אורן שחור?

קהילת אוהבי הטבע בישראל רועשת שוב. הסיבה נעוצה בעץ הנפוץ בישראל, האורן. מחד, טוענים כי מדובר בעץ בעייתי שכמעט לא היה פה לפני מאה שנה, טעות היסטורית של מתכננים מוכי געגועים ליערות מחטניים. מאידך, בקרן הקיימת מרגיעים שלא דובים ולא יער וסותרים את טענות האופוזיציה אחת לאחת. גל קרניאל מנסה לברר אם כ-30 מיליון עצי אורן יכולים לטעות, ושואלת מדוע עם כל כך הרבה אורנים עבריים מייבאים לארץ את הצנוברים לחומוס מהמזרח הרחוק?

רשימה ב"גלובס" של עו"ד יעקב פרנקו מיום 3 ביולי 2005 הוציאה שדים מארון העץ. בשנות השמונים הפך יער עץ האורן לנושא למאבק מר עם חילופי האשמות קשים בין החברה להגנת הטבע לקק"ל. נגד האורן המסכן נטען שהוא גורם לשרפות, שהוא עץ שתלטן שאינו מאפשר צומח אחר מלבדו, שהוא גורם לאלרגיות ושבחסותו גדל טוואי התהלוכה, זוחל ארסי מסוכן לילדים רכים היוצאים לטיולים בטבע עם כובע טמבל. נגד קק"ל טענו שהיא דורסנית, שהיא הורסת את הנוף הטבעי של ארץ ישראל ושכל עניינה להראות גרפים של עשייה, כלומר שתילת אורנים זריזה.

היו חורשות שלמות

- יורם גולדרינג, אקולוג אגף ייעור בקק"ל, מה רוצים מהאורנים שלך?

"זה סיפור היסטורי שבנתה קבוצה של אנשים, ששנים רבות נמניתי עם חבריה, שיש לה אנטי לאורנים. אני בעברי איש החברה להגנת הטבע. אם לפני 30 שנה היית אומרת לי שאעבוד עם קק"ל או שאני אגן על האורנים, זו סיטואציה שלא היתה עולה על דעתי".

- מה הם הטיעונים נגד האורן?

אחד, שהאורן אינו מין ארץ ישראלי. זה לא נכון. במדריך צמחי ארץ ישראל של פרופ' מיכאל זהרי משנות העשרים אורן ירושלים מוגדר כמין בר בארץ ישראל. כך גם במגדיר החדש של פרופ' אבינועם דנין".

- אבל הוא לא אפיין כלל בעבר את הצומח פה. בספרות הנוסעים של המאה ה-19 מוזכרים יער אורנים וחורשה אחת, ורק עצים בודדים באזור חברון ובכרמל.

"נכון שהתפוצה היתה מצומצמת יותר מהיום, אך מדובר בחורשות שלמות, לא בפריטים בודדים".

- מה בדבר הטענה של "מדבר אורנים", שדבר אינו גדל בצלם?

"זה לא נכון. מי שילך לחורשות אורנים יראה שתת-היער שמתפתח בהן עשיר ומלא. מרבדי הרקפות היפים ביותר בישראל הם בצל אורנים. הלוטם והטיון הדביק מתפתחים יפה, וגם החורש הטבעי, המורכב מאלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, קטלב, לבנה רפואי, אשחר ועוזרר - האלטרנטיבה של המשמיצים. עצים אלו מתפתחים מצוין בצל אורנים. ועובדה ביולוגית נוספת: כאשר שטח כלשהו מופר באופן דרסטי, על ידי שרפה למשל, תהליך ההחזרה של היער, צמחי החלוץ שמהם נבנית התשתית, הם האורנים. אחרי שרפה מתקבל מרבד של צמחי אורן מכיוון שהם אינם רגישים לחשיפה לשמש מלאה. הגידול של האורן, היוצר צל ומוסיף חומר אורגני לשטח, מכשיר את הקרקע לצמחים נוספים, גם לאלונים ולאלות. מעבודת המחקר שעשיתי באם.איי שלי הגעתי למסקנות חד משמעיות, שהאלונים מתבססים טוב יותר בצל האורנים, ונוצר חורש מגוון. הרעיון של 'מדבר אורנים' פשוט לא נכון".

- אבל יש בארץ יערות רבים שבהם רק אורנים, ללא אלון או אלה לגיוון הירקרק.

"לעומת זאת אני מכיר יערות כמו יער אשתאול, שהוא מגוון. ייתכן שביער בלפור תת-היער עני, אך ודאי יש סיבות אחרות, שאינן האורנים".

- מה בדבר הטענה שהמחטים הנושרות מעצי האורן גורמות להחמצה של הקרקע ולפיכך מנטרלות צמחייה אחרת?

"הלוואי שהמחטים היו מעלות את רמת החומציות בקרקע. הקרקעות בארץ בסיסיות מדי, דווקא חומציות מובילה לאוכלוסיית צמחים עשירה יותר. במחקר שלי עשיתי ניסוי: ערבבתי אדמה עם מחטי אורן בכמויות גדלות ועולות, עד שהגעתי ל-100 אחוז מצע מחטני. בתוכו הנחתי זרעי אורנים. הדבר היחיד שהיה לרעת המחטים הוא שהתייבשו באופן דרסטי, אך הן בשום אופן לא הפריעו לנביטה ולגידול".

- המחטים גם נשרפות נהדר.

"אכן, במחטי האורן יש שרפים דליקים. אבל יער אורן אינו בוער טוב יותר מיער אלונים. ביער אורנים, כדי שהעץ יישרף הלהבות צריכות להגיע לצמרות, זה קשה. בארצות הברית יש פרקטיקה מקובלת לשרוף במכוון ובאופן מבוקר כדי למנוע שרפות גדולות. בארץ אנשים נחרדים מהרעיון של שרפה. אגב, השרפה הגדולה בכרמל היתה בעיקרה בחורש טבעי. גם השרפה הגדולה בשער הגיא לפני עשור התחילה באזור מסילת ציון, בחורש טבעי, שיצר להבות גדולות שהגיעו לצמרות האורנים".

- והמחטים לא מעודדות שרפות ספונטניות?

"שרפות אינן קורות, הן נגרמות. תמיד יש גורם אנושי".

- מה בדבר האלרגיות?

"האורן מאבק את עצמו על ידי רוח, ולכן מייצר כמויות גדולות של אבקה על מנת להתרבות. אך גם עץ הזית מואבק על ידי רוח, והוא אלרגני באופן בלתי רגיל. עדיין לא הוכח שהאורן הוא אלרגני. מישהו חשב להפסיק לשתול זיתים בארץ? בכלל, אלרגיה היא מחלה, ומי שחולה הולך לרופא לקבל טיפול".

- האורן מפיץ יותר אבקה מהזית.

"כמות האבקה אכן גדולה יותר, אך הנזק קטן יותר. אני זהיר בדבריי, אני לא טוען שהאורן אינו אלרגני לחלוטין, אלא שזה לא הוכח.

"מחקרם של ליפשיץ, ביגר ומנדל הראה שטוואי התהלוכה, הזחל המזיק בעל השערות הארסיות, רשם נוכחות רק בשנת 1937, לאחר שהחלו נטיעות יזומות של אורנים. טוואי התהלוכה, ששמו היום תהלוכן האורן, הוא אכן לא נעים, אבל ישנו אמצעי הדברה יעיל וידידותי לסביבה שקק"ל משתמשת בו. אגב, על האלה הארץ ישראלית גם מצוי מין של תהלוכן האלה, שקשה יותר לאתר אותו ופגיעתו בבני אדם חמורה יותר".

קק"ל והעץ מעט רקע: הקרן הקיימת לישראל נוסדה בקונגרס הציוני החמישי בתרס"ב, 1901, כדי לשמור על הבעלות היהודית על האדמות השייכות לעם היהודי לדורותיו כבסיס לפיתוח ארץ ישראל, נופיה ואדמתה. כיום קק"ל היא הבעלים של 15-17 אחוז מקרקעות המדינה המוגדרות כקרקע לאום.

עד מלחמת העולם הראשונה רכשה הקרן הלאומית לגאולת אדמות ישראל לא יותר מ-24 אלף דונם, וגם אלו רובם מגורמים יהודיים. על אדמות קק"ל ובתמיכתה נבנו הטכניון, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטה העברית. כ-25 אחוזים מהתקציב השנתי של קק"ל, הממומנת על ידי מדינת ישראל, מגיעים מתרומות מחו"ל. בשנים ברוכות חלק זה מסתכם ב-40 מיליון דולר.

ייעורה השיטתי והמסודר של ארץ ישראל התחיל עם כניסת הבריטים לארץ וקודם על ידי הממשל הבריטי מחד גיסא והקרן הקיימת מאידך גיסא, וכלל ניסויים שהביאו לשינוי מהותי בנוף הצומח העצי בארץ. בעקבות קשרים עם מרכזים בוטניים עולמיים ניטעו 369 אלף עצים אקזוטיים בשנות העשרים. מסופר על מר עמיהוד גור, ממלא מקום מנהל מחלקת הייעור, שבשנת 1946 ביקש לייבא זרעי אורן גם מצרפת משום שטען שראה יערות יפים באזור הריביירה הצרפתית. מחיר הזרעים היה 300 פרנק לקילו, ולא ברור אם אכן הוזמנו.

מסיביות במיוחד היו נטיעות האורנים, שנעשו על ידי הקרן הקיימת כבר בשנת 1911 ביער בן שמן. מאז ניטעו אורן ירושלים, שגדל בר בארץ, אורן ברוטיה, שיובא מקפריסין ומטורקיה, ואורן הצנובר. גידולו המהיר והצל הרחב שהוא מספק סייעו לבחירתו כעץ הראשי לנטיעה בארץ. ב-1948 השתרע היער הנטוע על שטח של 13 אלף דונם. עם הקמת מדינת ישראל הואצה פעולת הייעור, והיום יש יותר מ-220 מיליון עצים על שטח של 1.4 מיליון דונם, שממנו 900 אלף דונם יער אורנים, והשאר שטחים פתוחים וחורש טבעי.

לא נותר סביון או נמלה משנות השמונים פורסמו בארץ מחקרים ומאמרים רבים המצביעים על קריסת יערות האורנים ועל מחדלים בשיטות הייעור והניהול של קק"ל בכלל. השרפה הגדולה בשער הגיא בקיץ 1995 ותוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור שאישרה הממשלה באותה שנה ליבו את הדיון. שיאו של המאבק היה בבג"ץ שהגישה אביבה רבינוביץ, ד"ר לאקולוגיה וכלת פרס האו"ם לאיכות הסביבה לשנת 1997 על "תרומה יוצאת דופן לעולם טוב יותר". רבינוביץ, שעובדת בתחום שמירת הטבע כ-30 שנה ושימשה מדענית ראשית של רשות שמורות הטבע 16 שנה, עתרה בסיוע עמותת אדם טבע ודין נגד קק"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובכללם שר הפנים, שר החקלאות ומנהל מקרקעי ישראל.

טענתה של רבינוביץ היתה כי קק"ל נוקטת גישה אגרסיבית כלפי השטחים המוצעים לייעור, ותוצאותיה הן נזקים חמורים לבתי הגידול הטבעיים, הרס שיטתי של החורש הים תיכוני הקיים בארץ ושל מגוון המינים הקיימים בו. כן נטען שעבודת קק"ל לצורכי הכשרת השטח לנטיעה מצמצמת את מספר המינים של בעלי חיים ופוגעת פגיעה קשה וכנראה בלתי הפיכה במגוון המינים שבחורש ובאקוסיסטמה כולה. השופט חשין תיאר זאת בציוריות בפסק הדין: "עד כי לא נותר אפילו סביון או קן של נמלה". הביסוס המשפטי נסמך על תמא/22, שבה נדרש מקק"ל "לקבוע את ההנחיות וההוראות להכנתן ואישורן של תוכניות מפורטות ליערות מוצעים". ד"ר רבינוביץ טענה כי קק"ל מעולם לא הגישה תוכנית עבודה וכי אינה חשופה לביקורת ציבורית, ומכאן שהיא פועלת בתוך שטחי הייעור כבתוך שלה.

השופט חשין מתייחס בפסיקתו לטענות האקולוגיות בחומרה ואומר: "אם נכונות טענותיה של ד"ר רבינוביץ - ולו אף מקצתן - כי אז יש בדבר כדי לעורר דאגה ניכרת". אך עיקר שבטו יצא על אי ביצוע ההליך המנהלי: "כמי שמעורב ומעורה בהליכי תכנון ובנייה ... נראה בעיניי בלתי סביר באופן קיצוני שכאשר אזרח כלשהו רוצה לסגור מרפסת ... יש עליו חובה לפרסם את הדבר ברבים וכל מי משכניו ... יכול להביא השגותיו לפניו, ואילו כאשר עושים מעשי ייעור בשטחים בני עשרות, מאות ואלפי דונמים ... אין לאף אזרח אפשרות לדעת כלל על קיומן של התוכניות, וקל וחומר לבוא בפני מוסד תכנון ולהביא בפניו השגותיו, וזאת למרות שלעשייה זו השפעה רבה על חייו. המצב הראוי שבו תינתן לציבור הרחב הזכות להשפיע על דמות סביבתו, ולא להשאיר זכות זאת בלעדית בידי פקידי הקרן הקיימת, או בידי ועדה חסרת שיניים כוועדת מרעה ויער..."

חשין קבע: "עשרות בשנים עוסקת קק"ל בפעילויות יער וייעור, והנה פוסקים אנו כי מאז שנת 1995 - השנה שבה נתקבלה תמא/22 - פועלת היא שלא כדין ובניגוד לדין" (סעיף 61).

פגיעה בנוף יואב שגיא, ראש מכון דש"א (דמותה של ארץ), החברה להגנת הטבע, מרחיב בעניין נזקי יער האורן: "בכל מקום שאפשר, צריך ורצוי לטפל בנוף הטבעי כמו שהוא, והנוף הטבעי אינו יער אורנים, אלא חורש אלון ואלה. יש לדלל את האורנים באופן דרסטי כך שיישארו כתמים של חורשות אורן שיש להן ערך של צל ובילוי, בעיצוב שייתן מקום לנוף האופייני הטבעי".

- יער האורנים אינו טבעי בעיניך?

"איש לא קבע שהכל צריך להיות יער. הנוף הטבעי הוא חורש עם בתה (שיחים נמוכים), והוא נעלם. הצמחייה של החורש מדוכאת בגלל מחטי האורן שמעכבות צמיחה של עצי חורש".

- האורנים מפריעים לחורש?

"הם מפריעים. זה בא על חשבון החורש הטבעי, למרות שהאלון הוא עץ חזק ושורד. יערות האורן נוטים להישרף בקלות, האש עוברת מצמרת לצמרת וקשה להתמודד עם שרפה כזו. וברגע שיער אורן נשרף זה מעודד נביטה של אורנים".

- החורש הטבעי פחות דליק?

"בחורש השרפה מתפשטת פחות מהר".

- האם עדיף, לדעתך, שטחים טבעיים ופתוחים של חורש טבעי ושל בתה על פני יערות מצלים?

"הייתי רוצה שכל אזור בארץ ישמור על המאפיינים הטבעיים המסורתיים שלו. אין לי דבר נגד האורן, ובלבד שישתמשו בו בדרך שלא ישתלט על הנוף. קק"ל אינה משתלטת על הטיפול ביערות, אין די דילול של אורנים. מה שכבר נטוע יש לו ערך, אך אין כל טעם בנטיעות נוספות רק על מנת להציג תרשימי עשייה. הפגיעה העיקרית כאן היא בנוף הטבעי של ארץ ישראל".

ישעיהו בצד של קק"ל את אורן ירושלים תיאר לראשונה בשנת 1755 הבוטנאי דוהמל. האורן נזכר פעם אחת בלבד במקרא: "לכרות לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער, נטע אורן וגשם יגדל" (ישעיהו מד, יד). כפשוטו, המקור מצביע על נטיעה ראשונה של אורן בידי אדם מול תפרוסת טבעית של עצים אחרים. אך פרשני המקרא חלוקים באשר לזהותו, וחלקם מזהים בו את הער האציל, המוכר בשם דפנה.

מחקרים שנעשו על הנוף הטבעי של ארץ ישראל, וחקרו את ספרות הנוסעים, ממצאי עץ מחפירות ארכאולוגיות ומאיתור גרגרי אבקת אורנים בקידוחים בני 5,500 שנה, הראו שרק מיעוט ממצאי העץ בארץ ישראל היו אורן ירושלים. נראה כי הסברה כי כביכול ארץ ישראל היתה מכוסה אורנים היא מוטעית, ואורן ירושלים היה נדיר בארץ עד תחילת המאה העשרים. מכאן הסיקו החוקרים כי הנוף הטבעי של ארץ ישראל הוא יער נמוך שעיקרו עצי אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית ואלון תבור, ושטחים פתוחים רבים.

- מר גולדרינג, טענת החברה להגנת הטבע היא שגם אם האורן אינו פוגע בסביבה האקולוגית, יש פגיעה בתפיסת הנוף הכללית של ארץ ישראל כארץ ים תיכונית. אורן הוא סוג של פנטזיה של הממשל הבריטי ושל העולים שהגיעו מאירופה ששאפו לנוף כמו במולדת המושלגת. מה לנו וליערות מושלגים?

"לא די להיות בעל חזון. מבחינת חזון היינו רוצים להגביר את השימוש בצומח הטבעי של ארץ ישראל, כולל אורן ירושלים. הבעיה היא שהם לא גדלים. אולי בשל קצב הגידול האטי של האלונים, מכיוון שצריך לחכות הרבה שנים עד שיהיה יער אלונים שאפשר להשתמש בו. לקק"ל אין שום מגמה מסחרית בנטיעת אורן, אין לזה ערך כלכלי. ההשקעה ביער גבוהה מכל תוצרת שהיא. המטרות הבלעדיות שלנו הן רווחת הציבור ושיפור פני הנוף".

- אז הכל מכיוון שהאורן צומח מהר יותר וביתר קלות?

"גם ליער אורן שאפשר לעשות בו שימוש מיטבי צריך להמתין 20 שנה. אנחנו יודעים שלאלון המצוי יש פוטנציאל להיות עץ גדול מאוד, ולראיה - הפריטים בצובה, בנבי סמואל, 'אשל אברהם' בחברון. אלו עצים גדולים. אבל רוב האלונים מגיעים לגובה שניים עד שניים וחצי מטרים ואי אפשר לחסות בצלם. למה? לא ידוע. אולי צריך לחכות מאות שנים או שיש איזו איכות גנטית ספציפית במינים מסוימים".

- האם משקיעים פחות באלונים?

"הקק"ל עושה הכול כדי שהעצים יהפכו לחורשים, אך אין בכל הארץ חורשת אלונים אחת שהקק"ל נטעה שמתאימה לשימוש הציבור. אלו שבשימוש הן חורשות קיימות שקק"ל טיפלה בהן כחורש בוגר".

- מה היתה ההשפעה של בג"ץ רבינוביץ על קק"ל?

"זה בהחלט השפיע על הפעילות. זה חייב את קק"ל להגיש תוכנית נטיעות מאושרת, וזה גורם לנו לעבודה נוספת, אם כי לא מיותרת. יש חשיבות לדיון ציבורי ולתוכנית סטטוטורית כאשר מדובר בשינוי שטח שהשפעתו לשנים רבות. מצבנו היום טוב מבעבר, מכיוון שאנחנו יכולים להגן על עצמנו. כל מה שבוצע הוצע ואושר, ומי שרצה יכול היה להביע התנגדות".

הצד של החומוס ואם כבר אורנים, זיכרונות ילדות של איסוף צנוברים בהרי הכרמל פתחו תחקיר וקמפיין להרחבת השתילה של אורן הצנובר. אלא שמתברר שצנוברים הם סיפור לא מקומי, לפחות לא מסחרית. הצנוברים שאנחנו אוכלים בחומוס מגיעים לארץ מהמזרח הרחוק, מטורקיה ומספרד. אלו מהמזרח הם הזולים ביותר. מכולה של 18 טונות צנוברים ששוויה כשני מיליון שקל, 120-90 שקל לקילוגרם גרגרים זהובים לצרכן, מגיעה לארץ בערך פעמיים בשנה רק דרך ששון ששון העובד בשותפות עם תנובה, ומלבדו יש יבואנים נוספים המייבאים מסין. היבואן הנצרתי בני ג'ורג' שוקחה בע"מ, הפעיל מ-1930, מייבא צנוברים מספרד הנמכרים בארץ ב-140 שקל לקילו.

- גולדרינג, מה בדבר נטיעות של אורנים מועילים, כמו אורן הצנובר?

"אורן הצנובר אינו מתרבה ספונטנית בארץ, הוא לא מתאים לנו. הוא זקוק לקרקע חומצית. רק לאורן ירושלים יש המשך צמיחה טבעי. אבל אורן ירושלים רגיש למזיקים".

באירופה זה שונה

- ד"ר עמי זהבי, רכז השבחה באגף ייעור ואקלום בקק"ל ועורך כתב העת "יער", מה עלות שתילת עץ אורן?

"מחיר ייצור שתיל במשתלת קק"ל הוא בין שלושה שקלים וחצי לארבעה שקלים; צמחים שהם קלים לגידול זולים יותר בגלל מתן פחות דישון וגידול בתאים קטנים יותר, זה לא כולל את איסוף הזרעים והכנתם, מה שיכול להוסיף עוד כמה אגורות לשתיל. עצי בר ישראליים מגודלים בתאים קצת גדולים יותר בתור עציצים".

- מה שותלים כיום?

"בממוצע ארצי נשתלים 45 אחוז מחטניים, בעיקר אורן ברוטיה, ובדרום - אורן ירושלים. 30 אחוז מהנטיעות הן של עצים רחבי עלים מקומיים, בעיקר אלון התבור ואלה אטלנטית, ובדרום נוטעים בעיקר שיטת הנגב ושיטה סלילנית. שאר הנטיעות הן של רחבי עלים מאוקלמים, בעיקר אקליפטוסים. ההשקעה בקליטתם של רחבי העלים היא רבה יותר".

- מאיפה צמח הדימוי השלילי של האורנים?

"יש היסטוריה המבוססת על לימודים אקולוגיים שמקורם באירופה. באירופה היערות קיימים אלפי שנים, יש יותר גשם, מה שגורם לשטיפת הגיר ולעלייה בחומציות הקרקע. אצלנו המצב אחר. זה לא שהאורנים רעים וכל שאר הטבע נהדר. גם התאוריה שהכול אשמת האדם מוטעית. הדברים מאוד דינמיים, יש השתנות תמידית בטבע, מינים באים ואחרים הולכים".

- קק"ל מחויבת לתוכנית פעולה כלשהי?

"מטרתנו היא לטובת האדם, שזו הגדרה לא חד משמעית. יש מי שאוהב לשבת בצל האורנים ולעשות מנגל, ויש מי שמסתובב ביער לראות אלונים ורקפות. הפופולריות של היערות עלתה באופן מדהים מכיוון ששיפצו אתרים ודרכים ובזכות פרסום. כיום יותר מ-12 מיליון איש מבקרים ביערות קק"ל כל שנה. אנחנו גם מנסים לחנך את הציבור לשמור על הניקיון, ויש לזה תוצאות בשטח. יש לנו קרקעות שהוקצו לנו לצורך יער, סוגים שונים של אנשים - משמע סוגים שונים של יער. החשיבה המגוונת מתאימה לנו. אני לא יודע על מחויבות לאחוז מסוים של יערות מחטניים דווקא. הכול מוכתב על ידי השטח, מה שהציבור רוצה ומה שהשטח מאפשר".

- האם הרצון לשוב לחורש טבעי מקורו בתפיסה רומנטית או, לחלופין, פוסט ציונית?

"אני לא חושב, אני לא יודע מה היה פעם, אם היה פעם אלון תולע או אלון מצוי. אני לא מאשים אף אחד מהגופים הירוקים בפוסט ציונות. לעצי הבר יש חשיבות ומקום. מהותית, מדאיגה אותנו יותר השמלה של הבטון והמלט, ולא אופי הנטיעות".

- אז מה יהיה בעתיד?

"האדם מתכנן ואלוהים צוחק. בסופו של דבר הטבע חזק מכולנו. ביערות (האורנים) שלנו מתפתחים עצי חורש שלא שתלנו, ואורנים מגיעים לחורש הטבעי וגדלים שם. אין בזה שום טרגדיה".

עזריה אלון, מייסד החברה להגנת הטבע ומיתוס, שבמשך שנים הוביל את המאבק נגד שיטות הייעור של קק"ל, מסכם: "ההתנגדות היתה לא לאורנים עצמם, אלא לנטיעה של אורנים בלבד ולנטיעה צפופה. בינתיים חלו תמורות גם בקק"ל, וכיום ניטעים בנוסף לאורנים גם עצי ארץ ישראל, ובאופן מרווח".

- האם השינוי קשור לבג"ץ רבינוביץ?

,אינני יודע. חשוב הוא שחלים שינויים, אמנם אטיים, אך היום יש עם מי לדבר בקק"ל".

- ומהי התפיסה הנופית המובילה?

"לא הכל צריך להיות עצים. גם היער צריך להיות שונה מזה שהיה בשעתו".

צרו איתנו קשר *5988