איתמר דויטשר:" יש חוסר התאמה בין מה שידוע לנו לבין הדו"חות של החברות הציבוריות של חפציבה"

איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת אלקטרה , הנפגעת העיקרית מקריסתה של קבוצת חפציבה, דיבר היום לראשונה במסגרת שיחה עם אנליסטים על פרשת הקריסה של חברת חפציבה, והוא שופך מעט אור על הסיבות שהביאו לכך להערכתו.

"חפציבה היא נושא מורכב גם למי שבקיא בפרטים ובטח למי שלא בקיא. אלקטרה עובדת עם חפציבה הרבה מאוד שנים עוד לפני כניסתי לתפקיד כמנכ"ל אלקטרה. עבדתי איתם עוד בדניה. במשך עשרות שנים לא היו קבלנים גדולים שיכלו להתעלם מהקבוצה הזו. זו אחת מהקבוצות היזמיות הגדולות במשק הישראלי. זה חמש-שש שנים הם הוציאו עבודות לקבלני ביצוע וכל מי שהיה שחקן מרכזי בתחום הדיור לא יכול היה להתעלם מהקבוצה הזו ושיתף עימם פעולה. אלקטרה ביצעה בשנים האחרונות עבודות לחברות הפרטיות בקבוצה. אלו לא הפרויקטים שמתפרסמים היום בעיתונות ככאלו שפולשים אליהם. פרויקטים של אלקטרה הינם רובם בשלבי שלד או בתחילת גמר", ציין דויטשר.

"הבנו בחודשים האחרונים, בעיקר בחודש-חודשיים האחרונים, שההון החוזר של הקבוצה הגיע כנראה לקצה גבול היכולת שלהם. אחת הבעיות של הקבוצה שהביאה אותה לאן שהביאה, היא הצמיחה המהירה מדי שלא לוותה בהון חוזר מתאים. הובלנו את אלקטרה מול חפציבה לתהליך של התנתקות", אמר דויטשר.

"במסגרת תהליך ההתנתקות ראינו את החברות הפרטיות שבהן היינו חשופים במסגרת היותנו קבלנים מבצעים, ומצד שני יש לנו אגרת חוב ושיעבודים מלאים על כל החברות הציבוריות. תהליך ההתנתקות הסתיים לפני שבוע. במקום לממש את הבטוחות במסגרת ויכוחים בבתי-משפט, בחרנו להוסיף עוד 30 מיליון שקל ולקבל 90% מהחברות הציבוריות בהסכמה מלאה עם משפחת יונה.

באותה שנייה זו נראתה התנתקות סטרילית יחסית. כלומר, יש חברות פרטיות שאנחנו לא כל-כך יודעים מה קורה בהן, מבינים שיש בעיות אבל לא יודעים את גודלן. ביום חמישי בערב כשהחלטנו לקנות את החברה, בחרנו להתנתק בהסכמה, לקבל את חפציבה דיור שכוללת את החברות הציבוריות, בתוספת תשלום של 30 מיליון שקל שהלך למשפחת יונה. הביטחונות שהיו לנו מול החברות הפרטיות בקבוצה נראו מלאות פלוס. בחברות הציבוריות החזקנו בידינו את המידע הציבורי בבדיקות שנעשו על ידינו, וההתנתקות הזאת העמידה לרשותנו את השליטה בחברות הציבוריות", הוסיף דויטשר.

"התחילו להגיע אינפורמציות"

לדבריו, "מה שהתרחש אחרי מימוש רכישת החברות הציבוריות הוא שהתחילו להגיע אלינו כל מיני פניות מגורמים שעבדו עם חפציבה וחשבו שאנחנו כבר בעלים מלאים של החברה. התחילו להגיע אינפורמציות שלא היו ידועות במסגרת המידע הציבורי שהיה בידינו עד לאותה עת. אז הבנו שלא ברור שנשמרה הסטריליות שהייתה אמורה להיות בין החברות הפרטיות לבין החברות הציבוריות. יש אי התאמות נוספות שמצאנו, שגם אותן אי אפשר היה לבדוק, אלא ממש יומיים-שלושה אחרי שזיהו אותנו כבעלים.

"גורמים שונים, לרבות בנקים, זיהו אותנו כבעלים של החברות הציבוריות והעלו פעם נוספת את השאלה אם הניתוק בין הפרטי לציבורי אכן התבצע. זה הביא אותנו למסקנה שכנראה ניתוק שכזה הוא בלתי אפשרי, ולכן הודענו על ביטול העסקה. מה שקורה היום הוא שמרדכי יונה נכנס לנעליו של הבן שלו, בועז יונה, שהיה בעל מניות בחברות הציבוריות ומנהל בחברות הפרטיות. בועז לא נמצא, אף אחד לא יודע איפה הוא, ומי שנכנס לנהל את הפעילות הוא מרדכי. לצערי ולצערו הם עוסקים כעת בעיקר בלימוד החומר לקראת השלב המשפטי. בסיכום העקרוני שיש בינינו אין התכחשות ל-30 מיליון שקל שהעברנו להם", הבהיר דויטשר.

"היקף החשיפה עליה דיווחנו (170 מיליון שקל - ג.פ.) הוא הסכום הכולל כנגדו יש שעבודים ונכסים, שבזמן הקרוב יתברר ערכם. אנחנו עסוקים בימים האחרונים בטיפול בנושא כינוס הנכסים ובמימוש הנכסים במטרה להקטין את החשיפה.

"אתם מכירים את אלקטרה, זו קבוצה חזקה. יש לנו הון עצמי שמתקרב ל-2 מיליארד שקל ואנחנו ממשיכים בתוכניות הרגילות שלנו בשאר תחומי הפעילות, כולל יזמות במזרח אירופה בתחום הנדל"ן".

בתשובה לשאלה כמה כספים יושבו לאלקטרה מתוך סך החשיפה עליה דיווחה, ציין דויטשר, כי "ברור שחלק מהכספים יושבו בשל הביטחונות שקיימים לאלקטרה בפרויקטים השונים, אך קשה בשלב זה להעריך בדיוק כמה. בתוך שבוע עד 10 ימים נוכל להעריך בצורה גסה את הסכום שיושב", ציין.

בתשובה לשאלה האם התגלו לאלקטרה כל מיני דברים שלא התאימו לדו"חות של החברות הציבוריות, והאם יש חשש גדול שהם לא מציגים נכון את מצב החברות, או שנעשה ערבוב בין הפרטיות לציבוריות, השיב דויטשר: "נכון, ובנוסף לזה חפציבה דיור שהיא חברת אחזקות פרטית המחזיקה בציבוריות, גם היא כנראה נושאת בחובות נוספים מעבר למה שהיה ידוע לנו. אני אומר את זה בעירבון מוגבל על-פי מה שידוע לנו כעת. כל המידע טעון בדיקה ובכל מקרה הוא הגיע בצורה כזאת שהיה ברור לנו שנידרש לממש את הבטוחות בבתי משפט", השיב דויטשר.

דויטשר נשאל אם לא ניתן היה להבחין במוסר התשלומים הנמוך של קבוצת חפציבה במהלך השנים בהן שיתף עימה פעולה, הן בתקופת דניה סיבוס והן בתקופת אלקטרה. בתשובה השיב, כי "חפציבה מעולם לא שילמה בזמן. לצערי, זה דבר ששכיח במחוזותינו. מוסר התשלומים בענף קבלני הביצוע הוא נמוך. במשך 10 שנים שאני מכיר אותה חפציבה תמיד הייתה בעלת מוסר התשלומים הנמוך מבין החברות, אבל תמיד בסופו של דבר שילמה. היה ברור בהסכמים עימם שאם כתוב שוטף פלוס 45, צריך לחכות עוד חודש אחר-כך. מצד שני, חפציבה הייתה לקוח גדול של כ-150 מיליון שקל בשנה עוד בתקופת כהונתי כמנכ"ל דניה סיבוס.

"גם בתקופת כהונתי כמנכ"ל אלקטרה הגענו להיקפים האלה. מי שרוצה להיות שחקן בשוק הדירות לא יכול להתעלם משחקן כמו חפציבה. יכול להיות שהחור התזרימי שהתגלה בחפציבה יהיה קטן הרבה יותר ממה שחושבים, מכיוון שמדובר במקרה של בעיה בהון חוזר. יש להם אלפי יחידות דיור וקרקעות שמשמשים כבטוחות. הם לא גיבו את ההון החוזר שנדרש לקצב ההתפתחות המהיר של הקבוצה. ראינו את מצוקת האשראי שלהם בשנה האחרונה, ולכן העמקנו את הביטחונות. היה לנו חסם אחד ענק שזיהינו, והוא הנושא הניהולי בקבוצת חפציבה שלא מצא חן בעינינו, וזה הביא אותנו להסכמה איתם למנות מנכ"ל לחפציבה דיור. רק אז התחלנו להבין ולקבל דיווחים ברמת שקיפות גבוהה שמתאימה לחברות ציבוריות", סיכם דויטשר.