"לו הייתי היום שופט, והיו מציעים לי להיות חבר בוועדת חקירה - לא הייתי מסכים". כך אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, ד"ר משה בייסקי, 18 שנה אחרי הקמת ועדת החקירה הממלכתית בראשותו, המכריעה ביותר בכלכלת ישראל: ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים.
בייסקי, שהלך אתמול (ג') לעולמו בגיל 86, אמר בראיון ל"גלובס" ב-2003: "הניסיון מראה שוועדות חקירה יושבות, דנות ומוציאות מסקנות, ואחר כך שמים את זה במגירה. כשמישהו יעשה פעם דוקטורט יזכרו שהיו מסקנות כאלה".
בייסקי נולד ב-1921 בפולין והיה בתקופת השואה בגטאות ובמחנות השמדה. בגיל 24 עלה לארץ והתגורר בקיבוץ תל-יצחק. במהלך שנותיו פעל רבות למען ניצולי השואה ובשנותיו האחרונות פעל ביד ושם. ב-1979 הוא מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, תפקיד בו כיהן 12 שנה.
בסוף 1983 התמוטטה המערכת הבנקאית בישראל, ובראשית 1985 הוקמה ועדת החקירה בראשות בייסקי לחקור את משבר מניות הבנקים מראשיתו ועד למפולת המניות באוקטובר 1983.
חמשת חברי הוועדה נבחרו בקפידה ובזהירות - הם נדרשו לידע כלכלי ומשפטי ועצמאות אישית ומחשבתית. לצידו של בייסקי ישבו מרשל סרנת, פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, שהלך לעלמו לפני כשנה; השופט ורדי זיילר, מבית המשפט המחוזי בירושלים, שמאז יישב בעוד כמה ועדות חקירה; זאב הירש, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת ת"א; ופרופ' למשפטים, דניאל פרידמן, היום שר המשפטים.
שנה לאחר מינויה, הגישה הוועדה מסקנות והמלצות נועזות וחדשניות. הוועדה ביקרה בחומרה וטיפלה בפגמי המערכת הבנקאית, בבנק ישראל (הוועדה הביאה להתפטרות הנגיד דאז), הפיקוח על הבנקים, הרשות לני"ע ומשרד האוצר.
הומלץ כי נגיד בנק ישראל דאז, ד"ר משה מנדלבוים, יועבר מתפקידו, וכי ארבעה מראשי הבנקים המסחריים, לא ימשיכו לכהן בתפקידם ולא ימלאו כל תפקיד בכיר במערכת הבנקאות: ארנסט יפת מבנק לאומי; אפרים ריינר מבנק הפועלים; רפאל רקנאטי מבנק דיסקונט; ואהרן מאיר מבנק המזרחי. כמו כן המליצה הוועדה להדיח את מנכ"ל בנק הפועלים גיורא גזית, אך לא נאסרה עליו לחלוטין מילוי תפקיד אחר במערכת הבנקאית.
רק שבע שנים אחרי כן, ביום האחרון לשנת 90', מומשה ההמלצה להעמיד לדין את המנהלים הבכירים, שועי הבנקאות, שכמותם לא קמו מאז ועד היום, ארבעת הבנקים הגדולים ואת רואי החשבון שלהם - 21 איש.
זה לקח 20 שנה ועשרות מיליארדים רבים, בעלות ישירה ועקיפה, כדי שחשיבות ההמלצות תחלחל ותצליח להתגבר על הפוליטיקה והאינטרסים, עד שהכנסת חוקקה את חוק הרפורמה בשוק ההון. הרפורמה מתבססת על עקרונות "ועדת בכר", שלמדה והפנימה חלק גדול מהמלצות "ועדת בייסקי".
"כולנו היינו תלמידיו", אמר מרשל סרנת המנוח על בייסקי, "בישיבה הראשונה של הוועדה הוא הזהיר אותנו שלא נתאכזב ולא נתעצב, שהרי היה ברור לו מלכתחילה שלאחר שנעבוד חודשים ארוכות ומאומצים, הדבר היחיד שיעניין את כולם ואולי ייושם, וגם זה בקושי, יהיו ההמלצות האישיות. מעבר לזה - הכל יישטף עד למשבר הבא, שיהיה חמור פי כמה".
בייסקי, שקבע את המונחים "חומות סיניות", "ניגוד אינטרסים" ו"שני הכובעים של מנהלי קופות הגמל וקרנות הנאמנות", זכה לראות את שר האוצר בנימין נתניהו ומנכ"ל האוצר, יוסי בכר, מובילים את מימוש המלצותיו, וגם את תלמידו, השר פרידמן, מתחיל את המהפכה בהתנהלות מערכות המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
