החשבונאות היצירתית של אלי רייפמן

סוד גלוי הוא שהחיים של החברות המנפיקות בלונדון הרבה יותר נוחים. החברות שנסחרות שם מחויבות לפרסם דו"חות כספיים אחת לחצי שנה, להבדיל מהחברות שנסחרות בוול-סטריט ואפילו בבורסה המקומית, שמגישות דו"חות כספיים מדי רבעון. מעבר לכך, רמת הדיווח בלונדון אינה מקיפה כמו בדיווח הנדרש מהחברות הנסחרות בוול-סטריט, והפיקוח והבקרה של הרשויות שם רחוק מלהתקרב לפיקוח של רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC). זה כמובן לא אומר דבר וחצי דבר על איכות החברות שנסחרות בלונדון, אבל זה מעניק לחברות מרחב הרבה יותר גדול לגמישות חשבונאית. ומה זה חשבונאות, אם לא "משחק" כלשהו עם המספרים.

שלשום פרסמה אמבלייז (BLZ.L) של אלי רייפמן, שנסחרת בלונדון, תוצאות כספיות למחצית הראשונה של 2005. הדו"חות של אמבלייז, שאפשר לכתוב כתבה שלמה רק על הגדרת הפעילות שלה (בתמצית: היא מפתחת ציוד תקשורת), העלו מספר תהיות חשבונאיות שראוי להרהר בהן.

זה התחיל בשורה העליונה, שלא כללה רק את ההכנסות מפעילות שוטפת, נמשך בהצגת גידול בפעילות שנבע בעיקר ממסע רכישות ונגמר בדחיקת ההפסדים מני"ע לפינה. הכל נעשה, כמובן, במסגרת הכללים החשבונאיים, אבל הרי כולנו יודעים שכללים חשבונאיים הם חומר ביד היוצר.

ההכנסות

ההכנסות מהביזנס בתחום התקשורת הסתכמו במחצית הראשונה ב-48.3 מיליון דולר, אבל באמבלייז הכניסו את הביזנס הפיננסי לשורה העליונה. רווחי ההון מהנפקות של חברות בנות - אדמיינד וויז'ואל דיפנס - "נדחפו" לשורה העליונה וזו הסתכמה ב-71.6 מיליון דולר.

מה הקשר בין רווחי הון להכנסות? כשמדובר בחברות אחזקה, אפשר למצוא קשר - העסק שלהן הוא לממש אחזקות וההכנסות שלהן הן הרווחים מהמימושים. כשמדובר בחברת אמבלייז, שמפתחת כאמור ציוד תקשורת, המספרים בשורה העליונה אמורים לכלול רק נתונים על מכירות ושירותים שקשורים לציוד התקשורת. בחברות תפעוליות, הרווח ממימוש אחזקות מופיע בתחתית דו"ח רווח והפסד אחרי הרווח התפעולי של החברה (החל מהשנה הבאה, אגב, צפויות חברות שכפופות לתקינה האמריקנית לדווח על רווחי ההון רק במסגרת השינויים על ההון העצמי).

כך זה נהוג בכל החברות התפעוליות שיש להן חברות בנות שמפיקות רווחי הון. כך זה עובד, למשל, גם בקומברס (CMVT) שהנפיקה בוול סטריט את חברות הבת שלה - ורינט (VRNT) - ב-2002 ואולטיקום (ULCM) - עוד ב-2000 ורשמה את רווחי ההון בתחתית הדו"ח, וכך זה היה באי.סי.איי (ECIL) שבזמנו - בסוף שנות ה-90' הנפיקה את אי.סי.טל (ECTX) ומאז כבר הספיקה להיפרד ממנה. ככה זה היה צריך מוצג גם באמבלייז, שהיא חברה תפעולית לכל דבר ועניין, אבל רייפמן ורואי החשבון שלו חשבו אחרת.

החשיבה שלהם יוצרת עיוות לכל אורך הדו"ח והדבר בולט במיוחד בשורת הרווח התפעולי. אמבלייז דיווחה במחצית על הפסד תפעולי של כ-900 אלף דולר, אבל כשמנטרלים את הרווח ההוני מההנפקות של הבנות, מקבלים הפסד תפעולי אמיתי של 24 מיליון דולר, וזה הנתון שמשקף בצורה הטובה ביותר את מצב העסק.

הרווח הגולמי

בעיה נוספת קשורה לשורה שלא קיימת בדו"חות החצי שנתיים של אמבלייז - שורת הרווח הגולמי. אמבלייז הלכה עד הסוף בגישה של דיווח במודל של חברות אחזקה ונמנעה מדיווח על רווח גולמי. זה הגיוני בחברות אחזקה שבהן אין בעצם מכירות של מוצרים ושירותים, אין עלות מכר ומכאן שאין משמעות למונח 'רווח גולמי', שהוא המכירות בניכוי עלות המכירות. מכל מקום, את הרווח הגולמי אפשר לגזור מהדו"חות והוא מסתכם ב-2.3 מיליון דולר בלבד מתוך הכנסות של 48.1 מיליון דולר. זאת הרעה משמעותית ביחס למצב ב-2004, אבל ההצגה, כפי שבוצעה בפועל, מעמעמת את המגמה הזו.

הכנסות מימון

כמה שורות מתחת לסעיף הרווח הגולמי נמצא סעיף לכאורה תמים - הכנסות מימון. בסעיף הזה מתרכזות כל ההכנסות מניירות ערך - מניות ואיגרות חוב -ומנגד הוצאות המימון בגין הלוואות. מאחר שלאמבלייז קופת מזומנים גדולה - מעל 260 מיליון דולר - היא מייצרת בשנים האחרונות הכנסות מימון משמעותיות.

ובכן, במחצית הראשונה של השנה היא נזקקה ל"טריק" חשבונאי כדי לדווח על הכנסות מימון של 4.8 מיליון דולר, אבל האמת שהכנסות המימון שלה הסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. ההפרש - 2.9 מיליון דולר - פשוט "נעלם" מהדו"חות הכספיים ונרשם במסגרת השינויים בהון העצמי. איך החברה עשתה זאת? פשוט מאוד. אמבלייז הגדירה בשנת 2004 סעיף במאזן בשם - השקעות בניירות ערך זמינים למכירה. למעשה, מדובר בשני סעיפים - ניירות ערך זמינים למכירה לזמן קצר וניירות ערך זמינים למכירה לזמן ארוך שהשינויים בהם - ירידה או עלייה במחירי ניירות הערך, לא נזקפים לדו"חות הכספיים. בסוף שנת 2004 היו לחברה השקעות שהוגדרו כזמניות למכירה לזמן קצר ב-53 מיליון דולר וכ-97.2 מיליון דולר השקעות זמינות למכירה לזמן ארוך. בסוף יוני 2005 היו לחברה 88.5 מיליון דולר כהשקעות זמינות למכירה בזמן הקצר וכ-139 מיליון דולר לזמן ארוך. החברה הגדילה את ההשקעות הזמינות למכירה ולמעשה הגדילה את יכולתה לתמרן ברווחים.

הסיווג הזה, לניירות ערך זמינים למכירה על פי התקינה האמריקנית, מאפשר לאמבלייז לרשום את השינויים בשווי הניירות האלו במסגרת ההון העצמי. כלומר, הרווחים או לחילופין ההפסדים, מגדילים או מקטינים את ההון העצמי בלי שיעברו כלל דרך דו"ח רווח והפסד.

התקן הזה, שאגב מיושם בדו"חות של הבנקים, מאפשר לחברות לנהל את הרווחים איך שהן רוצות. נניח שחברה רכשה שתי איגרות חוב בסכום של 100 שקל כל אחת ונניח שאיגרת חוב אחת ירדה לשווי של 95 שקל והשנייה עלתה לשווי של 105 שקל. בפועל, החברה לא הרוויחה ולא הפסידה - יש לה 200 שקלים בדיוק כמו בתחילת הדרך, אלא שאם ההשקעות האלו סווגו כזמינות למכירה החברה יכולה בעצם להכיר בטווח רחב - מהפסד של 5 שקלים ועד רווח של 5 שקלים. בניירות ערך זמינים למכירה, הרישום בדו"ח רווח והפסד נעשה רק בעת המימוש. החברה בדוגמה שהצגנו יכולה להציג רווחים, למכור בסוף השנה את איגרת החוב שעליה היא הרוויחה וכך להציג רווח של 5 שקלים. אם מסיבה כלשהי היא מעוניינת להציג הפסד, היא יכולה לעשות זאת על ידי מכירת האיגרת שעליה היא מופסדת.

ה"טריק" הזה, שנקרא גם בעגה החשבונאית "קטיף דובדבנים", ניתן לנטרול אם מסתכלים גם על הדו"ח שמפרט שינויים בהון העצמי. שם רואים גם את השינויים באיגרות החוב הללו ובכלל בניירות הערך הזמינים למכירה. בדו"ח של אמבלייז השורה הזו מבטאת ירידה בהון העצמי בסך של 2.9 מיליון דולר, ובמילים אחרות הפסד שלא עבר כדרך הטבע בדו"ח רווח והפסד. כשלוקחים את ההפסד הזה ומחברים לרווח בדו"ח רווח והפסד מקבלים את התוצאה האמיתית - הכנסות מימון בסך 1.9 מיליון דולר.

התזרים

רגע לפני הסיכומים, נזכרנו שלרוב התזרים לא משקר. רצנו למספרים שבדו"ח ואכן, בשעה שבאמבלייז ניסו לעשות הכול כדי ליפות את הדו"ח רווח והפסד, התזרים הסגיר את המצוקה - התזרים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2005 היה שלילי והסתכם ב-22.3 מיליון דולר וזה בהמשך לשריפת המזומנים בשנים הקודמות - 11.1 מיליון דולר ב-2004, 16.1 מיליון דולר ב-2003 ו-65.6 מיליון דולר בשנת 2002.

לסיום, לאמבלייז יש אולי טכנולוגיה טובה ומוצרים טובים, בטוח שיש לה חזון, אבל לפחות בינתיים היא מצליחה בעיקר בחשבונאות יצירתית. הדו"חות שלה ממחישים זאת היטב - אלמלא רווחי ההון החברה הייתה מפסידה כ-13 מיליון דולר, אלמלא ההצגה היצירתית (רווחי הון כלולים בהכנסות) החברה הייתה מדווחת על רווח גולמי זעיר והפסד תפעולי ענק; אלמלא הסיווג של ניירות הערך הזמינים היה ההפסד גדל ב-2.9 מיליון דולר נוספים ואלמלא רכישת אינוסטרים (ראו תיבה) החברה לא הייתה מתקרבת לרמת ההכנסות הנוכחית ולא הייתה מדווחת על צמיחה, שגם כך מוטלת בספק.

עד לשעת סגירת הגיליון לא היה ניתן להשיג את תגובתה של אמבלייז לטענות. *