הנקראות ביותר

ויקימלך

ויקיפדיה היא כרגע אחד הדברים המוצלחים ביותר שקיימים ברשת האינטרנט. האנציקלופדיה החופשית כוללת 214 שפות (כולל יידיש), מעל שלושה מיליון וחצי ערכים, ו-2.4 מיליארד כניסות בחודש. כל אחד יכול לעדכן ולערוך, כולם יכולים לקרוא, ובחינם. ג'ימבו ווילס, ההוגה, המכונה גם "המלך-האל" של הפרויקט, מסביר איך מתקתקת האנרכיה הדיגיטלית ותוהה מדוע כמות המשתתפים בישראל יחסית לדוברי עברית היא היסטרית כל כך (מקום שני אחרי האיסלנדית)

מרץ 2000. ג'ימי ווילס ולארי סנגר מקימים מיזם אינטרנטי חדש בשם נופדיה. הרעיון הוא לעשות אנציקלופדיית רשת אמינה. ג'ימי ווילס מבקש ממספר רב של אקדמאים לתרום לאנציקלופדיה חומרים ומאמרים שלהם בחינם. על מנת לקבע ערך בנופדיה מייסדיה קובעים את שבעת החוקים לאישור ערך, בהם: כתיבת הערך, עיון חופשי של כל החברים, עיון על ידי שני מומחים, עריכה סופית, עריכה לשונית, אישור סופי.

ינואר 2001. ווילס מקים אתר נסיוני נוסף, צדדי, בשם ויקיפדיה, כדי לאסוף יותר ערכים לנופדיה השוממת ואז להגיש אותם לעריכה במרוכז. בפורמט החדש לא קיימים שום חוקי עריכה, חוקים אותם מכנה ווילס כיום "משעממים ומדכאים". השם "ויקי" נלקח משפת הוואי ופירושו "מהר", "זריז", ו"מתקדם". כדי להרגיע את הפרופסורים, צוות המומחים של נופדיה דואג להבהיר שאין כל קשר בין היוזמה החדשה לבין נופדיה. ווילס ולארי סנגר רוכשים תשעה מחשבים חדשים שיכילו את החומרים, וכעבור מספר חודשים יש כבר במיזם החדש כ-1,300 מאמרים/ערכים.

אפריל 2006. ויקיפדיה (wikipedia.org), על כל תת-אתריה, קיימת ב-214 שפות (החל מהשפה האנגלית, עם כמעט מיליון ערכים, ועד לשפת קונגו, עם אפס ערכים). 1,700 ערכים חדשים נכתבים בה מדי יום, ועל פי אלקסא.קום, הרשות המדרגת את אתרי האינטרנט והסרוורים העמוסים ביותר ברשת, היא נמצאת בין 30 האתרים העמוסים בעולם, עם 2.4 מיליארד כניסות מדי חודש, ועם 120 שרתים בעולם כולו. כיום, ויקיפדיה מגיעה לתפוצה גדולה מזו של כל העיתונים הגדולים בארצות הברית ובאירופה גם יחד. הגוף המפעיל את האנציקלופדיה נקרא "קרן ויקימדיה" ועובד ללא מטרות רווח במטרה המוצהרת להפיץ את האנציקלופדיה החופשית בעולם כולו. האנשים שמנהלים את האנציקלופדיה עצמה, מבחינת תכנים, סינון, תחזוקה ועריכה הם מתנדבים, או "כל אחד מאיתנו" כפי שמכנה אותם ווילס.

"דמיינו עולם שבו כל אדם בודד יכול לקבל גישה חופשית לכל הידע האנושי ולערוך אותו. זה מה שאנחנו עושים בוויקיפדיה". ג'ימי ווילס, 2004 "המבקר בוויקיפדיה, על מנת ללמוד נושא מסוים או על מנת לאשר עובדה כלשהי נמצא תמיד בעמדה של מבקר בשירותים ציבוריים. אפשר שבמקרה הטוב הוא ייתקל בזוהמה קיצונית ויבדוק פעמיים כל דבר לפני שהוא נוגע בו, אך אפשר גם שהכול ייראה לו מבריק - מה שישפיע על תחושת הביטחון שלו. דבר אחד הוא בטוח לא יודע: מי השתמש בשירותים האלה לפניו". רוברט מקהנרי, העורך הראשי של אנציקלופדיה בריטניקה, נובמבר 2004 "הערך עליי סולף באופן קיצוני, ולא הורשיתי לערוך אותו או למחוק אותו. חסמו אותי. אני מתכוון לתבוע את ויקיפדיה ואת מר ווילס". דניאל ברנדט, מן המטיפים הגדולים נגד ויקיפדיה וגוגל, בראיון ב"פירמה", ינואר 2006 שלושת הציטוטים הללו עשויים לעזור להבין את המצב בו נמצא כיום פרויקט "ויקי", הפרויקט הקהילתי הבולט והמקיף ביותר ברשת. "ויקי" זה כאמור לא רק "מהר" בהוואית ולא רק "ויקיפדיה" - זה גם ויקי-מילון, ויקי-חדשות, ויקי-ציטוט, ויקי-טקסט והלאה והלאה. המשותף לכל אלו - התוכן שלהם חופשי, כל משתמש אקראי יכול ללחוץ על כפתור ה"ערוך" במעלה העמוד ותוך שניות לשנותם או להמציאם או למחקם ואין שום זכויות יוצרים עליהם. כל סטודנט מוזמן להשתמש בערכי ויקיפדיה לעבודותיו וכל מדען רשאי לצטט ממנה לכתביו. בוויקי דורשים רק דבר אחד - לתת קרדיט, ולהזכיר שהערך נלקח ממקור ויקי כלשהו.

האדם אשר קבע וחוקק בעצמו חלק גדול מהחוקים ומההתנהלות של הארגון, אך לא מקבל על כך משכורת ונמנע כיום מלכתוב ערכים בעצמו, הוא כאמור ג'ימי דונאל ווילס, בן 39, אשר נולד בהאנטסוויל, אלבמה, להורים מנהלי בית ספר פרטי, בו גם למד. כיום לוח הזמנים של ווילס הוא צפוף מאוד ולא ניתן כלל לדבר איתו בניחותא בביתו, כי הוא אינו שם אף פעם. הלו"ז מפורסם כמו כל דף אחר בוויקיפדיה, או יותר נכון ב"ויקימדיה" - המטה-ויקיפדיה, לשם נכנס כל המידע שהוא על ויקיפדיה עצמה ולא חלק ממנה. למשל, לוח הטיסות של ג'ימי ווילס. בחודש אפריל למשל הוא עתיד לנאום בחמש ועידות העוסקות בתקשורת, מסדי נתונים ואמנויות בלונדון, טקסס, לוס אנג'לס וסרביה. על מנת להשיג ראיון איתו צריך לדבר עם מספר מעוזריו האישיים באופן מקוון, אחד מהם הוא דני וול, שדובר עברית במקרה ושנמנה עם שלושת האנשים היחידים בעולם המועסקים בוויקימדיה (כאמור, ארגון הגג של ויקיפדיה).

לבסוף השתתפתי בצ'ט רב משתתפים בו רואיין ווילס. לאחר מכן ראיינתי את ג'ימי ווילס ואנג'לה ביסלי (עורכת בכירה בוויקי, ווילס מכנה אותה האדם היחיד שיודע וזוכר את כל החוקים של ויקיפדיה), ספיציפית לגבי ישראל, באופן אישי דרך האימייל. בדיוק שבוע קודם לכן יצאה הודעה חגיגית לעיתונות על כך שהגרסה האנגלית של ויקיפדיה עברה את הערך המיליון.

- האם כל אחד יכול לכתוב כל ערך שהוא בוויקיפדיה? מה הכללים?

"כמובן שכל אחד מוזמן להכניס מידע חדש. לאחרונה החלטנו שרק משמשים רשומים יכולים ליצור ערכים חדשים, כאשר הרישום הוא כמובן חופשי. זה יוצר יותר אמינות כאשר ניתן לפנות באופן יותר אישי למי שכותב ערך חדש שמעורר שאלות, וכך הוא זה שצריך לתת דין וחשבון על הטקסט".

- איזה שאלות עשוי לעורר ערך באנציקלופדיה?

"המבחן הראשון שקבענו הוא אפשרות הבדיקה. בכל ראיון אני מדגיש שזה הכלל הראשון ושכל אחד המבקש להכניס ערך, על עצמו או על כל דבר אחר, חייב להיות מסוגל לספק דרכים לוויקיפדים אחרים לוודא שהמידע הוא נכון ומסוקר באיזשהו מקום מחוץ לוויקי".

- ושאלת הראוי/לא ראוי?

"אנחנו משתדלים להימנע משאלות כאלה. הכללים לגבי ערכים הם באמת דבר ראשון יכולת הבדיקה, ודבר שני עניין המקוריות: החלטנו שבוויקיפדיה לא יהיו ערכים על מחקר מקורי. משמע - אם פרופסור לפיזיקה מעוניין לפרסם תאוריה חדשה שלו בפעם הראשונה בוויקיפדיה, אז יוסבר לו באדיבות שהוא צריך קודם כל לפרסם אותה במקום אחר; זה לא מעניינינו להעריך מחקר כזה".

טרולים בשיער

- יש לכם בעיה עם הרבה ונדליסטים, או בשפת האינטרנט "טרולים", אשר משנים ערכים בגדול, בהתאם לאינטרס האישי שלהם, או שרק מכניסים מידע שגוי זעיר, כדי לבדוק את העירנות.

"כן, אבל הקהילה מטפלת בהם באופן יסודי ומאוד מהיר, והמהירות היא לרוב לפי חומרת הנזק. אם למשל תשנה משהו בערך על ג'ורג' בוש תראה שיש לנו זמן תגובה של שנייה, אפילו פחות, עד שהוא יוחזר למראה המקורי לו. יש חלוקה מאוד מקיפה של העורכים הרבים בוויקיפדיה, שבעזרת טכנולוגיית הווטש-ליסט יכולים לקבל עדכון מיידי על כל שינוי בכל ערך שיש להם עניין בו, ולחסום את מספר ה-IP של משתמש שממשיך ומטריד. זה אמנם בעייתי לחסום מספר משתמש, כי המשחית יכול גם בקלות להחליף אותו, אך זה לוקח זמן, כשלוש דקות בערך, כאשר להחזיר ערך לצורתו המקורית לוקח לעורך הרבה פחות. במערכת הפשוטה שבנינו השינויים בערכים, קטנים ככל שיהיו, מופיעים ברשימת ההיסטוריה של הערך באופן צבעוני וברור, כך שהעורך יכול מיד לתקן טעויות או גם טעויות של עורכים אחרים. אנחנו גם מנסים בכלל לחסום כמה שפחות מספרי IP, כי למשל יש מדינות כמו תאילנד שבהן כמעט כל המדינה מחוברת לאינטרנט דרך מספר מאוד מצומצם של מספרי IP, ואז כשחוסמים מספר IP אחד זה משפיע על אלפים.

"עוד דוגמה מפורסמת היא הסיפור על מישהו ששינה את התמונה בערך של בוש לתמונה של היטלר. זה הוחזר תוך פחות משנייה על ידי אחד העורכים. מראיין אחד, למשל, התפלא נורא שאני לא יודע אפילו מי זה האדמיניסטרט שהיה אחראי לכך. אז אני יכול כמובן ללכת ולחפש את אותו אדמיניסטרט, אבל אין ממש טעם, כי הקהילה כבר כל כך מאורגנת, והאדמיניסטרטורים האלה, שגם חלקם נבחרים בהצבעה על ידי אדמניסטרטורים אחרים, יכולים לנעול ערכים או שמות משתמש באופן זמני ולא טועים ובאמת עושים את 'הדבר הנכון' במספר מכריע של החלטות. אני למשל מצטער, בדיעבד, שבזמן הבחירות האחרונות בארצות הברית חסמתי אישית את הערכים של בוש וג'ון קרי, מה שנתן לכאורה את הרושם שאני משפיע על העניינים ולא הקהילה היא שמשפיעה. גם הערכים היו צריכים להישאר פתוחים וגם לא אני הייתי צריך לעשות את זה. כי אין בעצם הבדל בין הבחירות לפיגועי 11 בספטמבר".

- למה הכוונה?

"באירועי 11 בספטמבר זאת היתה הפעם הראשונה בה אלפי אנשים התחברו לוויקיפדיה כדי לקבל מידע חדשותי. כל הערכים שלנו הרי מתעדכנים באופן שוטף גם בזמן אמת, תוך כדי שאירוע קורה, וב-11 לספטמבר סיפקנו מידע שלא היה בערוצי החדשות. הרבה חומר רקע על המגדלים, הארכיטקטים שלהם, ההיסטוריה של כוחות הכיבוי, המבנה של הפנטגון, המון מידע שלא היה זמין בשום אתר אחר. או למשל כאשר האפיפיור החדש נבחר היה לנו ערך ענק על האיש כבר ברגע שהוא נבחר, והרבה אנשים התפלאו על כך - אבל זה היה נורא פשוט, כי הוא הרי היה קרדינל קודם והיה קיים עליו ערך גדול מאוד קודם לכן, כך שכל מה שהיינו צריכים לעשות זה לשנות את הכותרת".

- היתה תקופה, בהתחלה, בה שקלת להחליט שהפרויקט דווקא כן יהיה למטרות רווח.

"חשוב לנו לשים קו איתן, ממש חומה, כיום, בין פעולות מסחריות - שלי או של כל ויקיפדי אחר - לבין הפעולות של ויקיפדיה. גם מבחינה חוקית, אתית וקהילתית. אם הקו הזה יהיה פרוץ, לא תהיה לנו הזכות לבקש מאנשים לתרום לאנציקלופדיה. החלטנו מראש על המודל הכלכלי הזה. כבר בהתחלה, ב-2001. בתקופה ההיא באמת, עם כל ההתלהבות הגדולה מהאינטרנט וההייטק, חשבנו לשלב באנרים וכל מיני חסויות בוויקיפדיה, מה שבטח היינו עושים בנופדיה אם היא היתה ממשיכה לגדול. בכל אופן, כשהקדשתי אז מחשבה לוויקיפדיה ולעתיד שלה ולכל הבעיות שיש בעולם ולאספקטים החינוכיים והתרבותיים שלה החלטתי שהפרויקט הזה חייב להיות אחרת, לתת לעולם אנציקלופדיה בחינם, עם כל המידע האפשרי והאפשרויות הנלוות.

זה משהו נועז ומאתגר מכדי להכפיף אותו לנותני חסות. הרגשנו שאנחנו גם ממש מצילים את האינטרנט מכל הזבל שהופץ בו ומההרגשה שהדבר הזה הולך להפוך לפח אשפה גדול של פורנוגרפיה וכסף גדול. החזרנו את האינטרנט לכוונה האמיתית של המתכננים שלו - מקום חופשי, שיתופי ופתוח, עם מידע אמין וכוונות טובות.

צ'ה ואורז כפי שכבר ניתן להתרשם, ווילס עצמו הוא המייסד הראשון והנשיא האולטימטיבי של ויקיפדיה, והמורד בשיטות העריכה הישנות והמשעממות של האנציקלופדיות האחרות. הוא הבן-גוריון או הצ'ה גאוורה של ויקיפדיה. בעמוד המשתמש שלו (בניגוד לערך עליו) הוא מעודד משתמשים אקראיים להיכנס ולערוך את כל המידע על עצמו אותו הם רואים לנכון למחוק, לתקן או להוסיף. בצד מופיעות מיטב התמונות שלו - מטבע זהב עם הציטוט האהוב עליו, תמונת פוטושופ שלו כצ'ה גווארה, תמונה שלו עם הפרארי, השם שלו כתוב בכל השפות האפשריות. ההפרדה המוחלטת שווילס מדבר עליה בין העסקי לערכי (מלשון ערך) - למעשה בין הערך על אדם, שם כתוב אנציקלופדית על פועלו, לבין עמוד המשתמש שלו בו הוא ראשי לכתוב כל מה שעולה על רוחו ללא עריכה - מופרת. ודווקא במקרה של ווילס. בערך עליו יש אזכור ל"ויקיסיטיז" (Wikicities), הפרויקט החדש מבוסס הוויקי בו הוא ואנג'לה ביסלי מעודדים אנשים להקים קהילות עם אוריינטציה לנושא ספיצפי (כמו סדרות טלוויזיה ישנות, למשל) ולהכניס עליהן מידע שיתופי. האתר ויקיסיטיז דומה לאתר גאוסיטיז של יהאו! - רק שיש לו ממשק של ויקי והוא פותח על ידי ויקיפדים. הוא ממומן, כמו יאהו! וגוגל, על ידי קישורים ממומנים לאותם נושאים בהם עוסקות הקהילות. הבעיה היא אולי לא בכך שהמיזם מקושר לערך על ווילס, כי הרי הוא אכן חלק מחייו, אלא במיזם עצמו, המבוסס על עבודה חופשית שפיתחה את תוכנת הוויקי ביוזמתו של ווילס ללא מטרות רווח במקור.

בכל אופן, ווילס מכונה לעתים בהומור כ"מלך-אל". בדף "ההיררכיה של ויקיפדיה" משווים את סמכויותיו לאלה של מלכת אנגליה - כמי שלא מתעסק בחוקים הקטנים של ניהול המדינה אלא משרה מרוחו.

מלך-אל

"זה מאוד מרגש והכול... לפני כמה שנים הייתי סתם בחור שישב מול המחשב. עכשיו אני שולח אימייל או עורך איזה ערך וזה עושה כותרות בכל העולם... פעם הייתי סתם אחד - היום אני ג'ימי ווילס". מתוך הערך על ווילס בויקיציטוט

- מה עניין ה"מלך-אל"? האם אתה רואה את עצמך כסמכות תמידית על ויקיפדיה ועל הממשק שלה?

"היתה איזו כתבת מגזין שעשו עליי פעם שעיוותה קצת את כל העניין. כתוב שם שבשלב מסוים אנשים התחילו לקרוא לי בצ'טים הדיקטטור האיום של ויקיפדיה ואני לא אהבתי את זה, אז שינו את הכינוי שלי שם ל'מלך-אל' ('גוד-קינג'). אני מאוד לא מסכים עם שני הכינויים הללו, ולא ביקשתי אף פעם שם מיוחד עבורי. בתרבות הוויקי (מקומות שבהם יש עריכה חופשית) המקורית, אשר קדמה לוויקיפדיה, 'מלך-אל' היה כינוי שלילי לאדם שבבעלותו נמצא הסרוור ושהיה רשאי למחוק, לחסום, להעיף משתמשים החוצה ובאופן ברוטלי לעשות במערכת כשלו. זה בכלל לא מה שאני עושה בוויקיפדיה. אני מאוד נמנע מלהשתמש בכל הזכויות האלה שיש לי ואנשים לא מכנים אותי כך באמת. בכל הקהילות הפתוחות של מפתחי לינוקס, אפאצ'י וכולי יש תמיד את האדם המכונה 'הדיקטטור האיום', כי פשוט זהו טיבן של מערכות פתוחות, חובה תמיד שיהיה את אותו אדם אחראי ושקול שישקלל באופן סופי את האינטרסים האמיתיים של הפרויקט ויגלם למעשה את אותם אינטרסים בעצמו. לעיתים, בכל מערכת קוד פתוח יש דיונים שמחייבים החלטה ומאיימים שלא להיגמר לעולם ולתקוע את כל הפרויקט. אלו בעיקר דיונים מבניים, אשר מחייבים החלטה".

- אמרת פעם שאתה שואף שהמערכת הוויקית ואתה עצמך תתפקדו בדומה למונרכיה הבריטית. למה הכוונה?

"לפי המודל הבריטי למונרך יש תפקידים סמליים וסטטוטוריים בלבד, ולמצב כזה אני שואף. אני באמת נמנע יותר ויותר מלהתערב בהחלטות שוטפות ומנסה לשמור על הדמות הסמלית שלי בפרויקט, כפרצוף שלוחץ ידיים עם נזקקים ונואם בכנסים, ולא כאדם שמחזיק בכוח ממשי. עוד בעניין הבריטי/אירופי, אני לפעמים מרגיש שהעמים הלא אמריקאיים מבינים טוב יותר את המודל הוויקיפדי של ממשל חברתי וקהילה. אמריקאים איכשהו תמיד רוצים לדעת איפה החוקה, איפה כתובים הכללים העליונים, איפה הבוס. כמובן שזה שם בוויקיפדיה - אבל זה יותר תלוי בתהליכים אנושיים אבולוציוניים והיסטוריים שנראה שאתם יותר מתחברים אליהם, ולא בחוקים הכתובים".

- מה הדוגמה הבולטת ביותר בה כן נאלצת להשתמש בכוח שלך?

"היה מקרה ידוע שבו חבורה של ניאו-נאצים, למעשה רשת של אתרים ניאו-נאציים, ניסתה להשתלט על ויקיפדיה ולהציע למחיקה באופן שיטתי המון ערכים שהם לא אהבו, בעיקר על התרבות היהודית. הרבה ויקיפדים חששו שמתקפה מאורגנת כזאת, שנעשתה למעשה בשיטות דמוקרטיות, תוכל להפיל את המיזם, ופנו אליי. אמרתי שזאת לא בעיה - פשוט נחסום אותם, כי חייבים, באופן גורף וחד פעמי. זה הרי מגוחך שהשיטה הדמוקרטית היא זאת שתפיל את הכול, וזאת באמת לעיתים נקודת החולשה שלנו, וכאן נכנס המונרך לתפקיד".

חלב הומוגני

ג'ימבו ווילס מדבר הרבה בכלי התקשורת על כך שאנשים לא תורמים לוויקיפדיה כדי להעשיר אותה או אותו עצמו, אלא כדי להעשיר את הידע האנושי, והוא מתעקש על כך ללא הרף. הוא גם טוען שהחברה או הקהילה הגדולה של האנשים שבאמת מניעים את האנציקלופדיה קדימה היא קהילה הומוגנית למדי של אנשים, לעיתים אמנם קצת נודניקים ולפעמים מעצבנים - אבל שחזון אחד מניע את כולם, וביניהם הסכמה כללית על 90 אחוז מהנושאים שעל הפרק.

- מה עם נושאים השנויים במחלוקת? יש הרי הרבה ערכים בוויקיפדיה, כמו המלחמה בעיראק או שורה של נושאים בעייתיים. מי מחליט אז איזה צד לקחת?

"אחד העקרונות החשובים לנו הוא המדיניות הנייטרלית של העריכה והכתיבה. אם יש מחלוקת לגיטימית בנושא כלשהו, ויקיפדיה עצמה לעולם לא תיקח צד במחלוקת, ותציג את המחלוקת באופן הוגן בערך הרלוונטי. זה דומה לכלל הפרסום המקורי שדיברתי עליו קודם. העניין הזה מונע מאיתנו התמודדות עם כל מיני בעיות פילוסופיות ושאלות של אמת מוחלטת של ערכים.

אנחנו פשוט לא מתמודדים עם הסוגיות הללו. ברור שהמידע הוא לא נייטרלי באופן מוחלט, אך קבענו מספר כללים שאומרים שאסור להשתמש במילים כמו 'משוחד', 'אמיתי', 'אובייקטיבי'. שם הקוד לכל אלו הוא NPOV, וויקפדים משתמשים במושג הזה כמילת אזהרה בכל פעם שערך או משתמש אחר מנסה לגרור את הדיון למקומות ולטיעונים אשר מונעים מהרקע הדתי או הפוליטי שלו. אני חושב שבכלל, שברגע שחלקים יותר גדולים בציבור ישמעו על ויקיפדיה וישתמשו בה, מחוץ למעגלים אקדמיים ולקהילות של מהנדסי תוכנה (שם ממש 99 אחוז מכירים ומשתמשים), או כאשר בכל ענף תרבותי ועסקי השימוש בוויקי יתרחב - אנשים יבינו יותר ויותר את המשמעות האמיתית של שיתופיות ואחריות קהילתית ברשת. כל זה יתרום רק יותר לאמינות של הפרויקט. אנחנו גם הדוגמה לכך שתוכנה חופשית יכולה להיות ידידותית למשתמש, בניגוד לאיך שלעיתים נתפס עניין הקוד החופשי".

קנדי, מאחוריך

בדצמבר האחרון הודיע כאמור ווילס על כך שרק משתמשים רשומים יוכלו לפתוח ערכים חדשים בוויקיפדיה. ההחלטה התקבלה עקב פרשת ג'ון סיגנתאלר, עורך "USA Today" לשעבר, אשר גילה כי במשך חודשים ארוכים צוין באקראי בערך עליו בוויקיפדיה כי הוא קשור לפרשת רצח קנדי, ושהשורה על כך שולבה באופן כל כך טבעי בטקסט, עד שאף אחד לא עלה עליה במשך חודשים, עד שהוא עצמו העלה את העניין. דניאל ברנדט, אגב, מהמתנגדים החריפים לוויקיפדיה ואשר מצוטט למעלה ורואיין ל"פירמה" בעבר, חשף את האדם אשר הכניס את המידע הכוזב על סיגנתאלר, שהודה שעשה זאת כבדיחה.

- איך הגבת עקרונית לטענתו של עורך בריטניקה לשעבר, שהשווה את ויקיפדיה לשירותים ציבוריים?

"תראה, ויקיפדיה היא קהילה, וגם לאנשים שעוברים בשירותים ציבוריים אפשר לקרוא קהילה. בשני המקרים, ובמיוחד אצלנו, המשתמשים הם אלה אשר דואגים לניקיון ולא עובדי ניקיון בתשלום. אנחנו שומרים על השירותים האלה באמת נקיים רוב הזמן. זה אולי סוג של נס שזה עובד, אבל העובדה היא שהמידע מדויק מתמיד היום. על פי מחקר של כתב העת המדעי 'Nature' מדצבמר 2005, ויקיפדיה, פר ערך, מדויקת רק קצת פחות מבריטניקה. אף אחד, למשל, לא מפקפק במידע שגוגל שולף בתוצאות החיפוש שלו, וגם הוא מבוסס בסופו של דבר על כל האנשים הבודדים אשר הרובוטים של גוגל מחפשים באתרים שלהם. המטרה שלנו היא שמה שנשלף גם יהיה אמין ובר-וידוא, ברמה של בריטניקה ומעלה".

- מה בנוגע להפצה של ויקיפדיה בכל המדינות, או השפות, בהן יש הרבה פחות מ-10,000 ערכים, או אפילו פחות מ-1,000. אתה רואה את ויקיפדיה מגיעה אי פעם גם בשפות האלה למספרים של מדינות המערב?

"כן, אלה באמת השפות שדורשות שיפור מסיבי ואנחנו מתעסקים בזה כל הזמן. בערבית למשל יש מעט מאוד מאמרים. זה עניין תרבותי של אנשים ולא בהכרח טכני. לא תמיד יש חיבור לאינטרנט, כמובן, אך גם לא תמיד הוויקיפדים בשפות האלה מבינים מה זה מידע חופשי ועריכה קהילתית. או שפשוט אין להם את הדחף לעשות את זה. זה מסובך".

ביסלי גריל

בשלב הזה ביקשתי לקבל מווילס מידע מפורט יותר על הגרסה העברית של ויקיפדיה (he.wikipedia.org). בנושא זה נעזרתי גם באנג'לה ביסלי, הנחשבת דה-פקטו למספר 2 בוויקימדיה (ווילס הוא נשיא הקרן והיא בחבר הנאמנים). בפורומים רבים מכנה ווילס את ביסלי כמשתמש האמין והנחשב ביותר כיום בוויקיפדיה האנגלית. כמו כן טוען ווילס כי היא היחידה אשר באמת יודעת את כל החוקים של ויקיפדיה, ואף ניסחה חלק גדול מהם בעצמה. התשובות משותפות לשניהם.

- אם מודדים את ויקיפדיה העברית במדד של דוברי השפה הקיימים לעומת כמות הערכים (יותר מ-34,000 ערכים), מתגלה סניף די פורח של האנציקלופדיה המבוסס בישראל. יש לכם הסבר לכך?

"ויקיפדיה העברית גדלה באופן מוצלח ורציף למדי משנת 2003, אז נוסדה. היא כרגע בקבוצה השנייה של שפות (שפות עם יותר מ-10,000 ערכים). כמו כן, יותר מ-1,000 אנשים כותבים בה בממוצע חמישה מאמרים ומעלה. אין לנו הסבר מוחלט לגבי ההצלחה של כמות הערכים לעומת דוברי השפה. על פי הסטטיסטיקות שלנו מאתר ויקימדיה, אפשר באמת לראות שהגרסה העברית היא במקום השני ביחס של ויקיפדים (כותבי ערכים/משתמשים) לעומת מספר דוברי השפה. איסלנדית במקום הראשון, אגב. אולי פרויקטים של קוד פתוח הם פופולריים במיוחד בעברית, אינני יודעת (אומרת ביסלי). אפשרי גם שפשוט אין בעברית שום אלטרנטיבה לאנציקלופדיה חופשית ללא זכויות יוצרים".

בשלב זה הפנתה אותי ביסלי למספר קהילות לדוגמה בעברית באתר ויקיסיטיז (תחת wikicities.com), המיזם החדש שלה ושל ווילס של קהילות המוקדשות לעניין אחד (בו יש שימוש בחסויות). הקהילות להן היא שולחת לינק הן של ההתנחלות אפרת בגוש עציון, ערך אותו עורכים תושבי היישוב (he.efrat.wikicities.com), ושל חברת "קוויש - שיווק בהפוכה", הדן במוצרים ושיטות התמחור של החברה, וגם כאמור נערך על ידי החברה עצמה (kwish.wikicities.com).

חופשי או חודשי

- מה אתם חושבים על וואלה-פדיה, המיזם המשותף החדש של וואלה!, הפורטל הישראלי המוביל, וויקיפדיה העברית (pedia.walla.co.il), כאשר כל עמוד בוויקי מועבר גם לוואלה!, שם הוא מוצג עם באנרים, פרסומות קופצות וללא יכולת עריכה?

"כל עוד וואלה! מצייתת לחוקי הרשיון החופשי, אז וואלה! מאוד מוזמנים להשתמש כאוות נפשם בכל החומר של ויקיפדיה. כל הטקסטים בכל השפות אצלנו הם חופשיים ורשאים להיות מופצים מחדש או משונים באופן חופשי, מסחרית או לא, על ידי צד שלישי. גם בדקתי (אומרת ביסלי) וראיתי שוואלה! מקשרים לעמוד התרומות של ויקיפדיה העברית. הצד השלילי היחיד בכל העניין הוא שאין אופציה לערוך מאמרים של ויקיפדיה העברית דרך וואלה!, כך שגולשים של וואלה! עשויים להיות לא מודעים לכך שהחומר של ויקיפדיה הוא עריך".

- דוד שי הוא הביורוקרט הראשי של הגרסה העברית, והוא גם אחד ממייסדיה. איך הוא נבחר לתפקיד? איך בכלל בוחרים את האדם אשר תינתן לו הזכות להקים אתר ויקי בשפתו שלו? האם זה רק מי שמגיע ראשון?

"לגרסאות עצמאיות של ויקיפדיה כמו הגרסה העברית אין ממש מייסד, אלא מספר אנשים, שהם בדרך כלל היו שם מההתחלה. להם נותנים כל שאר העורכים את הכבוד הרב ביותר ושומעים לדעותיהם. אני לא יודע איך נבחר דוד שי להיות אדמיניסטיטור, אבל חשוב להדגיש שעמדת האדמיניסטיטור היא לא עמדת כוח היררכית, זאת פשוט רמת גישה המאפשרת לעורך למחוק דפים ולחסום משחיתים, ואשר ניתנת לכל עורך אמין".

- רוב הכותבים בעברית הם מטבע העניינים ישראלים יהודים, כך שהרבה מאמרים מקבלים בוויקיפדיה העברית את הצד הישראלי. במיוחד מאמרים הקשורים לסכסוך הפלסטיני. אני מניח שיש בטח בעיה דומה בוויקיפדיות הערביות. איך למאמרים כאלה יכול להיות ערך אנציקלופדי?

"אף על פי שזה נכון שוויקיפדיה העברית היא הומוגנית יותר מוויקיפדיות בשפות אחרות, אני לא חושבת שאתה יכול להניח שלכל דוברי העברית יש בדיוק אותה ההשקפה. בכל שפה המאמרים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני הם שנויים במחלוקת (כאשר בכל מקום כמעט יש יהודים וערבים או אנשים בעלי השקפה שונה על העניין). אנחנו מעודדים תמיד את כל המשתמשים לציית למדיניות ההשקפה הנייטרלית בכל שפה ומקום, משמע אדמיניסטיטור כל צד במחלוקת חייב להיות מיוצג. עורכים טובים יציגו תמיד את העמדות איתן הם לא מסכימים".

ווילס מוסיף כאן שהוא אמנם לא יודע עברית, אך פנו אליו אפילו פלסטינאים והצביעו על כך שהערכים בוויקיפדיה העברית על הסכסוך הם מאוד הוגנים ונייטרליים.

ויקיפדיה העולמית: wikipedia.org * ויקיפדיה העברית: he.wikipedia.org

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות