טל רוזנר, כתבת משפטית ב-Ynet, תמונה לדוברת של נציגות השופטים

ואולם ל"גלובס" נודע, כי בנציגות החליטו שלא להסתפק בדוברת ההנהלה, עדי באריל, שבקושי הספיקה להיכנס לתפקיד, ובחרו להם בדוברת משלהם. דוברת הנציגות היא טל רוזנר, יוצאת גלי צה"ל וכיום כתבת לענייני משפט ב-Ynet, המסקרת בין היתר, את בתי המשפט בירושלים, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

בשלב ראשון תשמש רוזנר גם כדוברת מחוזות ירושלים והדרום של בתי המשפט. "אנחנו עדיין לא בטוחים שהנציגות צריכה דובר במשרה מלאה", אומר גורם שיפוטי בכיר. "אנחנו רוצים לראות איך זה ייעשה בשטח". בנציגות אומרים, כי ההחלטה למנות דובר לנציגות התקבלה כבר לפני כמה שנים, אך לא מומשה בהיעדר תקן, שכעת אושר ע"י הנהלת בתי המשפט. את הבחירה בלא מכרז הם תולים בכך שמדובר ב"משרת אמון שתוקדש לענייני הסברה ותעמוד לרשות ראש הנציגות", השופטת יהודית צור.

מעין ועד עובדים

בנציגות אמנם מדגישים, כי התהליך כולו נעשה בתיאום עם הדוברת החדשה של ההנהלה, עדי באריל, שהחליפה בתפקיד את עו"ד תמר פול-כהן. "במובן מסויים היא היתה שותפה לבחירה", אומר גורם שיפוטי בכיר. ואולם, באריל ידעה על התקן ועל איושו, מה שצפוי לנגוס בסמכויותיה, רק לאחר שלקחה על עצמה את התפקיד.

מעבר למאבק בלשכה בענייני המשוב, משמשת הנציגות מעין ועד עובדים של השופטים, והיא נאבקה בין היתר על זכויות הפנסיה שלהם. בשיאו של המאבק נגד המשוב, לפני כשנתיים, גייסו השופטים לצידם את יועץ התקשורת מוטי מורל. "בניגוד למה שהיה אז, שלקחו דובר חיצוני, הפעם הדוברת תהיה עובד מדינה וחלק בלתי נפרד מדוברות הנהלת בתי המשפט", אומר הגורם השיפוטי. "הדובר צריך להיות חלק מהמערכת ולא יחצ"ן חיצוני".

אותו גורם מסביר מדוע הנציגות אינה מסתפקת בדובר בתי המשפט. "הנציגות היא בכל זאת גוף שמייצג את השופטים", הוא אומר. "היא אמנם גם פועלת למען המערכת, אבל יש פעולות שהנציגות עושה כנציגות, כמו המאבק במשוב השופטים, ולשם כך ראוי שיהא דובר נפרד".

בנציגות מביעים ביקורת מרומזת על היו"ר לשעבר, ששימש דובר הנציגות בפועל, ואומרים כי לא היה ראוי שיעשה כן.

בניגוד אולי לדוברת ההנהלה, שעיקר תפקידה הוא להגיב, דוברת הנציגות גם תיזום. "באחרונה היו מספר כתבות עם ביקורות כאלה ואחרות, חלקן לגיטימיות וחלקן פחות, על שופטים ספציפיים. עם זה אפשר לחיות, אבל המצג שהוצג בכתבות היה, שכל המערכת פגומה ושכל השופטים לא בסדר. לגיטימי לבקר שופט כזה או אחר, אבל אין זה אומר שכל המערכת לא בסדר".

לדברי הגורם, "היום דוברות זה בכל מקום. למערכת הרבה יותר קטנה בשירות הציבורי יש דוברות, אז אנחנו התקדמנו מלפני כמה שנים. עבר זמנה של התפיסה, שהשופטים מדברים רק באמצעות פסקי דין". הגורם מדגיש, עם זאת, כי "זה לא שנופיע כל שני וחמישי בתקשורת, אבל דווקא בגלל ששופטים לא אמורים לדבר בתקשורת, הם זקוקים לאיזושהי הגנה ולדוברות".

צריך לזכור, שהשופטים "מתמודדים" בקרב התקשורתי תמיד כשיד אחת קשורה מאחורי גבם. הם אינם רשאים להתראיין או להתבטא בכל עניין העומד בהליך חקירתי או שיפוטי. גם בהיבט הסגנוני, הם אינם יכולים לרדת לרמת הביקורת הקשה, שמוטחת בהם לעיתים. עד כה, היו השופטים הבכירים מבית המשפט העליון נוהגים להגן על המערכת ועל הקולגות מלמטה, בעיקר בהרצאות, בכנסים ובטקסים שונים.

בנוסף, מקורביהם וחבריהם מתגייסים במאמרי עיתונות כדי להגן על כבודם, חלק מהשופטים והנשיאים של בתי המשפט מקיימים שיחות רקע עם עיתונאים ועוד. באחרונה ניתן לראות שאימת התקשורת באה לידי ביטוי אפילו בפסקי הדין: השופטים צופים את הביקורת התקשורתית הצפויה על ההחלטה או על נימוקיה, והם מכינים הסברים מראש.

בשנים האחרונות, שני הדוברים העיקריים של מערכת המשפט, מלבד הדוברת הרשמית של ההנהלה, הם הנשיא ברק ומנהלי בתי המשפט הקודם (דן ארבל) והנוכחי (בעז אוקון). צריך לזכור שעד לפני כמה שנים, היה דובר משותף למשרד המשפטים ולבתי המשפט. כשהבינו השופטים שככה אי-אפשר, הופרדו התפקידים.

מדיניות הסברתית

ב-1998 מינה הנשיא ברק ועדה, בראשות שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, יהודית צור, שתבחן ותמליץ על מדיניות הסברתית במערכת בתי המשפט. עיקר ההמלצות היו לחזק את מערך הדוברות של בתי המשפט, להקים מועצת שופטים להסברה ולהקים ממונה על קבילות הציבור (אומבודסמן).

בין היתר, נקבע בדו"ח הוועדה כי ימונו דוברים לכל אחד מחמשת המחוזות של בתי המשפט. הדו"ח אומץ בשעתו ע"י הנשיא ברק, ואושר גם ע"י הנשיאה המיועדת, דורית ביניש, אולם מינוי הדוברים למחוזות לא נעשה הן בשל בעיית תקציב (היעדר תקנים), והן נוכח התנגדותם של נשיאי המחוזי בת"א ובחיפה, אורי גורן ומיכה לינדנשטראוס, שסברו שאין צורך בדוברי מחוזות.

בשלב מאוחר יותר, ביקשה נציגות השופטים הארצית כי ימונה דובר מחוזי גם לנציגות. ההחלטה התקבלה עוד בתקופה שלינדנשטראוס עמד בראש הנציגות, עד שמונה למבקר המדינה (שיש אומרים שהוא משמש גם כדובר משרד המבקר). הנשיא ברק נענה לבקשה ואישר למנות דובר גם לנציגות, וכעת הוחלט לאייש את התקן.

רוזנר צפויה להיכנס לתפקיד בתוך כחודש, ומקום מושבה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים. "זה תפקיד חדש שצריך ליצוק לתוכו תוכן", אומר גורם משפטי. לדבריו, על חלק מהתוכניות והכוונות כבר הודיעה הנציגות לרוזנר, ואת החלק האחר מצפים שהיא תיזום.

רוזנר ויתר הדוברים המחוזיים שימונו בעתיד הקרוב יהיו כפופים מינהלית לראש הנציגות ולנשיאי בתי המשפט המחוזיים, בהתאמה, ומקצועית כפיפותם תהיה לדוברת מערכת בתי המשפט. שאלת חלוקת הסמכויות בין הדוברים השונים מטרידה גורמים לא מעטים בהנהלת בתי המשפט, שם מקווים לשבת עם באריל ורוזנר ולקבוע את גבולות הגזרה של כל אחת. למרות ששתיהן באו מתחום התקשורת, מדובר מבחינתן בנושא רגיש והן סירבו להתראיין או להגיב לכתבה.