יקבע שווי הרכישה לפי הסיפא של סעיף 29 לחוק, היה המשיב קובע שומה נמוכה יותר, כך שהיה שיעור המס שחייב בו המוכר (ששולם על ידי הקונה), נמוך בהרבה משיעור המס ששולם בפועל.

ועדת הערר קובעת, שיהיה זה לגיטימי לעשות שימוש בהוראת חוק שיש בה כדי לעקוף הוראת חוק אחרת בדבר סופיות הדיון.

אין לתת פירוש דוקני ללשון החוק בסעיף 85, שרק מי ששילם את המס יכול להיעזר בסעיף 85, כי תיקון שומה משפיע בהכרח על המוכר בעיסקה שחייבת במס שבח ועל הקונה בעיסקה שחייבת במס רכישה. לכן ננקטה בסעיף לשון, "מי ששילם את המס", והכונה כאן למוכר ולקונה, כל אחד מטעמים שלו.

נכון להבהיר, כי סעיף 85 נחקק כדי למנוע חיוב בעל מקרקעין במס מעבר לשיעור שהוא חייב בו מצד אחד, ומצד שני שלא לתת לבעל מקרקעין להתחמק מתשלום המס הנכון, שהוא חייב בתשלומו על פי החוק. סעיף 85 כאמור נותן ברירה למנהל לתקן שומה, אם מצא כי יש טעות בקביעת השווי, או שהוא פעל עקב הטעיה מצד בעל ענין. ומצד שני נתן לבעל המקרקעין ברירה ליזום תיקון שומה, אם מתברר מעל לכל ספק, שהוא חויב בתשלום מס בשיעור גבוה מעבר למס ששולם על ידו, הן במס שהוא עצמו חייב והן במס שקיבל על עצמו לשלמו, שיוכל בגין כך בעל מקרקעין לבקש תיקון השומה.

לפיכך, מטעמים של עשיית צדק ומניעת עושר שלא במשפט, מחליטה ועדת הערר לקבל את הערר באופן חלקי ולהחזיר את העניין לבדיקת השומה מחדש למשיב, בלוקחו בחשבון את המסמכים והראיות התומכות בגרסת העורר בדבר קיום התנאים שמחילים את הסיפא של סעיף 29 לחוק, ולקבוע את שיעור המס המתחייב מכך. היה והתוצאה תהיה קביעת שיעור מס מוקטן, יוחזר עודף המס ששולם למי ששילם אותו בפועל.

עמ"ש 41/03, ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין שליד ביהמ"ש המחוזי בנצרת, בהרכב: השו' זועבי - יו"ר, והחברים עו"ד הללי ומר ענתבי.