בית משפט השלום בחיפה חייב את המשטרה בפיצוי בסך 30 אלף שקל לאדם, משום ששכחה לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו, ונותר על כנו במשך 15 שנה. השופטת אריקה פריאל קבעה כי האחריות לביטול הצו מוטלת על המדינה.
ב-1990 הוצא נגד יעקב גולדשטיין צו עיכוב יציאה מהארץ "עד להוראת ביטול", בשל שתי חקירות פליליות שהתנהלו נגדו. החקירה הסתיימה באותה שנה ובסיומה נגנזו שני התיקים, אלא שרישום עיכוב היציאה במשטרת הגבולות נותר על כנו.
ב-2005 הגיעה משפחת גולדשטיין לנתב"ג כדי לטוס לטיול בר מצווה של הבן בחו"ל, אולם יציאתו של האב נמנעה בשל הצו. גולדשטיין ובנו תבעו את המדינה בטענה לרשלנות בכך שלא דאגה לביטול הצו במועד. לדבריו, נגרם לו מפח נפש כשנאסרה יציאתו מהארץ לעיני כל, וגם נגרם לו נזק כספי בגין הפסד כספי הטיול המתוכנן לשווייץ, והצורך ללוות אחר כך כספים לטיול אחר לטורקיה.
המחלוקת בין הצדדים היתה בשאלה על מי מוטלת החובה לדאוג לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, כאשר כל צד הציג פסיקה התומכת בעמדתו. הצדדים הסמיכו את השופטת לפסוק על דרך הפשרה.
השופטת פסקה שגם אם הצו ניתן בנוכחות החשוד והובהר לו שעליו לדאוג בהמשך לביטולו, "אין הדבר פוטר את המדינה מחובתה למנוע פגיעה בלתי מידתית באזרחיה". עם זאת, קבעה כי ייתכן שלאדם שישב ביודעין באפס מעשה ייוחס אשם תורם. היא הוסיפה, ש"הכלל הוא כי צווי עיכוב יציאה מהארץ מתבטלים מאליהם בתום שנה. במקרה דנן, משבקשה המשטרה כי הצו יעמוד בתוקף עד לביטולו, היה עליה לדאוג לכך, שהרי ברגיל אין האזרח מצוי ברזי ההליכים המשפטיים".
השופטת העריכה את נזקו של התובע ב-30 אלף שקל, רובו נזק לא ממוני, וחייבה את המדינה גם בשכ"ט עו"ד בסך 4,500 שקל. (ת.א. 4632/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
