פרופ' שפירא על פרשת קלגסבלד: נהג שגרם ברשלנותו לתאונה איננו מרושע או בר-אשם יותר ממרבית הנהגים

פרופ' רון שפירא, מומחה במשפט פלילי ולשעבר דיקאן הפקולטה למשפטים בבר-אילן, אומר כי לפי הנתונים שדווחו בתקשורת, ההחלטה שלא להאשים את עו"ד דורי קלגסבלד בהריגה היא מובנת מאליה.

שפירא מתראיין לכתבה נרחבת, המתפרסמת היום במוסף "גלובס הערב" [ הרחבה במהדורה המודפסת ], שעניינה החלטת הפרקליטות להאשים את עו"ד קלגסבלד בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וארתור וקסלר ז"ל, בתאונת הדרכים שאירעה לפני כחודשיים וחצי.

קשת שלמה של מצבים נפשיים

לדברי פרופ' שפירא, ההבחנה בין הריגה לגרם מוות ברשלנות היא עמומה. "על-פי החוק", הוא אומר, "מבצע הריגה הוא מי שמודע, בשעת מעשה, לסיכון הגלום במעשהו, ואילו מבצע רשלני של גרם מות הוא מי שנכשל באי-מודעות לסיכון שאדם מן היישוב היה מודע לו. הקושי הוא, שבחיי המעשה אין האנשים מתחלקים לבעלי מודעות ולחסרי מודעות, אלא ישנה קשת שלמה של מצבים נפשיים, החל מעירנות מלאה לסיכון, עבור דרך דרגות משתנות של הכרה בו וכלה בהפתעה גמורה לנוכח קיומו".

"בפועל", מוסיף שפירא, "אין נוהגים בישראל להעמיד לדין נהג שלא מראים לגביו כי היה מודע לכך שהוא מפר באופן חמור את כללי הזהירות בדרכים". לכן, "העמדה לדין בעבירה של גרם מוות ברשלנות היא הפתרון המקובל במקרים דומים, אולם גם היא אינה נקייה מהתלבטות מוסרית".

עבירת תנועה כל 40 שניות

על-פי ממצאיהם של לורנס רוס וחוקרים אחרים, מסביר שפירא, הנהג הרגיל מבצע עבירת תנועה כל 40 שניות בממוצע. "הסטטיסטיקה מראה, לדאבוננו, כי כולנו - כמעט בלי יוצא מהכלל - מפרים מידי פעם את תקנות התעבורה באופן המסכן את חיינו ואת חייהם של עוברי דרך אחרים. אני, אתה, השכן מהבית ממול, המורה של הילדים, השוטר, השופטת - כולם, או כמעט כולם, אינם נוהגים כחוק".

הזעם, לפי שפירא, מופנה כלפי החלק הקטן שהסיכון מתממש לגביו. ואולם, הוא מוסיף, "בחינה שקולה של פני הדברים מראה, כי נהג שגרם ברשלנותו לתאונת דרכים, איננו מרושע או בר-אשם יותר ממרבית הנהגים. ההבדל היחיד בינו לבינינו הוא, שלרוע מזלו הסיכונים המטופשים שרובנו נוטלים התממשו במקרה שלו דווקא. כשהוא קיבל את ההחלטה השגויה להסיח לרגע את הדעת מהנהיגה הוא סיכן, בראש ובראשונה, את חייו שלו, את בריאותו, או את עתידה של משפחתו".

התנפלות זועמת אינה פיתרון

פרופ' שפירא סבור, שהטיפול הנכון בתאונות דרכים חייב לשלב ענישה של מבצעי עבירות, גם אם לא גרמו לתאונה, צעדים להגברת המודעות לסיכוני הנהיגה, ושיפור בטכנולוגיה ובתשתית. "התנפלות זועמת על נהג שהיה מעורב באופן טרגי בתאונה בוודאי אינה מהווה פתרון לבעיה", הוא מסכם.

הכתבה המלאה - היום בעיתון "גלובס"

[ הרחבה במהדורה המודפסת ]

[ לעיתון הדיגיטלי ]