הצפון עולה על המפה: תנופת שימור בעפולה, בית שאן וטבריה

"כפר ילדים" שעל מורדות גבעת המורה בעפולה הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה על-ידי ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, במטרה לשמש מקום מקלט לילדים יהודים מרוסיה, שאיבדו במלחמה את הוריהם ואת בתיהם. באמצע שנות ה-20, לאחר שהיתומים פוזרו לבתי קרוביהם או למוסד בצפת, התיישבו במקום אנשי בלפוריה.

בראשית שנות ה-30 הוקם על חלק משטח המתחם בית החולים "העמק", וחלקו האחר הפך לבית ספר לילדי עפולה החילוניים ולתושבי הסביבה. במקום הוקמו גם בית ספר לנוטרים וכן בית ספר לדאייה, שהיה למעשה אחד מגלגוליו הראשונים של חיל האוויר העברי.

במאי 1948, לאחר פרוץ מלחמת השחרור, הפך כפר ילדים לבסיס של חטיבת גולני ומאז היה ברשות צה"ל, עד שנעזב סופית בראשית שנות ה-90. מאז ועד היום סבל המתחם מהזנחה חמורה, שתוצאותיה הרס ונזקים בלתי הפיכים, כולל שריפה שעשתה שמות במבנה האבן הדו-קומתי, אחד המבנים המרכזיים במקום.

בתום הסיור וההתרשמות ממצבו החמור של המתחם, סיכמו ראש העיר וראשי המועצה לשימור אתרים על הקמת צוות היגוי שיפעל להגדרת המבנים המומלצים לשימור, ושילובם בתוכנית בניין ערים (תב"ע) המאושרת לכלל השטח. ראש הצוות ימונה ישירות על-ידי ראש העיר, בעוד המועצה לשימור אתרים תקצה אדריכל מלווה לשלב הכנת הפרוגרמה.

לאחר גיבוש ההצעה למבנים הראויים לשימור, בתוך מספר שבועות, תועבר התוכנית למחוז הצפון של מינהל מקרקעי ישראל, על מנת שהמבנים לשימור ישולבו לאלתר בתוכנית לפיתוח השטח. כמו כן סיכמו העירייה והמועצה לפעול לקיום הליך הכרזה על המבנים שסומנו לשימור באמצעות ועדת השימור הסטטוטורית.

עמרי שלמון, מנהל אזור הצפון של המועצה לשימור אתרים, אמר: "אנו מברכים על היענותם של ראש העיר והעירייה לקדם את הצלתו ושימורו של המתחם, ומשוכנעים שבעזרתם נצליח לשקם ולהחיות חלק חשוב זה מההיסטוריה והמורשת של בירת העמק".

התחנה הבאה - בית שאן!

עיריית בית שאן והמועצה לשימור אתרים יפעלו לשיקומה של תחנת רכבת העמק ההיסטורית, ושילובה במתחם החדש של רכבת ישראל, שייחנך בעוד כשנתיים. המתחם ההיסטורי הוכרז כמתחם לשימור.

כך החליטה ועדת השימור העירונית, בראשות ראש עיריית בית שאן, ג'קי לוי. לדברי לוי, "שילוב המתחם לשימור בפיתוח הכניסה הצפונית לעיר מהווה דגש חשוב לסיפורה של רכבת העמק, כמו גם לכיווני הפיתוח העתידיים של העיר עצמה. אנו רואים בסיפור ההיסטורי ערך מוסף, ומבקשים להנציח ימים עברו כחלק מסיפור המורשת המקומית של בית שאן".

התחנה, הממוקמת סמוך לכניסה הצפונית לבית שאן מכיוון טבריה, הוקמה על-ידי הטורקים בסיוע גרמני בשנת 1904, כאחת משמונה התחנות של הרכבת המפורסמת שחיברה בין חיפה למסילת הברזל החיג'אזית (המסילה שחיברה את דמשק, עמאן, מכה ומדינה) דרך עמק יזרעאל, עמק בית שאן וצמח.

בינואר 1904 נחנך קטע המסילה חיפה-בית-שאן, שאורכו 59 ק"מ. המסילה המשיכה עד צמח שבדרום הכנרת, שם הוקמה תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם - תחנת "גשר נהרים", בגובה 246 מטר מתחת לפני הים. משם טיפסה המסילה לגובה 700 מטר לדרעא שבעבר הירדן, בתוואי מפותל ומסובך באורך 75 ק"מ (45 ק"מ בקו אווירי).

באוקטובר 1905 יצאה הרכבת הראשונה מחיפה לדמשק. הנסיעה ארכה 11 וחצי שעות, במהירות ממוצעת של 25 קמ"ש, ומכאן תדמיתה האיטית להחריד. ב-1912-1913 נבנות למסילה שתי שלוחות: האחת מבאלד א-שיח (כיום תל חנן) לעכו, והשנייה מעפולה לג'נין (17 ק"מ).

בשנים האחרונות של השלטון העות'מאני בארץ ישראל היוותה רכבת העמק את עורק התחבורה העיקרי והכמעט יחידי בצפון הארץ, בהיעדר תשתית כבישים. בשיא הופעלו חמש רכבות מדי יום מחיפה לעבר הירדן, שהפכו את הקטע לרווחי ביותר ברכבת החיג'אזית ותרמו לשגשוג חיפה.

שתי אנקדוטות משעשעות קשורות ברכבת העמק: בימי מלחמת העולם הראשונה היה מחסור בקטרים, ומהנדסים גרמנים בנו על הרכבת תורן עם מפרש רחב. ייצור הכלאיים המוזר הזה, שכונה "האקספרס הפיניקי", שייט על המסילה בכוח הרוח, והסיע חיילים מחיפה לעפולה, במורד המסילה. למרבה הצער, כוחה של הרוח לא היה חזק מספיק בשביל להחזיר את הקרונות בחזרה לחיפה...

הסיפור השני גם הוא מהווה חידוש עולמי: המהנדס היהודי ברוך קטינקא, חיבר, לבקשת החיילים הגרמנים שהוצבו ליד מרחביה, מנוע של מטוס "דיימלר" בהספק 160 כ"ס לקרון שטוח. הרכבת-מטוס השיגה שיא עולמי במהירות על מסילות צרות - 100 קמ"ש, לשמחת החיילים שבאו לבלות בחיפה.

במארס 1948 פוצצו אנשי ה"הגנה" את גשרי הירדן, והרכבת חדלה לנסוע. מבני התחנות והמסילה הוזנחו, ומצבם התדרדר עד לסכנת הרס מוחלט בחלק מהמקרים. עם זאת, לפני מספר שנים נמצא באקראי אחד הקטרים של רכבת העמק, נטוש וחלוד בשטח ממלכת ירדן. הקטר חולץ ושופץ, והוא מוצג במוזיאון בנהרים.

לדברי עמרי שלמון, רכז אזור צפון של המועצה לשימור אתרים, מהווה החלטת ועדת השימור של בית שאן צעד חשוב בדרך לשיקום אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בבית שאן. "אנו מברכים את ראש העיר, מהנדסת העיר וחברי הוועדה על הירתמותם לנושא. בית שאן עושה בשנים האחרונות צעדים משמעותיים בנושא השימור, ותעיד על כך תוכנית האב שכבר אושרה וקיבלה מעמד סטטוטורי - לשיקום ושימור עשרות האתרים ההיסטוריים בעיר. כעת יש לבצע באופן מושכל את השילוב בין המתחם ההיסטורי שישוקם לבין מתחם הרכבת החדש שיקום, באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את כל הצדדים וישפר ללא הכר את המבואה הצפונית של בית שאן", אמר שלמון.

התקדמות גם בטבריה

בעקבות הכתבה במדור זה על שימור בטבריה (8.1.06), פנה ל"גלובס" ראש עיריית טבריה, זהר עובד, וביקש להדגיש כי יוזמת השימור בעיר יצאה מהעירייה ולא נכפתה עליה מבחוץ.

לדברי עובד, בוצעו לאחרונה עבודות רבות בעיר בתחום השימור: מלון גינוסר הידוע נצבע ושופרה חזותו, עבודות שהצילו לדבריו את המלון מחורבן וכליה; בית אלומות נאטם וגודר, כמו גם מבנים נוספים; מתחם מורשת הרמב"ם, שהיה משכן נטוש ומלא אשפה, שופץ בסיוע עמותת מורשת הרמב"ם ונפתח בחודש שעבר לקהל, בהשקעה של 2.5 מיליון שקל.

בטבריה הוכרזו 26 אתרים לשימור, עבודה רבה עוד צריכה להיעשות ועדכונים יפורסמו בהמשך.