ימים ספורים לפני קריסתה של חפציבה: בועז יונה הציע לקרן מרקסטון 70% מהחברה לפי 140 מיליון ד'

יום לאחר הדיווח על עסקת אלקטרה-חפציבה: יונה דרש ביטול העסקה בטענה ל"ניצול הלחץ" * הקפאת הליכים לחפציבה, משקיע מתעניין ברכישת החברה * דיון בוועדת הכספים: "ענף הבנייה עלול לקרוס, אנשים לא ירצו לקנות דירות חדשות"

במהלך השבועות האחרונים התחולל מחול סוער של הצעות לרכישת השליטה בחפציבה דיור, שבשליטתו ובניהולו של בועז יונה.

ל"גלובס" נודע כי גם ימים ספורים לפני קריסתה של חפציבה, דרש יונה מחיר גבוה עבור החברה. זאת, ככל הנראה, גם לאור אמונתו בשווייה הגבוה של החברה לאור נכסיה, וכמובן לאור הצורך הדחוף לקבל מזומנים באופן מיידי.

מלבד מספר חברות בנייה שבפניהן נסקרה החברה, גורמים נוספים בשוק ההון ערכו בדיקות לבחינת רכישתה של החברה, אפילו במהלך הימים בהם נחתמה עסקת אלקטרה. לפי תנאי העסקה, היתה אמורה אלקטרה לשלם עבור 90% מחפציבה דיור ואחזקות 30.1 מיליון שקל.

כפי שנחשף אמש ב"גלובס", בשבועות האחרונים הציג יונה את חפציבה דיור אשר שולטת בשלוש חברות ציבוריות למספר רוכשים אפשריים. יו"ר מנרב, אברהם קוזניצקי, סיפר כי מצבת הנכסים של חפציבה אכן היתה מרשימה, "וגם אם הם הגזימו בשווי הנכסים, הרי שללא ספק, למרות שההתחייבויות גדולות, הן נמוכות באופן ודאי מערך הנכסים של חפציבה. בסופו של יום הם נקלעו למשבר של תזרים מזומנים. אולם, עם תוכנית עסקית נכונה ואם לא תיווצר פאניקה מיוחדת וימונה מנהל או מפרק, המצב לא כל כך חמור".

כשבוע וחצי קודם לכן פנה יונה לקרן ההשקעות מרקסטון, המנוהלת על ידי רון לובש ואמיר קס, והציע להם 70% מהחברה לפי שווי של לא פחות מ-140 מיליון דולר. יונה, לחוץ ממצוקת תזרים המזומנים, הבין כי ימיה של החברה ספורים, והמשיך ב"רוד שואו" שערך לחברה.

במרקסטון ביצעו בחינה של חפציבה, אך לאחר ניתוח החברה והסביבה העסקית, ועוד בטרם הגיע העניין לדיון בוועדת ההשקעות של הקרן, החליט לובש כי אינו מעוניין להמשיך בבדיקה. יצוין כי בחודש האחרון פנו כ-15 חברות נדל"ן למרקסטון, והקרן שבחרה מרקסטון להתקדם איתה היא אלרן.

במהלך הימים הבאים ניסה יונה להבין מי עשוי להיות מעוניין בחברה ויוכל לסכם עימה על תנאי העסקה במחיר הגבוה ביותר האפשרי ובמהירות שיא. בסופו של דבר, "נאלץ" יונה לסגור את העסקה דווקא עם אלקטרה מקבוצת אלקו שבשליטת גרשון זלקינד, שכיום חשופה ב-170 מיליון לחפציבה, בגין עבודות שביצעה עבורה, אג"ח להמרה בשווי 50 מיליון שקל ו-30 שקל ששולמו לה לפני שמונה ימים עם חתימת העסקה.

המחיר ירד דרמטית בתוך ימים, אולם יונה קיווה בכך למנוע בעוד כמה ימים את התפוצצות הבלון שכבר היה נפוח מאוד, לקבל 30 מיליון שקל במזומן, ואולי אף לשפר את ההצעה.

ואכן, כבר יום לאחר ההודעה לבורסה על העסקה (30 ביולי), ושלושה ימים בטרם נודע על התרסקות החברה, שלח משרד עו"ד מסחרי מוביל (שלא טיפל באופן שוטף בענייניה של חפציבה, ונשכר ככל הנראה אד-הוק לצורך העניין), מכתב חריף להנהלת אלקטרה ודרש ממנה את ביטול העסקה "שנחתמה תוך ניצול על הלחץ ומצבה של חפציבה ודינה להתבטל".

ביום שלישי (31 ביולי) כבר נכנסה לתמונה החברה הציבורית ארקו, שלא הצליחה בחודש שעבר לרכוש את אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב לפי שווי של כ-700 מיליון דולר.

כישלון העסקה עם אקירוב הניע כנראה את ארקו לפנות ולבחון את חפציבה.