ההזדמנות של פורייה

באופן לא מפתיע יש גם ישראלים שמתחרים על השוק האדיר שנפתח. חברת פורייה (Fourier) מראש העין תנסה בשנה הקרובה לתפוס נתח שוק משמעותי באספקת מחשבים אישיים לילדים בארה"ב. השוק מוערך בכ-25 מיליארד דולר, וכדי לתפוס נתח ממנו ביצעה פורייה מספר מהלכים עסקיים וטכנולוגיים בשנים האחרונות.

פורייה אינה חברה חדשה, וגם קשה להגדירה כחברת היי-טק במובן המקובל של המילה. החברה קמה ב-1996 עם פעילות בתחום איסוף הנתונים (Data Logging) עבור יישומים תעשייתיים והתפתחה לפעילות דומה עבור שוק החינוך המדעי. ההתקן שפיתחה החברה באותם ימים רחוקים מתחבר לחיישנים ואוסף נתונים סביבתיים כגון טמפרטורה, אור, לחות ולחצים שונים. בשוק החינוך פעלה פורייה במעבדות המחקר כאשר את הנתונים שנאספו היא יכולה להעביר לתוכנה ועל ידי כך התאפשר לה לאבחן מגמות שונות.

אבל כל זה היה לפני שנים. בשנתיים האחרונות עסוקה כאמור פורייה בחדירה לשוק המחשב לכל ילד. "האמריקנים החליטו על פתרון של מחשב לכל תלמיד ועד היום היו להם שתי אופציות: ללכת על לפטופ או על PDA", מתאר מנכ"ל החברה, דב ברוקר, "הלפטופ מוגבל מבחינת מחיר, גודל ויש לו זמן Boot, ה-PDA אינו נוח מבחינת השימוש ואין לו ממשקים מתאימים לתקשורת חיצונית. במוצר שלנו יש Web, אופיס, תוכנות מדעיות ומתמטיקה. מכיוון שאנחנו משתמשים במעבד של Real Time אז הוא עולה מיד, כמו מחשבי כף יד. לגבי המחיר, כרגע זה עומד על 399 דולר וזה נמוך יחסית לאלטרנטיבות. יש לנו מחשב עם הפונקציונאליות של לפטופ אך עם המחיר של PDA".

המוצר עליו מדבר ברוקר הוא ה-Nova5000. ה-Nova הוא Tablet PC המבוסס על ה-PXA270 של אינטל, מעבד המיועד למערכות משובצות מחשב ומשמש בעיקר להתקנים סלולאריים. ה- Tablet של פורייה מאפשר קישוריות באמצעות כרטיס רשת, חיבור USB, חיבור למיקרופון ולמקלדת חיצונית, וכמובן חיבור חיישנים לאיסוף נתונים מדעיים. מערכת ההפעלה של המחשב היא Windows CE 5.0 של מיקרוסופט, שעברה בפורייה התאמות לפורמט המיוחד ומאפשרת שימוש נרחב בתוכנות האופיס. בחברה מציינים את שיתוף הפעולה עם יצרני התוכנות המדעיות כגון Portrait4 (מתמטיקה), וכן עם מנוע החיפוש NetTrekker.

הטריגר העסקי לשוק הענק הזה נובע מהבחינות שיחלו בשנה הקרובה בתחומי המדעים (ראו במסגרת) ע"י משרד החינוך האמריקני. "מספר מדינות ובתי ספר אזוריים גדולים שוקלים להצטייד במחשבים לתלמידים כבר השנה במסגרת התוכנית של מחשב לכל תלמיד", אומר ברוקר.

לדבריו, "התוכנית שלנו ב-2007 היא להגיע לשוק של 1-2 מיליון תלמידים, במחיר של כ-300 דולר ליחידה. בנוסף, אנחנו יכולים ליצור קהילה של משתמשים שנוכל לעדכן אותם בתכנים עתידיים בתחומי החינוך והתרבות וכמובן שקיים שוק החיישנים המדעיים שנוכל למנף באמצעות החדרת המחשבים שלנו". את החדירה לשוק החינוך האמריקני מתכננת החברה באמצעות פלטפורמות ההפצה של יצרני מחשבים כגון דל, Ingram Micro ו-CDW.

ברוקר: "לדעתי יש לנו סיכוי מצוין. אנחנו מדברים על מכירת מאות אלפי יחידות בתוך שנה. אבל אנחנו רוצים לקצר את חלון הזמנים כך שיאפשר לנו להיכנס בזמן לשוק ולשם כך צריכים לגייס סכום שבין 3-10 מיליון דולר, בשביל ליצור מספיק מלאי". הערכות של פורייה מדברות על הכנסות של כ-150 מיליון דולר לחברה בשנת 2008 (כ-120 מיליון דולר מתוכם יגיעו ממכירות ה-Nova) במידה ויעמדו בתחזית החדירה שלהם לשוק. "העדיפות שלנו היא להכניס לחברה שותף אסטרטגי, אולי מתחום הפבלישינג", אומר ברוקר.

בינתיים, עד שיתגשמו התחזיות האופטימיות, פורייה סיימה את 2005 עם הכנסות של 5.2 מיליון דולר ורווחיות. החברה צופה למכור ב-2006 בהיקף של כ-8 מיליון דולר אך מעריכה כי לא תהיה רווחית השנה עקב ההשקעה הגדולה. פורייה משקיעה כ-25% מהמחזור במו"פ, ויש לה שני פטנטים רשומים ובקשה אחת לקבלת פטנט. 90% מהמכירות של החברה מתבצעות בחו"ל.

" אתם מתכננים צמיחה אדירה ואיפה יצרני המחשבים הגדולים בסיפור? יכול להיות שהשאירו לכם את הבוננזה הזאת?

"יש בשוק מספר מתחרים: קטהנה (Cathena) של דאטה אוולושיין, שבנוי גם הוא על Windows CE ונראה כמו לפטופ, אבל המחיר שלו עומד על כ-800 דולר. בנוסף יש את היוזמה של פרופסור נאגרפונטה למחשב ב-100 דולר שנראית כעת רחוקה מיישום בארה"ב וקשה להאמין שתצליח להתרומם במחיר הזה. מעבר לכך נכנסה גם אינטל לשוק הזה עם ה-Eduwise, שהוא מחשב ב-400 דולר, אך הוא מיועד בעיקר להתמודד מול החדירה של מעבדי AMD, אשר נעשה שימוש בהם בפרויקט המחשב ב-100 דולר". בפורייה מציינים גם את ספקי המחשבים הניידים הגדולים, כגון HP ולנובו כמתחרים אך במחיר גבוה בהרבה.

ההזדמנויות שרואה החברה בשוק החינוך האמריקני כוללות לא רק את יוזמת מחשב לכל ילד שכאמור מהווה שוק של כ-25 מיליארד דולר בשנים הקרובות. מעבר אליה מציינים בחברה מספר שווקים נוספים של יישומי מחשוב חינוכיים: שוק איסוף הנתונים במעבדות ע"י חיישנים ששוויו מוערך בכ-700 מיליון דולר, שוק ספרי החינוך האלקטרוניים בו משחקים המו"לים הגדולים (פירסון, מקגרו-היל, תומסון ואחרים) בהיקף של כ-15 מיליארד דולר, ושוק הבחינות מבוססות הווב, שמוערך בכ-10 מיליארד דולר. "