העוקץ

עסקים קטנים הם טרף קל להונאות. בדיקה מיוחדת שערך מכון הסקרים TNS טלסקר עבור "גלובס" מגלה עד כמה הטרף קל: 48.3% מהעסקים הקטנים נפלו קורבן לתרגילי עוקץ של נוכלים. 8.3% מהם נעקצו פעם אחת, 17.2% פעמיים עד שלוש, 13.9%, ארבע עד 10 פעמים, 7.8% נעקצו יותר מעשר פעמים, ו-1.1% נפלו קורבן להונאות, אך לא יודעים להגדיר כמה פעמים. הבדיקה מבוססת על מדגם בקרב 400 עסקים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ.

"הצליחו להערים עלינו"

מזלו של התעשיין רוני כהן, לא שפר עליו. נוכלים עקצו אותו 10 פעמים. היקף הנזק כ-300 אלף שקל. אביו, שמעון, הקים בשנת 1980 את מפעל "דאלאס", לייצור ולשיווק מוצרי נייר בבת-ים. בשנת 1993 העביר האב את שרביט הניהול לבניו, רוני וחיים, המשמשים עד היום כמנכ"לים-משותפים. באותה שנה הפך המפעל מעוסק מורשה לחברה בע"מ ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-1996, חווה המפעל תרגיל עוקץ ראשון, ושנה אחר-כך הייתה שנת העקיצה הגדולה. "אנחנו למודי עקיצות", מודה רוני, שלזכותו ייאמר שהיה בין הבודדים שהסכימו לדבר על הנושא בגלוי. "המשק היה אז תמים. הנוכלים שעקצו אותנו היו בעיקר סופרמרקטים פרטיים קטנים, שהזמינו מאיתנו מוצרי נייר שונים כמו נייר טואלט ומפיות. הם הזמינו סחורות. הרבה סחורות. לא בדקנו אותם, כי זה לא היה נהוג אז. האמנו שהכול בסדר".

כיאה לתרגיל עוקץ קלאסי, הנוכלים קנו בשלב ראשון את אמונם של אנשי "דאלאס" בכך שהזמינו סחורות ושילמו עבורן. בשלב שני הזמינו סחורה בכמויות גדולות הרבה יותר, וכשזו סופקה, הצ'קים חזרו, והנוכלים נעלמו. "היינו מקבלים צ'ק דחוי ל-90 יום, וכשמועד הפירעון היה מגיע, הוא היה חוזר והסופר הרוכש נעלם כלא היה. ההרגשה הייתה איומה. הרגשה של 'עבדו עליך'".

בשנת 2000 החליטו האחים כהן - עד כאן. האחים, המעסיקים 130 עובדים ומגלגלים מחזור של כ-50 מיליון שקל בשנה, הנחו את אנשי המכירות של החברה לשים לב להיקף הסחורה המבוקשת, ולמחיר המוצע עבורה. במקביל, החלו ביישום תרגיל משלהם. "לאדם שחשדנו בו שהוא עומד לעקוץ אותנו, הצענו הנחה מטורפת על בסיס מזומן. מי שקפץ על המציאה, סימן שאין לו כוונה לעקוץ. מי שלא קפץ, סומן. עד היום היו לנו 40 "לקוחות" כאלה, עשרה מהם רק בחודשיים האחרונים. זה מוכיח את עצמו ואנשי המכירות שלי אומרים לי 'אין לך מושג כמה זה עוזר לנו לעלות על לקוחות בעייתיים'".

"דאלאס" שניצל במקרים רבים בזכות תרגיל "הנחת מזומן", לא הצליח להינצל מתרגיל העוקץ המפורסם: "צ'יקן דיל". הפרשה, שנחשפה בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק באפריל 2006, מיוחסת לחבורת נוכלים שהפילו ספקים רבים מתחומים שונים. הנוכלים מילאו סופרמרקטים שפתחו בסחורה שאספו בשווי מיליוני שקלים בלי לשלם עבורה. תחקירני כלבוטק גילו, שרשת סופרמרקטים שנפתחה לפתע, דורשת סחורה "מהר וכמה שיותר". המצלמות התחקו אחר הנוכלים, ואף תיעדו את רגע הבריחה. "למזלנו, לא נפלנו עם צ'יקן דיל בגדול", אומר רוני, "נגרם לנו נזק קטן יחסית, כ-11 אלף שקל. הם הצליחו להערים עלינו, וניצלו את הצימאון של ספקים רבים למכור ולהרוויח".

"קשה להתגונן מפני עקיצות"

איגור סבצ'ין נעקץ חמש פעמים. היקף הנזק, כ-40 אלף שקל. לפני עשר שנים הקים ביחד עם שותפו, סשה ליטווק את "דיזיין 22", חנות רהיטים קטנה, שהפכה במרוצת השנים לרשת בת שישה סניפים, הפונה בעיקר לקהל הרוסי. הרשת מעסיקה כיום 45 עובדים ומגלגלת 22 מיליון שקל בשנה.

לפני 4 שנים חוו סבצ'ין וליטווק תרגיל עוקץ ראשון. "לקוח תמים למראה, נכנס אלינו לחנות והזמין רהיטים כנגד צ'ק דחוי. הוא 'קנה' רהיטים מהתצוגה כדי ליהנות מאספקה מיידית. סיפקנו את הסחורה, אך הצ'ק חזר, והלקוח נעלם. הגשנו תלונה במשטרה, אבל העוקץ לא נתפס", אומר סבצ'ין.

לפני כשנה, נעקצו בפעם החמישית והאחרונה לפי שנה. "קשה להתגונן מפני עקיצות", אומר סבצ'ין, "כשבא אדם ואומר לך 'אשלם לך רק אחרי שתספק לי את הסחורה, כי היו לא מעט מקרים של חנויות רהיטים שפשטו את הרגל לפני שסיפקו את הסחורה ללקוחות', מה אתה יכול לעשות. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לא להתעסק עם צ'קים. לגבות באמצעות כרטיס אשראי ולחדד את החושים".

חני היט-טרנר הקימה לפני 13 שנה את "הנסיך הקטן", עסק לייבוא מוצרי תינוקות באזור התעשייה הצפוני ביבנה. היט-טרנר, לשעבר מפקדת גף תובלות בחיל האוויר, הקימה את העסק עם שחרורה מצה"ל ולאחר שחשה, כאם לארבעה, במחסור שהיה אז במוצרים לתינוקות. היום היא מייבאת כ-400 פריטים שונים מאנגליה ומגרמניה, ומשווקת לחנויות ולרשתות שיווק גדולות, מעסיקה 15 עובדים, ומגלגלת כ-10 מיליון שקל בשנה.

"ב-13 שנות קיומו", אומרת היט-טרנר, "ניסו לעקוץ את העסק שלי הרבה פעמים, אבל החושים ותחושות הבטן שלי מנעו את רוב העוקצים". ובכל זאת "הנסיך הקטן" נעקץ פעמיים. בשנת 2003, ארע העוקץ הראשון.

אל הנוכל, התוודעה לראשונה בתערוכה למוצרי תינוקות שנערכה באותה שנה בגני התערוכה בתל-אביב. "הוא הציג עצמו כבעל חנות חדשה למוצרי תינוקות בנס-ציונה. נוצר קשר, וסוכן מטעמי ביקר אצלו בחנות ובדק את השטח. הכול נראה תקין, וסיפקתי לו סחורה בשווי 7,800 שקל כנגד צ'ק דחוי לשלושה חודשים. הסכמתי לעסקה בצ'ק דחוי כי בבדיקה שערכנו עליו לא התגלה עבר בעייתי והאיש עשה רושם טוב".

הנוכל שראה כי טוב, מיהר לבצע הזמנה שנייה, בשווי 1,700 שקל כנגד צ'ק דחוי. בדרך דומה "רכש" סחורות נוספות בשווי כולל של 7,700 שקל. כל הצ'קים, פרט ל-1,700 שקל, חזרו ולא נפדו עד היום. היקף הנזק, 15.5 אלף שקל. "כשהגיע מועד הפירעון, הצ'קים חזרו בגין חשבון מוגבל. העוקץ חיסל את החנות וברח מהארץ".

להתלונן במשטרה? בזבוז זמן

בשנה החולפת, 2006, "הנסיך הקטן" נעקץ בפעם השנייה, על-ידי אדם שהציג עצמו כבעל חנות למוצרי תינוקות בחדרה. רגע לפני שפצח במסע קניות, הוחתם על ערבות אישית ובוצעה לו בדיקת יושר מקיפה. "שוב, הכול נראה בסדר", אומרת היט-טרנר. במאי אשתקד הזמין סחורה בשווי 1,100 שקל כנגד צ'ק דחוי לספטמבר, ביוני הזמין סחורה בשווי 8,800 שקל כנגד צ'ק דחוי לאוקטובר, ובאוגוסט סחורה בשווי 10,000 שקל כנגד צ'ק דחוי לנובמבר. בסך הכול, סופקה לו סחורה ב-19,900 שקל.

היט-טרנר מודה, שהנורה האדומה נדלקה לה רק אחרי ההזמנה השלישית. "משהו בו התחיל להריח לי לא טוב. קלטתי בן-אדם שהתחיל לרכוש סחורה בחודש מאי, כשמועדי פירעון הצ'קים מתוכננים באופן חשוד. הפסקתי לעבוד איתו, והוא הגיב בעצבנות. אמרתי לו, שברגע שהצ'קים שלו יתחילו להיפרע, אשוב לעבוד איתו. כשהגיע מועד הפירעון הראשון, הצ'ק בסך 1,100 שקל נפרע. למחרת הוא מתקשר ואומר לי 'את רואה, הצ'ק כובד, תשלחי לי עוד סחורה'. לא הסכמתי, אמרתי לו ש-1,100 שקל לא משכנעים אותי. אמנם באיחור, אבל החושים שלי היו טובים. יתר הצ'קים חזרו, החנות בחדרה נסגרה והנוכל נעלם בלי לשלם אגורה".

בדומה לנעקצים רבים, היט-טרנר לא התלוננה במשטרה. "זה נראה לי בזבוז זמן. במדינה מתוקנת אנשים כאלה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. אצלנו אין מספיק אכיפה ולכן מסתובבים בשוק כל-כך הרבה נוכלים. גם אם אתבע את אלה שעקצו אותי, הם לא יגיעו לדיונים בבית-משפט ולא ישלמו אגורה, בטענה שאין להם".

"מה הלקח שלמדת?"

"לגבות במזומן, לפחות את הצ'ק הראשון. לפקוח שבע עיניים ולהיזהר יותר".

מדוברות המשטרה נמסר כי בשל פרשת "כרטיס פתוח" (חקירת בכירי רשות המסים), המשטרה אינה פנויה לנדב פרטים אודות הטיפול המשטרתי בנושא עוקצים על בתי עסק.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, לשעבר בכיר ביחידה הארצית לחקירות הונאה אומר ש"דווקא בתקופות של שגשוג כלכלי, יש גידול בתרגילי עוקץ. למרות שהדבר נוגד את ההיגיון, תקופות שגשוג מאופיינות באמון של רוב הספקים בלקוחותיהם, בריבוי עסקאות ובתחושה כי מצב המשק איתן, ולפיכך גם מצב הלקוחות. גורמים אלה מביאים ליד קלה על ההדק, וכתוצאה מכך להולכת שולל בידי העוקצים". עוד לדבריו, כל הענפים במשק חשופים למעשי עוקץ, אולם הענפים המועדים לפורענות במיוחד הם ענפי המסחר: חנויות מזון, לבוש, ציוד אלקטרוני ועוד.

כלכלני החברה המתחרה, BDI, בדקו ומצאו כי הענף הנעקץ ביותר הוא ענף המזון ומוצרי הצריכה, 14% מהעקיצות ב-2006 בוצעו בענף זה. אחריו, בסדר יורד, הם ענפי ציוד ומיכון משרדי (12%), תקשורת (11%), מוצרים לבית (11%), שירותי נופש פנאי ובילוי (9%), שירותים פיננסיים (8%), תשומות לבניין (6%), מתכת (5%), תשומות חקלאיות (4%) וענפים אחרים (20%). מנתונים שפרסמה BDI ב-2006 עולה כי מספר תרגילי העוקץ הממוצע לשנה עומד על כ-300, כאשר שיעור ניכר מהם, כ-70%, מתבצעים בתקופות שלפני חגים, בעיקר ראש השנה ופסח, ובעיקר על ידי רכישת מתנות, חבילות שי וציוד לבית. כלכלני BDI מעריכים כי הנזק לכלל העסקים הסתכם אשתקד בכ-180 מיליון שקל. "

לא הכול אבוד

נעקצתם וכבר שילמתם מס-הכנסה ומע"מ? אם אכן החוב אבוד מגיע לכם החזר. אבל בישראל כמו בישראל, הסחבת כואבת לא פחות מהעוקץ

נעקצת ושילמת מס-הכנסה ומע"מ על תשלום שלא קיבלת? מגיע לך החזר מס. מגיע אבל מייגע. בעלי עסקים שנעקצו מדווחים על סחבת הנמשכת לעיתים מספר שנים עד שהם רואים את כספם חוזר אליהם.

המדינה מגדירה, באמצעות רשות המסים, סכומי כסף שלא נתקבלו מלקוחות כ"חובות אבודים".

עד שנת 2000, אדם עם חוב אבוד היה זכאי להחזר רק ממס-הכנסה. מע"מ לא הכיר בחובות אבודים, ומי ששילם מע"מ, ולא קיבל מהלקוח את כספו, לא יכול היה לדרוש בחזרה את המע"מ ששילם. לדברי שי ברגר, מנהל המחלקה המקצועית במע"מ, מצב זה שונה בעקבות פסיקה של בית-המשפט העליון בתיק "אלקה אחזקות", שלפיה במקרים שבהם יוכח שהחוב הוא אכן חוב אבוד, יוכל הנפגע לקבל החזר מע"מ במלואו.

רו"ח ומשפטן גיא רשטיק, ממשרד עוה"ד אבי אלתר, ומרצה במכללה למינהל, גם על חובות אבודים, אומר כי "התנאים להגדרת חוב אבוד במע"מ ובמס-הכנסה שונים במקצת, אך התנאי הבסיסי זהה: על הדורש הכרה בחוב אבוד להוכיח כי החוב אינו בר-גבייה". בנוסף, בעוד במע"מ יש נהלים ברורים בנושא, במס-הכנסה הדבר נתון בעיקר לשיקול פקיד השומה. "כך או כך, המדינה ערה למכת מוסר התשלומים בכלל ולתרגילי העוקץ בפרט, ולכן משתתפת בעלויות המס בעקבות תרגילי עוקץ. נחמה פורתא זו מפחיתה מעט את הנזק שנגרם".

רשטיק מונה את התנאים של מע"מ ומס-הכנסה להכרה בחוב אבוד:

מע"מ:

" הוכחה שהחוב אינו בר-גבייה - יש להראות כי מוצו כל הליכי הגבייה, אך לשווא: פתיחת תיק בהוצאה לפועל או הגשת בקשות פירוק, כינוס נכסים או פשיטת רגל כנגד העוקץ. במקרה של חוב קטן, עד כ-3,500 שקל, מסתפקים במע"מ במכתב מעו"ד המאשר כי ננקטו הליכים כנגד העוקץ.

" הודעת זיכוי - יש להוציא הודעת זיכוי לאחר 6 חודשים ממועד הוצאת החשבונית לעוקץ, אך לפני תום 3 שנים, מועד ההתיישנות.

" דיווח למע"מ - לדווח על כל הפרטים ולפרט את הליכי הגבייה שננקטו.

בעל עסק שעומד בתנאים הללו במלואם, ללא כל גמישות, יקבל החזר מע"מ.

מס הכנסה:

" הוכחה שהחוב אינו בר-גבייה - יש להוכיח לפקיד השומה כי מוצו כל הליכי הגבייה. בניגוד למע"מ, במס-הכנסה ניתן לשכנע את פקיד השומה, שלו סמכות להפעיל שיקול דעת, שאכן לא ניתן לגבות את החוב למרות פתיחה בהליכי הוצאה לפועל, או שהליכי הגבייה יקרים מהחוב עצמו. לא ברור כיצד התנהגו פקידי השומה בנושא לאור החקירה המשטרתית בפרשת "כרטיס פתוח".

" מועד ההחזר - ההחזר יתקבל בשנה שבה יוגש הדו"ח השנתי המתייחס לשנה שבה הוכר החוב כחוב אבוד.

" אופי החוב - יש להוכיח שמקור החוב בפעילות השוטפת של העסק, כגון מכירת מלאי או מתן שירות. במקרה של רכוש קבוע, כגון מכונות, מס-הכנסה אינו מכיר בכך כחוב אבוד.

מרכז טיפוח יזמות: יש תשובה לנעקצים שאלות (ותשובות) שהגיעו לקו החם של המט"ים בנושא עוקצים

בקו החם של המט"ים התקבלו באחרונה מספר שאילתות של בעלי עסקים קטנים בנושא עוקצים. להלן שתי שאלות והתשובות שנתנו יועצים במט"ים:

" לקוח חדש (חברה בע"מ) עקץ אותי. קנה סחורה ובתמורה נתן צ'קים דחויים. אחרי חודש, סגר את העסק, פתח עסק כמעט זהה במקום אחר ומסרב להחליף את הצ'קים באלה של החברה החדשה. מה לעשות?

"ראשית, תוציא מרשם החברות את שני התדפיסים של שתי החברות. ניתן לבצע זאת גם באתר של רשות הדואר בעלויות זניחות. זאת, כדי לראות מי המנהלים ובעלי המניות. בנוסף, בדוק אם רשומים משכונים על רכבים או ציוד אחר של אחת החברות, ונסה להשיג את מספרי הרישוי של הרכבים שהחברה עושה בהם שימוש, וברר מי הם הלקוחות שלה.

אחרי שיש לך את המידע הזה, פנה לעו"ד, כדי לבדוק אפשרות להגשת תביעה אישית נגד הבעלים, בין השאר, בטענת תרמית. בנוסף, ולא פחות חשוב, יש לבקש לבצע עיקולים זמניים כדי שאם תזכה בפסק-דין יהיה מהיכן לגבות. מה גם שעיקול הוא זרז טוב לתשלום ולסיום הסכסוך. בעיקרון, לא מומלץ למכור לחברה בע"מ ללא חתימת הבעלים על שטר חוב פתוח, או כתב ערבות אישית. אנו מודעים לכך, שלא כל הלקוחות מסכימים לחתום, אך בגישה נכונה, תוך "הנימוק" שזה לא בא ממך כי אם מ"מנהל הבנק", או מ"רואה החשבון" או מ"השותף", הניסיון מלמד שבסוף הרוב יסכימו לחתום. לגבי מי שלא יסכים לחתום, צריך לבדוק היטב אם הסיכון כדאי".

" כיבואני וכספקי מכונות וציוד לנגרים, פנה אלינו נגר לא מוכר בהצעה לרכוש ציוד בסכום של כ-50 אלף שקל, עם מקדמה של 20 אלף שקל במזומן ו-10 תשלומים. היות שהוא לא היה מוכר לנו ובית המלאכה שלו מרוחק מת"א, לא יכולנו לתת ערבויות ולא ביצענו את העסקה מחשש לעוקץ. האם נהגנו נכון? מה היה ניתן לעשות?

"ניתן היה לנהוג מעט אחרת. אפשר לבדוק את אמינותו ללא עלות כספית. אם מדובר בלקוח שהוא חברה בע"מ, יש להחתימו על ערבות אישית על גבי שטר חוב. בנוסף, ניתן לשלוח נהג לבדוק את הנגריה, אם היא אכן קיימת, ותוך כדי כך לשאול שכנים אודות גיל העסק, מספר העובדים, רכבים (יש לרשום את מספר הרישוי). בנוסף, לבקש מהלקוח דפי חשבון בנק של שלושת החודשים האחרונים מהחשבון שבו ניתנים הצ'קים כדי לראות שאין חזרות של צ'קים.

בנוסף, עם המכירה, יש לחתום עם הלקוח על הסכם משכון ועל הודעת משכון כדי לרשום על הציוד שלו משכון לטובתכם במקרה שהצ'קים לא יכובדו ע"י הבנק. הסכם כזה אפשר לקבל אצל עו"ד (יש חוזים כאלה מוכנים מראש שיכולים להתאים לכל לקוח). מיד אחרי החתימה על הסכם המשכון, יש לרשום את המשכון אצל רשם המשכונות, או רשם החברות אם מדובר בחברה בע"מ".

איך להימנע מתרגיל עוקץ

ראובן קובנט: "ניתן למנוע כ-80% ממעשי העוקץ באמצעות יישום עשרת הטיפים הבאים":

1 לקוח חדש שעד כה רכש סחורה בהיקפים קטנים יחסית, שילם בדייקנות ואפילו במזומן, ולפתע מבצע הזמנה גדולה במיוחד בתשלום דחוי, צריך לעורר חשד. ייתכן כי ניסה בשלב ראשון רק לרכוש את אמונו של הספק.

2 רכישה שלא בקנה-מידה מתאים לאזור ולתחום הפעילות של הלקוח, מעוררת חשד. אין להשוות היקף רכישה של חנות ביישוב קטן, המספקת מוצרים לתושבי היישוב, להיקפי רכישה של חנות בעיר גדולה.

3לקוח המתפאר בעושרו הפרטי, מגיע לפגישות עם מכוניות פאר, מספר על נדל"ן שרכש, צריך להדליק נורה אדומה.

4 בקשה לספק סחורה המיועדת לחנות, למחסן מוזנח הרחק מהעיר, כמוה כתמרור אזהרה. מומלץ לבדוק פיזית את מיקום וסוג העסק של הלקוח החדש על מנת לראות שהוא אינו מזמין סחורה בכמויות שאינן מתאימות לגודל העסק שלו. לדוגמא, מכולת שכונתית שרוכשת בהיקפים המתאימים לסופרמרקט גדול.

5 קנייה מכל הבא ליד, קניית סחורות שלא קשורות זו לזו, כמו רכישת ציוד מחשבים מספק אחד ופריטי לבוש מספק שני, צריכה לעורר חשד.

6 הקמת מספר חברות במקביל ושימוש במספר ישויות משפטיות לצורך ביצוע עסקאות, נועדו להסיט את תשומת הלב. העוקץ יכול להציג עצמו כפרילנסר המבצע רכישות עבור מספר חברות הרשומות בעצם על שמו, או על שם עוזריו, וכך להסיט את תשומת הלב.

7 בעל חברה שאינו מציג עצמו כבעלים, או אדם המציג עצמו כבעל החברה, אך אינו רשום כבעליה, מעורר חשד. בכל אחד מהמקרים ייתכן כי העוקץ לא רוצה שיבדקו אותו.

8 חברה חדשה המבצעת רכישות גדולות או צוברת מלאים בטענה שהיא עושה זאת לצורך 'הזנקת העסק', ייתכן שלא תשלם ותיעלם במועד התשלום.

9 הסכמה מיידית על מחירים ללא התמקחות. כל לקוח סביר מבקש הנחה. כשזה לא קורה, זה חשוד.

10 ככלל, יש לשים לב תמיד להתנהגויות מעוררות חשד, ו"לא מקצועיות". כשלקוח לא מכיר את השוק "שלו" ומונחים מקצועיים, ולא מכיר פרסונות חשובות בענף, זה צריך להדליק נורה אדומה.