אדלסון: "אני שונא את משה מלניק"

*"אני אדם חברותי", אמר אדלסון במסגרת ההליך בארצות הברית, "כל אחד שאני עושה איתו עסקים - אנחנו הופכים לחברים". אחד החברים לשעבר של אדלסון הוא תא"ל במיל' משה מלניק. מלניק, מבכירי טייסי חיל האוויר, שימש ב־1993-1995 כמנהל בכיר בשלוחה הישראלית של אינטרפייס. השניים הכירו על רקע פעילותו הפילנתרופית הענפה של אדלסון בחיל האוויר, והקשר התחזק לאחר שמלניק עבר לאזור בוסטון כדי ללמוד באוניברסיטת הרווארד.

לאחר שפוטר הגיש מלניק תביעה לבית הדין לעבודה, בדרישה לתשלומי בונוס, פדיון חופשה ועוד. הוא זכה בפיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורין, נושא מעניין לכשעצמו אצל אדלסון: בתצהיריו במסגרת ההליכים נגד חננאל סיפר אדלסון כי האלפים הרבים של עובדיו במהלך יותר מחמישים שנות עסקים היו במעמד של Employees at will: העובד רשאי לעזוב את עבודתו בכל עת בלי לשלם פיצויים, ואדלסון יכול לפטרו בכל עת "ללא חובה לשלם לו פיצויים כלשהם עקב פיטוריו". זה, הצהיר, "עיקרון ניהולי גלוי וידוע שלי".

במסגרת תביעת מלניק התגלה דפוס דומה לזה שמופיע בתיק חננאל: מחלוקת כמעט סביב כל פרט. מלניק טען כי היה אחד מחבריו הקרובים ביותר של אדלסון, וכי הוא ואשתו הפכו אצלו ל"בני המשפחה". אדלסון טען כי מלניק ואשתו בסך־הכול היו עוד זוג חברים והסטטוס המיוחד שלו התקיים "בראשו בלבד". מלניק טען כי במסגרת הקשר התוודע לענייניו האינטימיים ביותר של אדלסון, ואדלסון הכחיש. מלניק טען כי אדלסון הציע לו להצטרף לעסקיו, ואדלסון טען כי מלניק הוא שחיזר אחריו. מלניק תיאר פגישה שבה הביע אדלסון שמחה על הצטרפותו לאינטרפייס, ואדלסון טען כי בסך־הכול הביע "נימוס רגיל". במסגרת ההליך מול חננאל בארצות הברית הזכיר אדלסון גם את מלניק, ואמר: "שנאתי את משה. לא שנאתי אותו, תיעבתי אותו לאין שיעור... עכשיו אני שונא אותו".

מי ששכנע את אדלסון לשכור את מלניק היה דוד פרבשטיין, אחיה של אשתו, מרים. פרבשטיין עבד עם אדלסון בארצות הברית, וכשעבר לישראל הוקמה השלוחה הישראלית. גם איתו התדרדרו היחסים. אדלסון העיד כי "כל מה שהוא עשה, הוא עשה לא נכון", וזה החליט לבסוף להתפטר. במקומו מונה משה חננאל. בהליך בארצות הברית סיפר אדלסון כי כל חייו פיטר לא יותר מחמישה אנשים. קרוב למחציתם, אם כן, הנם עובדיו בישראל.

חננאל מגולל בתצהירו טענות נוספות בנוגע לקידום עניין הקזינו בשנות ה־90: בתגובה לטענת אדלסון כי שכר את שירותי חברת מודיעין אזרחי באופן אישי מכספי אינטרפייס, טען חננאל כי שכר אותה על רקע נושא הקזינו לאחר שחש ב"רעשים חשודים בקווי הטלפון בביתי ובמשרדי אינטרפייס", ולאחר שנודע לו כי מסמכים סודיים בנושא קזינו בישראל הגיעו לאנשי עסקים וגופים מתחרים. החברה בדקה קיומן של האזנות סתר, בדיקה ש"לא העלתה כל תוצאות".