ביהמ"ש: עובדי בנק דיסקונט התרשלו בשמירת האינטרסים של הבנק

קבע: העובדים תרמו להצלחתו של נוכל מדופלם, שהוליך שולל את הבנק ואת החברה שממנה קנה רכב במימון חלקי של הבנק

"התנהגותם התמוהה של עובדי בנק דיסקונט - החל במנהל הסניף וכלה בפקידה שטיפלה בעניין אחריו - מלמדת על רשלנות ואי הקפדה על שמירת האינטרסים של הבנק בכל הנוגע למתן האשראי ללקוח, אופן העברת הכספים לצד ג' ומסירת מסמכי השעבוד בידי הלקוח עצמו".

כך אמרה היום שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, ד"ר דפנה דניאלי. בפני השופטת הובאה סיפורה של מכונית מפוארת מסוג מרצדס שדיסקונט מימן את רכישתה באופן חלקי, וזמן קצר לאחר הרכישה נעלמו עקבותיו של הרוכש האלמוני והמכונית נמכרה לצד שלישי.

מפסק הדין עולה, כי אלמוני בשם שרון זנו פתח חשבון בסניף עמק שרה בבאר-שבע של בנק דיסקונט, ומנהל הסניף היה כה להוט לרצות את לקוחו החדש, עד שהסכים לכבד צ'ק שנמשך מחשבונו לטובת חברת אוטו חן, בסך 115 אלף שקל, כמקדמה על חשבון רכישת המרצדס. הדבר נעשה בטרם אושרה לזנו מסגרת אשראי וללא בטחונות.

מעדותו של מנהל הסניף עולה כי את מסמכי השעבוד מסר זנו עצמו, והבנק מיהר להעביר את הכסף לחשבונה של אוטו חן בו ביום.

מעיון במסמך ההעברה של הכסף עולה, כי לא נזכרת בהם הדרישה לרישום השעבוד כתנאי למימון רכישת הרכב. עוד התברר, כי הבנק נמנע מנקיטת אמצעים משפטיים מתאימים כנגד זנו לאחר שהתברר כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ של זנו.

הבנק הגיש תביעה נגד אוטו חן בעקבות סירובה של זו לשאת באחריות לנזקי הבנק. השופטת קבעה, כי רשלנותו של הבנק תרמה להשתלשלות העניינים וכי מדובר היה בנוכל מדופלם שהיה בידו להוליך שולל הן את הבנק והן את אוטו חן.

השופטת השתכנעה כי אין לפטור את אוטו חן מאחריותה, מאחר שמיהרה למסור את הרכב לידי זנו בטרם נרשם השעבוד לזכות הבנק. על כן נעתרה לבקשת זנו כי הבעלות ברכב לא תירשם על שמו אלא על שם צילה זגורי, שאותה הציג כבתו של דודו התומך בו כספית.

השופטת קבעה כי חלוקת האחריות בין הצדדים תהיה כדלקמן: הנתבעת תישא ב-70% מהאחריות על העובדה שכספי ההלוואה לא הושבו לבנק ולא ניתן היה להיפרע ממכירת הרכב עצמו, ואילו הבנק יישא ב-30% מהאחריות. אשר על כן, קבעה השופטת, יש לזכות את הבנק בהחזר חלקי 70% של הסכום ששילם בפועל - 156 אלף שקל - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה לפני כשנתיים.

הנתבעת חויבה בנוסף לשלם לבנק הוצאות בסך 10 אלפים שקל. (ת.א. 11662/03).