פטור ממס בפירוד בני זוג - גם ידועים בציבור

דיו רב נשפך בניסיון לסווג את מעמד "הידועים בציבור" לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1973 (להלן: "החוק"). אחת מן השאלות שהתעוררה בקשר לסוגיית הידועים בציבור היתה, האם כאשר החוק או תקנות מיסוי מקרקעין (מס שבח, מכירה ורכישה)(מס רכישה) (להלן: "התקנות") קובעות העברות פטורות ממס או הקלות במס בהעברות בין בני זוג, כוונתם להחיל פטורים והקלות אלו גם על ידועים בציבור? ומה עם תחולת הפטורים וההקלות בחוק ובתקנות על בני זוג מאותו המין?

טרם הוראת החקיקה האחרונה, כבר ניתנה פסיקה בביהמ"ש העליון בפרשת עליזה לבנון (ע"א 2622/01), בה קבע ביהמ"ש, בראשות הנשיא אהרון ברק, וכנגד דעתה החולקת של השופטת בדימוס שטרסברג-כהן, כי "בן זוג" המצוי בחוק מיסוי מקרקעין כולל בתוכו גם בני זוג שלא נישאו כדין, אלא רק חיים כ-"ידועים בציבור".

בבתי המשפט פרשו את הלכת עליזה לבנון באופן מצומצם, והגבילו אותה אך ורק לעניין סעיף 62 לחוק ולעניין תקנה 20 לתקנות, שעניינם פטור ממס שבח בהעברה ללא תמורה בין בני זוג, שבהם דן בית המשפט העליון בהלכת לבנון. בעניין דוד רם (ו"ע 1068/00), בה עלתה שאלת הידועים בציבור בקשר לתקנה 11(ב) לתקנות, שעניינה בהקלה הניתנת לנכה ובת זוגו ברכישת דירה על ידם, קבע ביהמ"ש, כי תקנה 11(ב) אינה כוללת ידועים בציבור, שכן התקנה חלה על זוג שנישא 6 חודשים לאחר רכישת הדירה, ומן ההן אתה למד על הלאו. היינו, רק בני זוג שנישאו תוך 6 חודשים מיום רכישת הדירה יהיו זכאים להקלה כאמור.

בדומה לעניין דוד רם, נקבע בעניין אדיר שטיינר (ו"ע 1228/01), כי בני זוג מאותו המין אינם נחשבים ל"בני זוג" לעניין החוק, ולפיכך אינם זכאים להנחה במס רכישה לפי תקנה 20א לתקנות לעומת בני זוג הנשואים כדין.

בערעור על פסיקת ועדת הערר בעניין שטיינר, הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון, כי המדינה מקבלת את בקשתם של בני הזוג ההומוסקסואלים לאפשר להם ליהנות מהפטור ממס שבח שבסעיף 62(ב) לחוק, ומההקלה במס הרכישה לפי תקנה 20א לתקנות.

היוצא הוא, כי מצבם המשפטי של ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין, נוכח פסקי הדין דלעיל, למעט לגבי סעיפים 62 לחוק ותקנה 20 לתקנות, היה עדיין לוט בערפל גם לאחר הפסיקה בעניין עליזה לבנון.

תיקון 55 לחוק, בתוקף מחודש אפריל 2005, הביא לדעתנו להבהרת מצבם המשפטי של ידועים בציבור (כולל בני זוג מאותו המין, נוכח קביעת הפרקליטות), לפחות ביחס לתחולת סעיף 4א לחוק.

שאלת תחולת סעיף 4א, בנוסחו לפני התיקון, על הסכם פירוד של ידועים בציבור, עלתה בפרשת לבנון אגב אורחא, ונחלקו בה דעותיהם של השופטים. לעומת דעתה של השופטת טובה שטרסברג-כהן, כי סעיף 4א חל רק על גירושין בין בני זוג נשואים, בעוד שפסק דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שאינם נשואים אינו פסק דין לגירושין, פסק השופט טירקל, כי קשה למצוא הצדקה הגיונית או כלכלית להבחנה בין פסק דין לגירושין בין בני זוג נשואים לבין פסק דין המאשר את הפרידה בין בני זוג ידועים בציבור, ואת ההסדרים הרכושיים ביניהם.

דעת רובם של המלומדים בנושא היתה, כי למרות פרשנותו המרחיבה של בית המשפט את הגדרת בני הזוג בחוק, הרי שכוונתו של המחוקק בסעיף 4א הינה ברורה, ופרשנות שתביא להרחבת סעיף 4א גם לגבי הסכם פירוד בין ידועים בציבור יש בה לעוות את כוונת המחוקק, שכן זה הביע כוונתו מפורשות שהפטור יינתן אך ורק במסגרת של פסק דין לגירושין שניתן על-ידי בית הדין הרבני.

תיקון 55 הבהיר לדעתנו גם סוגיה זו: כעת ברור כי לעניין סעיף 4א אין חובת קבלת פסק דין לגירושין מבית דין רבני. מעתה די בפסק דין שנקבע אגב גירושין. הווה אומר, אף חלוקת זכויות במקרקעין בין בני זוג, כגון דירת המגורים ונכסי מקרקעין אחרים, המקבלת תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, אינה מהווה מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין.

לאור תיקון זה, נראה לנו כי ברוח הלכת עליזה לבנון ניתן יהיה להפעיל את הלכת הפטור בפירוד בני זוג גם על פירוד ידועים בציבור, לרבות בני זוג מאותו המין.

במילים אחרות, יש מקום לפרש את הסעיף ככולל גם הסכם פירוד של ידועים בציבור, שכן המחוקק בתיקון הסעיף הביע דעתו מפורשות כי אין צורך במסגרת גירושים פורמלים, אלא די בהפרדת רכוש בין בני זוג, לפיכך העברה בין ידועים בציבור על-פי הסכם פירוד שקיבל תוקף של פסק דין לא תיחשב כמכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ולפיכך היא אינה אירוע מס ואין חובת דיווח בגינה. יש לקוות כי בית המשפט, שהנושא ייפול לפתחו בעתיד, ישכיל לנצל את תיקון הסעיף לפרשנות התואמת את רוח הפסיקה בנושא.

הכותב הינו עו"ד ממשרד עו"ד רמי אריה, המתמחה בדיני מיסים.