לנהוג כמו שומאכר - ולא כמו דן חלוץ

בזירת המסחר, כמו במרוץ מכוניות, מנצח מי שיודע לקחת סיבוב

אין כמו תנועה חדה, גדולה ובכיוון הפוך מהצפוי, כדי להזכיר לכולנו עד כמה עדינה ומתוחכמת היא עבודתו של המשקיע בבורסה. השקעה בשווקים דומה לנהיגה במכונית מרוץ ומה שיידרש מהמשקיע בשבועות הקרובים, דומה לנהיגה תוך התקרבות לסיבוב.

אלוף הארץ במרוץ מכוניות, ראם סמואל, מתחיל את הדרכתו לנהגי מרוץ ישראלים, המתפרסמת באתר האינטנרט שלו "מסלולים" בהכרזה שכל הישראלים חושבים שנולדו עם הגה ביד וכל בן טיפש-עשרה שעושה חארקות ליד הבית חושב שהוא לפחות שומאכר.

בנהיגה כמו בהשקעות, זו לא חוכמה לשים פול גז בקו ישר. לעומת זאת, "לקחת סיבוב" נכון, זו כבר תורה שלמה. ואם נחזור לעולמנו: לקנות מניות ולהרוויח על הנייר כשהבורסה עולה, יכול כל אחד, אולם לנהל מערכת קבלת החלטות לאורך זמן ולהגיב לשינויים בכיוון השוק, זו מלאכה הדורשת ידע ואימון של מומחה.

את קצב הורדת מהירות הנהיגה בסיבוב, קובעים לפי הזווית השלו ולפי אורכו. בהשקעות הטריק מעט שונה, וזאת מכיוון שאנחנו אף פעם לא יודעים מה גודל הפנייה שלפנינו. תמיד כדאי לקחת בחשבון שזו פנייה של 180 מעלות (השוק משנה מגמה ארוכת טווח), אבל להשאיר פתח למקרה שלפנינו סתם עיקול טורדני והתיקון בשווקים הוא אירוע חולף בלבד.

מכירים את מערכת ABS, המבטיחה בלימה הדרגתית של הרכב ומבטיחה לנהג להמשיך ולשלוט במכונית הנוסעת?

ובכן, כדאי לאמץ מערכת כזאת גם לתיק ההשקעות. איך עושים זאת? קודם כל, מחליטים על רמות מחירים אשר אם מחיר הנכס חוצה אותם, מתחילים לפעול. כך, למשל, ברגע שהבורסה שוברת קו מסוים מטה, הסוחר חייב להגיב, בלי פאניקה, ולממש חלק מהשקעתו (אפילו בהפסד).

במקרה שהבורסה חוזרת לעלות, תמיד ניתן להגדיל חשיפה ולחזור לגודל ההשקעה המקורית, אבל במקרה ש"הסיבוב" מחריף, יש להמשיך ולהיפטר מהמניות - בדיוק כמו פעולתה של מערכת ABS.

החוכמה היא מצד אחד לא "ללחוץ על הברקס" ולהגיב לפריצה של נקודות תמיכה באופן מיידי (מכירה של הכל ומייד). ומצד שני להתכונן לאפשרות שאכן, השוק ימשיך ויירד במשך תקופה ארוכה.

זכרו את הלקח של דן לחוץ

מי שחווה את פעולתה של מערכת ABS מכיר את הנקישות המדאיגות המורגשות ברגל הלוחצת על הבלם.

בעולמנו, הנקישות הן עיתונאים וידעונים אשר מנסים להבהיל ולהרגיע את המאזינים להם. משקיע צריך ללמוד להתעלם מהם, ולהמשיך להגיב לשוק ברמות המחירים שקבע לעצמו מראש. שמירה על כושר היגוי, שבעולמנו משמעותו שמירה על חשיפה מתאימה לשוק, חשובה בשני מצבי חרום:

הראשון, כאשר נדרש תמרון של בלימת חרום והתחמקות ממכשול הניצב באמצע הדרך. בהשקעות זה המצב שבו השוק מבצע תיקון אלים, אבל חוזר מהר למגמתו המקורית. זכרו מה קרה למשקיע הלא מיומן דן חלוץ, אשר נכנס ללחץ וחיסל את השקעותיו באחת ביולי 2006. הוא אכל לעצמו את כומתת הטייסים שלו באוקטובר, כשהשוק חזר לעלות.

המקרה השני שבו יש חשיבות להיגוי הוא אליבא דה סמואל: "בלימת חרום בסיבוב או בעקומה - המערכת מאפשרת ומחייבת לחיצה מקסימלית ורציפה על דוושת הבלמים עד לעצירת המכונית."

בעולמה של הבורסה, שקול מצב זה למצב בו המציאות משנה כיוון לגמרי. המטרה הראשונית של המשקיע, במקרה זה, היא קודם כל לזהות את השינוי ולהגיב לו לפני "שהאוטו מתהפך" וחשבון ההשקעות יורד לטמיון.

סוחר שיבחר לצמצם את חשיפתו בשלושה שלבים, השקולים לשלוש נקודות תמיכה שנפרצות, יזהה בוודאות שכיוון הבורסה התהפך - ויהייה פנוי להתחיל בנחת להשקיע בכיוון ההפוך.