הקאמבק של איציק פישר

בסוף שנות התשעים כיכב פישר בפעילות עסקית כאשר רכש, מיזג, השקיע, ניהל, גייס, והנפיק חברות במיליארדי דולרים. קבוצת התקשורת שהקים עם רונלד לאודר (RSL) גייסה כ-1.7 מיליארד דולר על פני שש שנים וביצעה מעל שלושים מיזוגים ורכישות בארץ ובעולם. עם התרסקות ענף התקשורת, לקראת סוף שנת 2000, עזב פישר את החברה, ולאחר תקופה קצרה נמחקה RSL מהמסחר בנאסד"ק. כעבור פחות משנה פורקה בהחלטת בעלי המניות כשבקופתה עדיין כמה מאות מיליוני דולרים. בראיון אחרון שנתן ל"גלובס", בספטמבר 1999, איים פישר ספק בצחוק ספק ברצינות כי יכה את הכתב אם יכתוב עוד פעם על ההפסדים האדירים של RSL.

היום נמצא פישר במקום אחר לגמרי, ועוסק בחברות אחרות לגמרי, אבל דבר אחד לא השתנה - החברים. ב-1994 עזב פישר את ישראל ועבר לארה"ב. דרך הקרבה הפוליטית ליו"ר הליכוד דאז, בנימין נתניהו, הכיר את המיליארדר רונלד לאודר, הבעלים של אימפריית הקוסמטיקה אסתי לאודר, שהציע לו להיכנס איתו לשותפות ב-RSL. בדרך התקרב פישר גם לפרד לנגהמר, מי שניהל את אסתי לאודר וכיום משמש כיו"ר חברת הקוסמטיקה וכדירקטור בוולט דיסני.

פישר עצמו פועל באמצעות חברת השקעות - אינפיניטי, בה הוא שותף עם ניר טרלובסקי, מי שהיה מספר 2 שלו ב-RSL.

" אז לאן נעלמת בשנים האחרונות?

"אחרי שעזבתי את RSL לקחתי פסק זמן של חצי שנה והחלטתי שהמהלך הבא לא יהיה בתפקיד ניהול, אלא כמשקיע. עשיתי הרבה כסף, ומדיניות ההשקעות שלי בחברות שאני משקיע בהן שאני אהיה מעורב ברמה של Board אקטיבי. כלומר אספק עזרה במיזוגים, בגיוסים, רכישות ועוד. הייתי מעורב בכמה רכישות, אבל עברתי לעמודים פחות בולטים בעיתונים".

לאחר הקמת אינפיניטי השקיע פישר באמצעותה בחברות שמכרה RSL במסגרת מכירת החיסול שנכפתה עליה עם פירוקה. יחד עם החברה לישראל, לאודר, לנגהמר, חברת דירד של שרפ"ק, ומספר חברים נוספים רכשו את האופרציה הפינית של RSL. ב-2002 רכשו "החבר'ה", כהגדרתו, את הפעילות באירופה של PSInet, ספקית אינטרנט שפשטה רגל. כאן כבר הצליח הקונסורציום לרשום מימוש נאה כאשר מכר בקיץ 2004 את החברה המשוקמת ל-Telstra האוסטרלית תמורת כ-110 מיליון דולר.

"פרד גייס את נילסן במשחק גולף"

את הביקור השבוע בארץ ניצל פישר, מלבד ההצבעה בבחירות, גם להשקעה בסטארט-אפ צעיר בשם קיוב אפקט, שסיים סבב גיוס של 1.2 מיליון דולר. אינפיניטי, שהובילה את הגיוס עם החברים כגון לנגהמר ("לאודר לא רצה", אומר פישר), מינתה את איליק ניסני, לשעבר מפועלים השקעות, למנכ"ל, ופישר תפס את כסא היו"ר. קיובאפקט (CubeEffect) פועלת בתחום ה-Affiliate Networks, שיתוף פעולה בין אתרים, ומטרתה לשדך בין מפרסמים לבין אתרים באינטרנט.

אבל כל זה הוא רק הצבע סביב הדבר האמיתי - באזמטריקס (BuzzMetrics). המטרה של באזמטריקס היא לעשות סדר בארץ הבלתי נודעת של האינטרנט - המדיה שנוצרת על ידי הצרכנים (CGM).

הצרכנים המתוחכמים של היום מושפעים קודם כל ממידע שכתבו צרכנים אחרים בפורומים, בלוגים, טוקבקים, וכדומה, ורק לאחר מכן מפרסום ויחסי ציבור. זה המרחב שאליו נכנסת באזמטריקס, לבצע עבור החברות הגדולות ניתוח של מה שהצרכנים באמת חושבים עליהם.

כיום קיימים במרחב הווירטואלי מעל ל-50 מיליון בלוגים בכל השפות ובכל הנושאים. באזמטריקס יכולה לנתח, כך על פרסומיה, כ-25 מיליון בלוגים וכן מקורות מידע נוספים כגון טוקבקים באתרי המדיה הגדולים, תגובות גולשים באתרים מקצועיים ועוד. לפני שמתחילים, ממהר פישר לציין שלחברה היו הכנסות של כ-10 מיליון דולר בשנת 2005, היא רווחית, ולהערכתו השורה התחתונה שלה תגיע בשנת 2006 ל-2 מיליון דולר.

"בשנתיים האחרונות החלטתי לחזור לסטארט-אפים", מתאר פישר את הדרך לבאזמטריקס. "לקחתי את יעקב לוי, שהקים את גאלופ ישראל והיה חבר של ביבי נתניהו. יעקב והבן שלו אורי הקימו חברה שהקונספט שלה היה להוריד את המסרים וההודעות באתרים, לעקוב אחרי מה שנקרא 'שמועות מפה לאוזן' ולנסות ולגלות באז תקשורתי. הנושא נראה לי מעניין וממש התלהבתי כשלקחו אותי לפרזנטציה ואורי לוי, שניהל את החברה בישראל, עמד לפני 30 חוקרי שוק ודיבר על התוכנית קרניבל. התוכנה שלהם מצאה מעל 4 מיליון הודעות על התוכנית ולפיהן בלבד הוא ניתח את מה שקורה שם. מה שהשאיר אותי בהלם היה שאחרי ההרצאה הוא ביקש את הקלטת על מנת לראות את התוכנית כי בחיים לא ראה אותה".

ההתלהבות הספיקה לפישר על מנת להיכנס לחברה כמשקיע פעיל. "אמרתי שאין ספק שיש פה רעיון אדיר, נכנסתי לחברה כמשקיע ומוניתי כיו"ר פעיל. ב-2003 יצאנו לסבב גיוס והקרנות הישראליות, למרות שהתלהבו, רצו חלק גדול מהאקוויטי ולא הסכמנו. אז החלטנו שנלך למשקיע אסטרטגי. באותה הזדמנות פרד (לנגהמר ש.ש) שיחק גולף עם המנכ"ל של VNU, הבעלים של חברת המחקר נילסן, וסיפר לו על הגיוס. נפגשנו איתו ואחרי יומיים היה הסכם. הם נתנו 3 מיליון דולר וגם אנחנו נכנסנו בסכום דומה".

"אנחנו הנילסן הבאה"

כמה חודשים לאחר השלמת הגיוס החל פישר לפעול בתחום שהוא אוהב, מיזוגים ורכישות, על מנת להרחיב את החברה, שנקראה עד אז טרנדום. בספטמבר 2005 רכשה טרנדום, עם הגב של נילסן, את באזמטריקס האמריקנית על פי שווי של 8 מיליון דולר. לאחר מספר חודשים נוספים רכשה החברה בינואר האחרון את אינטליסיק (Intelliseek) על פי שווי של 25 מיליון דולר. בסיכום המסע עומדת נילסן-באזמטריקס על שווי של כ-50 מיליון דולר, ו-VNU מחזיקה ב-50.1% מהחברה.

ההסכם עם נילסן מהותי מאוד לחברה. פישר אומר כי ההסכם מכיל סעיפים שמשחקים לטובת המשקיעים הקטנים. למשל, מציין פישר, בכוונתם להנפיק 20% מהחברה ב-2007. נילסן, כך על פי ההסכם, מחויבת לשמור על חלק יחסי של 50.1% מהחברה, מה שיחייב אותה לרכוש 10% נוספים לאחר הדילול בהנפקה.

מבחינה אסטרטגית, המשמעות של רכישת באזמטריקס חשובה לא פחות. "היום נילסן עושים ראיונות בכתב ובעל פה. למשל אחרי סרט עומדים הסוקרים שלהם מחוץ לבתי הקולנוע על מנת לתשאל את הצופים. אנחנו יכולים לבצע את זה באופן דיגיטלי כמעט ללא מאמץ וללא מעורבות של כוח אדם". על מנת להדגיש את המיקום החשוב של באזמטריקס קיבלה החברה אפשרות לשים נציג בכל אחד מהמשרדים של נילסן בעולם (122 מדינות) וכן להשתלב בחבילת המוצרים שנילסן מציעה. "זה הולך להיות הנילסן הבא", משוכנע פישר, "בתוך כמה שנים אנחנו נהיה הסטנדרט".

" ואיך אתם מתגברים על מידע עוין מכוון, נגיד של מתחרה?

"אנחנו מתעסקים עם מיליוני הודעות, כך שמבחינה סטטיסטית בלתי אפשרי לזייף מגמה. על מנת לתת את השירות לחברה שמחפשת תגובות על המוצרים שלה, אנחנו מדברים על כמות עצומה של הודעות ובלוגים, החל מ-50 אלף. האיסוף של הכמות הזאת היא כמעט מיידית מה שמאפשר לתת ללקוחות תגובה תוך 24 שעות.

"בנוסף, יש לנו שתי דרכים לזהות מי המשתמש שכתב את הודעה: גם לפי מספר ה-IP וגם לפי ניתוח של סגנון הכתיבה. למשל אפשר למצוא בוודאות של מעל ל-80% האם הכותב הוא גבר או אשה ובאילו גילאים".

"חלק מההנפקות היום לא הגיוניות"

פישר "ראה" הרבה כספים וחברות בחיים שלו, והסנטימנט הנוכחי בשווקים עושה עליו רושם מוכר. "השווקים היום מתחילים להיות כמו בתחילת התקופה של הטלקום. חלק מההנפקות היום לא הגיוניות. יש חברות בתחום התקשורת, למשל, שהן ללא הכנסות ורווחים ובדרך לנאסד"ק. זו בהחלט הרגשה של בועה חדשה", הוא אומר.

" למדת איזה לקח מההתרסקות של RSL?

"מה שקרה ב-RSL קרה גם לשוק האינטרנט וענף התקשורת בכלל. הירידה המהירה במחירים הייתה מהות ההתרסקות של הענף. השיעור שלי מהנושא הזה הוא שאתה צריך כל הזמן לברוא את עצמך מחדש ולהיות בחוד החנית של הטכנולוגיה בשביל להמשיך ולהצליח. בענף התקשורת זה לא נעשה. ב-RSL היו לנו 12 חברות ציבוריות שכולן נעלמו. אחת הסיבות היא שלא המציאו אותן מחדש. הן לא עברו מספיק מהר לסלולרי, ל-VoIP ולתכנים, כך שיוכלו להמשיך ולהתחרות".

" לא היית מזוהה עם תחום התוכן בשנת 2000, אתה רואה את התחום היום מבטיח יותר מאשר אז?

"אני רואה שכל תחום האינטרנט מאוד חם ורואה איך השוק מגיב לזה. גוגל, למשל, נמצאת בחוד החנית. אני חושב שהם עומדים להיות ה-One Stop Shop לכל דבר שרוצים באינטרנט, כמו שמיקרוסופט עשתה לתוכנה. לגוגל יש הרבה מזומנים והם מבצעים הרבה רכישות בצורה חכמה.

"אני תומך בגוגל למרות שבאופן מסוים אנחנו מתחרים. יש לנו מסך בזמן אמיתי שמאפשר לאתר באופן ויזואלי התחלה של באז. למשל, אחרי פיגוע הטרור בלונדון, עשרים דקות לפני שה-CNN עלו עם מבזק, המערכת שלנו זיהתה מידע שנכתב במרחב הווירטואלי לגבי הפיגוע. בגוגל לא מסוגלים לבצע את זה".

" ואיך ההרגשה לשבת היום מהצד השני, כמשקיע?

"אני יושב כבר 11 שנה בארה"ב ומחובר לשוק האמריקני. אני למשל נמצא בדירקטוריון קרן התקשורת של ליהמן ברדרס וגאה בזה שאני ישראלי. בשוק האמריקני מאוד מעריכים את הראש הישראלי ויש תיאבון גדול של חברות אמריקניות להשקיע בחברות ישראליות בעיקר בתחום האינטרנט וההום סקיוריטי.

"יש שני סוגי יזמים שאני נתקל בהם בחברות ישראליות. לקבוצה הראשונה שייכים אלה שיודעים את מקומם ומכירים בכך שהם לא יודעים לפרוץ את השווקים בעולם, לגייס כספים ולבנות את החברה. לאלה שייכים בני משפחת לוי שנתנה לי את המפתחות ואמרו שהם לא יודעים לעשות את הדברים, ובתקופה קצרה החברה הזו הגיעה להישגים מדהימים. לקבוצה השנייה שייכים היזמים ש'מסרבים לשחרר' וזו בעיה. נתקלתי ביזמים ישראלים שמתעקשים והורגים מו"מ בכמה הזדמנויות אפילו שלא נשארו עם כסף". "