ורדינון תובעת את מנהל החשבונות לשעבר: גנב בשיטתיות 4 מיליון שקל

חברת מגדל , שביטחה את ורדינון בפוליסה לביטוח מעילה באמון ועתידה לשלם לה תגמולים, מצטרפת אף היא לתביעה. השתיים מבקשות גם לעקל את ביתו של לאופגס (46) במודיעין, ואת רכבו, חשבונות הבנק ונכסים אחרים, ולאסור את יציאתו מהארץ.

באמצעות עוה"ד חיים וצביקה זליכוב טוענת ורדינון, כי לאופגס היה אמון על ריכוז ההפקדות של סניפי החברה, ובכלל זה ההפקדות במזומן, המחאות, חיובי כרטיסי אשראי ותווי קנייה. כחודשיים לאחר שהחל לעבוד, נטען, הוא החל לגנוב מעטפות שהגיעו מהסניפים ובהן כסף מזומן.

על-מנת לטשטש את צעדיו, נטען, נהג לאופגס "לסגור" את ההפקדות החסרות אל מול זיכויים של כרטיסי אשראי. המעילה התגלתה כשאחת העובדות ביקשה לברר תקבול מסוים, וגילתה שהפעולה שביצע לאופגס אינה נכונה רישומית. למחרת, כשביצע לאופגס פעולה דומה, החליט סמנכ"ל הכספים לפנות לחברת חקירות על מנת לעקוב אחר מעשיו. בתביעה נטען, שלאופגס תועד במצלמה סמויה כשהוא מכניס למכנסיו מעטפה, שאמורה היתה להיות מופקדת בבנק.

בהודעה שמסר מרצונו למשרד החקירות ויצמן-יער, סיפר לאופגס כי נהג לגנוב כספים גם משני מעבידיו הקודמים. הוא הסביר, שעבד כחמש שנים כמנהל חשבונות בחברת מרס תעשיות זכוכית ומראות, אך כשבנה את ביתו במודיעין, הסתבך כספית בשל ריבוי הוצאות. לכן, גנב מהם 100 אלף שקל, ועבר לעבוד בחברת אירופה-ישראל של מוטי זיסר.

כשבחברת מרס גילו את המעילה, תבעו אותו וקיבלו פסק בהיעדר הגנה, המחייבו לשלם להם 900 אלף שקל. הוא הגיע עם החברה להסדר פריסת תשלומים, שבו הוא נדרש לשלם 7,500 שקל כל חודש, במשך 10 שנים.

כשנודע הדבר לאירופה-ישראל הוא פוטר. בהמשך עבד בחברת "זמן אוויר", משווקת מורשה של סלקום, וגם ממנה גנב 200 אלף שקל, לדבריו כדי שיוכל לעמוד בהסדר התשלומים עם מרס.

עם "זמן אוויר" הוא הגיע להסדר שישלם את הסכום ב-40 תשלומים של 5,000 שקל. ואולם, לדבריו, כשעבר לעבוד בוורדינון הוא נאלץ לגנוב שוב, כדי לעמוד בתשלומים בסך 12,500 שקל שהוא נאלץ לשלם מידי חודש, בגין מעילותיו הקודמות.

הכספים שגנב שימשו אותו להחזר חובות, למחייה וגם לבזבוזים. לאופגס רכש לעצמו רכב מסוג פז'ו 407 ולבנו קנה פז'ו 307 קבריולט, אותם מבקשת ורדינון לעקל. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 1807/06).