לנווט את הג'יפ בהצלחה

יוסי הלפמן, גבר-גבר בן 55, גדל בקיבוץ יד מרדכי, ושוטט בין חולות זיקים ונחל שקמה מהיום שהוא זוכר את עצמו. ההמשך הטבעי היה סיירת שקד, בפיקודו של המג"ד בנימין (פואד) בן-אליעזר (חטוב ומלא מרץ) עם פשיטות על הגדה המצרית של תעלת סואץ במלחמת ההתשה. ההמשך הטבעי לא פחות היה טיול של שנתיים לאורכה ולרוחבה של אמריקה הלטינית, וקריירה של חינוך גופני. יוסי, שהוא בעל תעודה של מדריך טיולים בחול ומפעיל תיירות רשמי של משרד התיירות, בילה כשנתיים ביערות הגשם של דרום אמריקה עוד בתחילת שנות השבעים לפני שהדבר הפך לאופנה.

ב-1988 דיגדג ליוסי לחזור לשטח. המגורים ברמת-גן, בדירת הרווקים השרו מחנק. התוצאה הייתה חברה לארגון אירועים ותיאטרון יוצר לילדים וימי כיף, פעילות שקיימת עד היום בחברתו הנוכחית. הפעילות כוללת הפקת אירועים והפעלות לילדים ומשפחות, ובמסגרתה הופקו אירועים רבים למוסדות גדולים כמו רפא"ל, עיריית תל אביב, בנק לאומי, משרד הביטחון, אל על ועוד.

כעבור שש שנים נולדה "היי הג'יפ", חברה לטיולי הכרת סביבה ולניווטים בג'יפים, במשולב עם סנפלינג, רכיבת סוסים, ארגון מסלולי כתבי חידה, משחקי שטח ועוד, ככל שיעלה הדמיון. היי הג'יפ עוסקת בארגון והפקת טיולי ג'יפים לחברות, בודדים וקבוצות המעוניינים בטיולי טבע אתגריים ברחבי הארץ. בין לקוחותיה ועדי עובדים, בתי ספר רבים וחברות היי טק, כמו גם קבוצות של אוהבי טיולי שטח, אשר אין ברשותם רכבי 4X4, עבורם מותאמים הטיולים לפי בקשותיהם המיוחדות.

דוגמה ליום פעילות? בבקשה: ב-12 בצהריים מתכנסת קבוצת עובדי היי-טק (במקרה מהתקופה האחרונה, עובדי צ'ק-פוינט שהחברה מביאה מהעולם ובעיקר מארה"ב), שהזמינה 15 ג'יפים. הנהגים הם מהזן האנושי האדיר שנשאר ליוסי עוד מימי שירותו הצבאי. במקרים רבים מדובר על מפקדים שלו לשעבר, שמגיעים עם הג'יפים שלהם, נכונים לכל קריאה שלו, כדי להפיג את השעמום בחייהם האזרחיים הרגילים. כל ג'יפ הוא מורשה ("רכב מדברי" בעגה המקצועית) עם בדיקת קצין בטיחות פעם בחודש. התחזוקה היא על הנהגים אד-הוק. ביטוח צד שלישי של החברה מכסה אפילו מקרי נקע שנגרמים מחוץ לג'יפ.

החברה מעסיקה מזכירה אחת בשכר מלא, ציפי. עוד שני צעירים קבועים מתפעלים את חברת ההסעדה הייעודית ג'יפלאייה. שניהם נשלחו על-ידי יוסי הלפמן להשתלמות מיוחדת אצל שף שמתמחה במנגלים ובבשר. ההחלטה לשלב עסק קייטרינג ייעודי בחברה נבעה מניסיון שלילי עם חברות הסעדה שלא עמדו בתנאים וגבו הרבה יותר מדי כסף.

לעובדי ההי-טק מחו"ל מצפה סיור בעקבות דרך בורמה ימי תש"ח, בואכה שורש. בדרך הם צפויים גם לחוות ישיבה על מחצלות ופופים, ארוחת שטח על האש (על טוהרת הכשרות, ליתר בטחון), הרצאה על המסלול ממורה-דרך מקצועי וסיור ביקבי יין בסביבה, כולל טעימות ובקבוקוני מתנה. כדי לוודא את האפקט הרצוי, מאורגנים גם משחקי דרך כמו כתבי חידה, תחרות קבוצתית של מעבר מהיר על סולמות חבלים או הרמת כדי מים שבמקרים שמדובר בטיולי בר-מצווה, ויש המון כאלה, מארגנים כתבי חידה, שעשועונים, סנפלינג או תיאטרון יוצר. באחרונה, מלבד הקליינטורה הקבועה של חברות היי-טק, טיולי בר-מצווה, ימי-הולדת למבוגרים, סיורי זוגות לרגל 20-30-40 שנות נישואין ו-ועדי עובדים, הצטרפה "חבורת" לקוחות בלתי נדלית חדשה: יהודים צרפתים אמידים חובבי חוויות אקסטרים.

דווקא מלחמת לבנון השניה היתה בוננזה מבחינת יוסי. כל שוחרי בילויי השטח ירדו מהצפון למרכז הארץ, והידיים היו מלאות עבודה.

בעוד שבועיים תגיע קבוצה של 115 תלמידי בתי-ספר יהודיים במרילנד, שתקבל בנוסף לטיול גם הרצאות על מלחמת השחרור מלוחם מח"ל לשעבר. חלק מסודות ההצלחה של "היי הג'יפ", אומר יוסי, הוא התשלום המיידי לנהגים, למרצים ולכל המעורבים (ולא "שוטף פלוס 90 יום", מה שאומר תשלום בעוד ארבעה חודשים). עוד סוד הצלחה הוא הקשרים המסועפים שלו מימי הסיירת ועד בכלל. צריך טיול בשדה בוקר? יוסי יתקשר מיד לידידו בקיבוץ, שיארגן הכול ויעביר אליו תמלוגים. טיול ברמת הגולן? אותו הדבר.

מודל השיווק של "היי הג'יפ" מעניין: כמעט כולו אינטרנטי. יוסי הלפמן שכר מומחה להשתלת קישורים אל אתר החברה, והוא גאה על כך ששם החברה מופיע באחד האזכורים הראשונים בגוגל ישראל. חלק ניכר מזמנו מוקדש לשיתופי-פעולה אינטרנטיים, כלומר, הכנסה הדדית של קישורים לאתרים של מפעילי בלונים פורחים, מסעדות, טיולי סוסים וכל הבא ליד. כך מנתבים לקוחות רבים בכוח. הפרסום המסורתי במקומונים ובדומיהם כמעט בוטל. האינטרנט הוא שדה המערכה האמיתי בשוק הצפוף מאד של טיולי ג'יפים אתגריים. כל קישור שווה זהב, כלומר עוד כמה ג'יפים. התנועה אל האתר אינה דבר מקרי, אלא מלאכת מחשבת של קישורים הדדיים והשתלת אינפורמציה היכן שצריך.

החזון? להמשיך לצמוח בקצב לא פחות מהנוכחי, לשמור על קשרים עם חברים-עובדים, כי אין תחליף לעבודה מספקת כזו, ולגרום לכולם לחוש מבסוטים. לא לחינם כל-כך הרבה פנסיונרים של מערכת הביטחון מוכנים לעזוב הכול, ולצאת לדרך בהגיע הקריאה. "