יותר ויותר צרכנים לא מרוצים של ניתוחים פלסטיים פונים לבית המשפט וזוכים בפיצויים

האם בפועל מרוצים המטופלים מן הטיפול המוענק להם? לא תמיד. יותר ויותר מקרים מגיעים אל כותלי בית המשפט, וחלק ניכר מתביעות הרשלנות המוגשות היום (גם אם הבכורה שמורה לענייני מיילדות) סובבות סביב הרפואה האסתטית על סוגיה השונים.

והסוגים רבים - החל מכל הנוגע בכירורגיה (חזה, אף, עפעפיים, שאיבת שומנים, מתיחת בטן ומה לא), עבור בטיפולי לייזר שונים (הסרת שיער, הבהרת כתמים) וכלה בהזרקות בוטוקס ואחרות. הרשימה ארוכה, והפיקוח חלקי: על מרבית המרכזים הפועלים בתחום כלל לא מחויב משרד הבריאות בפיקוח צמוד, כפי שנדרש כשמדובר בהליך כירורגי - נקודה בעייתית במיוחד אשר עולה על הפרק לדיון ציבורי אחת לכמה זמן, אך טרם זכתה לפתרון רציני ומקיף. התוצאה היא כמובן אינספור מטפלים ללא פיקוח הולם ולא מעט מטופלים ששמים כספם - או אולי את גופם - על קרן הצבי.

40 אלף שקל על נשירה שהחריפה

בתחום הניתוחים הקוסמטיים נפוצות במיוחד תביעות הנוגעות לרשלנות בניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שאיבות שומן (הנחשב בעל סיכונים קשים יחסית), הקטנת אף והגדלת חזה. בחלק מהמקרים נפסקו על-ידי בתי המשפט פיצויים בסך מאות אלפי שקלים ואף למעלה מזה.

"חשוב לדעת כי לא כל ניתוח פלסטי שנכשל מהווה אוטומטית עילה לתביעה משפטית", אומרת עו"ד ענת מולסון המייצגת נפגעי רשלנות רפואית. "קיימת עילה לתביעה כאשר הייתה רשלנות בטיפול, על פי מבחן 'הרופא הסביר', או כשלא הוסברו לחולה כל הסיכונים או החלופות".

"ההבדל בין תביעות רשלנות רגילות לאלו העוסקות בטיפולים אסתטיים מתבטא בשני עניינים מרכזיים", אומרת ד"ר נילי קרקו-אייל מביה"ס למשפטים במכללה למינהל. "בעוד ברפואה רגילה רופא לא מתחייב לתוצאה, בתחום האסתטי יש אמירות נפוצות כמו 'אם תעשי שאיבת שומן תרדי שתי מידות בבגדים'. במידה שקיימת הבטחה, הרי שאפשר להגיש תביעה בטענה להפרת חוזה, כלומר התביעה יכולה להיות לא רק על רשלנות בטיפול אלא גם על אי-השגת התוצאה.

כך בדיוק נעשה בתביעה נגד מכון קלאס קליניק בבית החולים תל השומר, שחויב באוגוסט האחרון לשלם פיצויים בסך 40 אלף שקל לאישה שעברה במקום השתלת שיער כושלת שהסתיימה בנשירה מוגברת ובכתמים כחולים על הפנים.

באופן יוצא דופן הוגשה התביעה בהתבסס על דיני החוזים, ולא כתביעת רשלנות רפואית. שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, אף ראה לנכון להעלות על נס את התופעה המדאיגה של הבטחות ללא כיסוי: "נראה כי בניגוד לרפואה הכללית, הרפואה האסתטית מתאפיינת בשיווק אגרסיבי של המוצר, דבר שהוא בעוכרי הנתבעים כשאין הצלחה לטיפול", נכתב בפסק הדין.

"נושא שני", ממשיכה קרקו-אייל, "הוא הסכמה מדעת: בכל תחום רפואי רופא חייב לקבל הסכמה אחרי שמסר את המידע הרלבנטי. אולם כאן קיים דגש מיוחד לחובה הזאת, משום שהטיפול הוא אלקטיבי - לא זקוקים לו בריאותית, לכן על אחת כמה וכמה צריך למסור את מלוא המידע על הסיכונים, סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי".

"התרשלות בעלת אופי ייחודי לתחום, היא מוסיפה, "היא החובה לבדוק את המצב הנפשי של המטופל. במקרים מסוימים בעקבות טיפול שלא הצליח התפתחה מחלה נפשית או שהמטופל נקלע למצוקה, וכבר קרו מקרים בהם הטיל בית המשפט את האחריות על הרופא בטענה שהיה צריך לגלות ערנות כלפי סימנים מחשידים, ולשלוח את הפציינט להתייעצות בטרם טיפול. "אם בחורה צעירה שנראית לא רע בטוחה שהיא נראית נורא ואיום", היא אומרת, "וחוזרת על המנטרה לפיה תהיה מאושרת רק בעקבות הטיפול, או אם מישהו מגיע בעקבות משבר בחיים ובטוח שהטיפול יפתור את בעיותיו - צריכה להידלק נורה אדומה".

פיצויים גם מחוץ לחדר הניתוח

כשמדובר בטיפולים מחוץ לחדר הניתוח, פוחתים סכומי התביעה - אולם המקרים מרובים. כך למשל בפסיקה מתחילת החודש (12/07) קבע בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון כי מכון אמריקן לייזר התרשלה בביצוע טיפול להסרת שיער של לקוחה ואחראית לכוויות שנגרמו לה.

אמריקן לייזר טענה כי מדובר בסיכון צפוי מהטיפול באמצעות לייזר וכי התובעת הייתה מודעת היטב לסיכונים, אולם השופט אורן קבע כי התובעת אכן חתומה על כתב ההסכמה לטיפול, אולם מדובר בטיפול שנערך בעוצמה גבוהה, כאשר הרופא המטפל לא הפסיק את הטיפול מיד כשהתלוננה על כאבים. "בנסיבות אלה, הכוויות שנגרמו לתובעת אינן בגדר תופעת לוואי אלא נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות", פסק.

תביעה דומה הוגשה לאחרונה בבית משפט השלום באותה העיר נגד מכון היופי "איכות חיינו" - בעקבות טיפול להסרת שיער בלייזר בכל הגוף והבהרת כתמי פיגמנטציה בפנים, שהסתיים על פי הטענה בשתי צלקות בולטות בפנים ובצמיחה שיער מוגברת. "חלק ניכר מהתביעות בתחום מתקבלות", אומרת מגישת התביעה, עו"ד שירה מאק-ריזמוביץ'. "במקרים האלה קל להוכיח רשלנות וקל להוכיח נזק. מכונים רבים עושים טיפולים על ידי קוסמטיקאיות ולא על ידי רופא - מה שנחוץ במיוחד בשלב האבחון המוקדם - והתוצאה בהתאם. חשוב לבדוק היטב מי המטפל ואיזו הכשרה עבר ולהתעקש על קבלת אבחנה ראשונית מרופא רלבנטי". מהמכון נמסר בתגובה כי הם מופתעים מהטענות ומכחישים אותן לחלוטין.

במקרה דומה הוגשה לפני שבועות ספורים תביעה נגד מכון הסרת השיער "לייזעור" בירושלים וד"ר דוד פרידמן, בסך יותר מ-40 אלף שקל. לטענת המטופלת היא נחלה אכזבה מטיפול הסרת שיער בפניה במרפאת מומחים אחרת, וכשהובטח לה במכון כי יוכלו לתקן את המצב - בתום חמש שנות טיפולים בעלות של עשרות אלפי שקלים - נוכחה כי כמות השיער עלתה עשרות מונים ופניה התכסו נקודות אדומות. עו"ד בנצי קין הגיש בשמה את התביעה בבית המשפט השלום בתל אביב.

ד"ר פרידמן בתגובה: "עיקר התביעה מתבסס על הטענה שהובטחו תוצאות - דבר שבפירוש לא נעשה. המטופלת הגיעה בעקבות טיפול כושל במקום אחר והובהר לה מראש שהסיכויים להצלחה נמוכים. ככלל, אנו עוברים תמיד עם המטופלים על כל האפשרויות".

"גם אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצוינים הסיכונים והחלופות", מדגישה עו"ד מולסון, "עדיין על הרופא להוכיח שהסביר אותם בעל פה ובאופן ברור; אם הוא לא מצליח להוכיח זאת, הסיכוי לזכות בתביעה גבוהים". ובמשרד הבריאות מזכירים: "בכל פעולת הרדמה כללית או ניתוחים ממושכים יש סיכון.

"בין הסיבוכים הקיימים - אי שביעות רצון מהתוצאה, צלקות, זיהומים, פיגמנטציה, סיבוכי הרדמה, פגיעה באיברים פנימיים ותגובות אלרגיות לתרופות. ההמלצות לציבור הן לבחון את הסיכויים מל הסיכונים בפעולה, להתייעץ ולא להחליט תחת לחץ, וכן לבחון תוצאות של המנתח לפי המלצות מטופלים מוכרים".

"הבעייתיות בנושא כפולה", מסכמת קרקו-אייל. "נותני השירות מנצלים את הרצון שלנו להיות יפים ומושלמים - ואילו אנחנו, הצרכנים, רוצים מאד להאמין להם ונוהגים בהתאם".

10 דברים שלא ידעתם על טיפולים קוסמטיים

1. נתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית לסיכום 2007 מצביעים על עלייה במספר הניתוחים הפלסטיים האסתטיים: במהלך השנה בוצעו כ-11,600 ניתוחים פלסטיים לעומת כ-10,000 ניתוחים שבוצעו בשנת 2005 - עלייה של 16%.

2. היחס בין מספר הניתוחים למספר הפרוצדורות שאינן ניתוחיות (כגון, הזרקת בוטוקס, הסרת שיער וכו') עומד על 1 ל-10.

3. לפי סקר גיאוקרטוגרפיה, 12% מהישראלים יהיו מעוניינים בניתוח פלסטי.

4. האיבר שהכי "מציק" לישראלים הוא אפם. 8% מכלל הציבור ענו כי אילו החליטו לשפר איברי בגופם, החוטם היה המועמד הוודאי - ו-27% השיבו כך בקרב אלו שהצהירו כי בכוונתם לבצע ניתוח פלסטי. במקום השני: הגדלת או הקטנת החזה (18%) ולאחריו מתיחת פנים (17%), שאיבת שומן (15%) ומתיחת בטן (11%).

5. כמעט 40% מהניתוחים הם ניתוחים לעיצוב השד. ד"ר יוסי חייק, גזבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, מסביר את הסתירה בנתונים: "ניתוחי האף כבר קיבלו 'אישור' מוסרי וחברתי. כשמדובר באיבר אינטימי יותר לא כולם מגלים את האמת".

6. על פי הסקר, 45% מאלה שעברו או מתכוונים לעבור ניתוח, הותבססו על המלצת חברים. 30% התייעצו או יתייעצו עם רופא מומחה ואילו 14% יבחרו במנתח על פי המחיר.

7. באופן לא מפתיע קיים רוב למגזר הנשי בקרב אלו שהצהירו יבצעו ניתוח פלסטי (14.9% מהנשים לעומת 8.2% מהגברים).

8. מרבית אלו שהצהירו על כוונה לבצע ניתוח פלסטי הם בני 18-34 (17.4%) כאשר הנכונות יורדת ככל שעולה הגיל.

9. אזור השרון הוא המוביל בארץ מבחינת נכונות תושביו לבצע ניתוח פלסטי (17%). לאחר מכן מדורגים תושבי תל אביב (12.7%), ותושבי ירושלים והדרום (10.2%). החיפאים כנראה שלמים יותר עם עצמם - רק 8.3% הצהירו על כוונתם לבצע ניתוח פלסטי כלשהו.

10. 52% מציבור המנותחים או אלו המתכוונים לעבור ניתוח בקרוב הצהירו כי בדקו או יבדקו האם המנתח אותו בחרו חבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. לדברי ד"ר עזיז שופאני, מזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, מדובר בשינוי תפיסתי חשוב: "הציבור הישראלי מתחיל להבין כי ניתוחים פלסטיים הם הליכים כירורגיים מסובכים ומורכבים שרק מנתח העוסק בתחום יכול לבצעם בצורה מקצועית וברמת איכות גבוהה".