"עזיבתו של לבייב מאוד מצערת - זוהי דוגמה להתנהלות הקלוקלת של רשויות החוק"

כך אומר איש העסקים ארקדי גאידמק בראיון מיוחד ל"גלובס" * בדבריו מתייחס גאידמק אל הציפיות שלו מאורי שני כמי שהופקד על מערך עסקיו, משיב לטענות אודות התנהלותו בבורסה המקומית ומכחיש שמועות בדבר בעיות בעסקיו הפרטיים ברוסיה

סקר גולשי גלובס
ארקדי גאידמק מאשים בראיון ל"גלובס" את הרשויות במדינה בעזיבת לב לבייב ללונדון - מה דעתך?
דבריו נכונים - כל מילה בסלע
הוא ולבייב אוייבים עסקיים
גאידמק משתמש באחרים בשביל לקדם את עצמו

"העזיבה של איש עסקים מכובד כמו לב לבייב היא אשמתם הישירה של רשויות החוק במדינה". כך אומר בהתייחסות ראשונה לנושא איש העסקים ארקדי גאידמק, בראיון מיוחד ל"גלובס", במסגרתו הוא מתייחס לראשונה גם לנסיבות העסקתו של אורי שני ולמצב עסקיו הציבוריים והפרטיים.

"אני חושב שהעזיבה של לבייב היא סיטואציה מאוד מצערת. העובדה שלבייב בחר לעזוב לחו"ל היא לדעתי דוגמה לאופן שבו פועלות הרשויות - רשות המסים והמשטרה - שפועלות כנגד המדינה וכנגד האינטרס היהודי. אני לא מדבר רק על העובדה שההתנהלות של הרשויות יוצרת מצב שאנשי עסקים יהודיים מחו"ל סבורים שישראל היא לא מקום נוח לפעול בו, אלא גם על כך שאנשי עסקים שכבר פועלים בארץ בוחרים לעזוב אותה בגלל המדיניות הזאת, ובמיוחד כשמדובר באנשים כל-כך חיוביים למדינה כמו לב לבייב", מדגיש גאידמק.

"לבייב הוא לא רק דוגמה לאיש שמזוהה מאוד עם הקהילה היהודית בארץ ובעולם, אלא שזהו גם איש עסקים גדול מאוד שיוצר פעילות כלכלית, מייצר למדינה הכנסות ואחראי ליצירת מקומות תעסוקה. העזיבה שלו היא פשוט הדוגמה המושלמת להתנהלות הקלוקלת של הרשויות, שפועלות בצורה מובהקת כנגד האינטרסים של המדינה ואני יכול עוד להרחיב על כך הרבה מאוד אם תרצה", הוא אומר.

* מה אתה יכול לומר על הבחירה באורי שני כאדם שינהל את העסקים שלך?

"בחודשים האחרונים, כפי שאתה יודע, קניתי אחזקות בחברות ציבוריות שונות בישראל שעוסקות בתחומי פעילות שונים. הרעיון שלי היה למנף את הפלטפורמה העסקית שהקמתי בשנים האחרונים במדינות שונות, תוך יצירת סינרגיה בין עסקיי השונים. על-מנת לחבר את העסקים הללו ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו עבור החברות הציבוריות שבשליטתי הייתי צריך איש מתאים, ולכן בחרתי באורי שני שהוא מנהל בעל ניסיון רב בניהול חברות ציבוריות וידע נרחב בעבודה בתנאים של רגולציה".

* זה נכון ששני הולך להיות שותף בעסקים שלך ולא רק מנהל שכיר?

"ההסכם שלי עם אורי שני כולל גם מנגנון שבמסגרתו הוא יהיה שותף בחלק מסוים של הרווחים והביצועים של החברות שלי, ולכן אפשר לקרוא לזה סוג של שותפות".

* האם שני גם אמור לתת לך ייעוץ פוליטי, כחלק מהרצון שהבעת בעבר להשתלב במערכת הפוליטית?

"מערכת היחסים שלנו היא על בסיס עסקי בלבד, אבל לא מן הנמנע שבמסגרת היחסים בינינו יכול להיות שאני אשאל לדעתו בעניינים פרטיים שלי או בעניינים פוליטיים. אני לא שולל את זה".

* מה אתה יכול לומר על מצב עסקיך כיום, לאור השמועות על אי-אילו קשיים בעסקיך הפרטיים ברוסיה?

"כפי שאתה יודע, שמועות צצות מפעם לפעם, ואני לא רואה כל צורך להגיב לגביהן".

* ומה לגבי מצב החברות הציבוריות שלך? מחירי המניות של רוב החברות נמצאים בעשרות אחוזים מתחת למחירים בהם רכשת אותן. איך אתה מסביר את זה?

"קודם כול, תזכור שקניתי את החברות הללו בתנאי שוק, ככה שגם היום המחירים נקבעים בשוק ואין מה להוסיף על זה. לעניינו של דבר, שום דבר מיוחד לא קרה בחברות שרכשתי מאז הרכישה, ולכן גם אין סיבה כלשהי שיהיו שינויים משמעותיים במחיריהן".

* אולי הסיבה שבאמת לא קרו דברים מיוחדים בחברות איכזבה את המשקיעים לנוכח הציפיות הגדולות שהם תלו בך?

"העניין הוא שקשה לבצע מהלכים גדולים בלי הצוות הניהולי המתאים, למרות שההזדמנויות העסקיות נמצאות בפתח כל הזמן. כעת, כשנוצרו התנאים הניהוליים הדרושים עם מינויו של אורי שני, אני חושב שלחברות יהיה יותר קל לנצל את ההזדמנויות העסקיות שייווצרו עבורן ואני בטוח שהן ייצרו ערך עבור המשקיעים. עד עכשיו, הסיטואציה פשוט לא הייתה מתאימה".

* כיצד בכל זאת אתה מסביר את העובדה שאתה משלם מחירים גבוהים עבור החברות שאתה רוכש, שמכונים בעגה התקשורתית "פרמיית גאידמק"? ניקח לדוגמה את המקרה של חברת הנדל"ן אטלס, שבבעלות קבוצת אלרן. ניהלת מו"מ לקנות שליטה בחברה בפרמיה משמעותית ולבסוף אתמול נמכרה השליטה בחברה בפרמיה סמלית בלבד לנועם לניר. איך אתה מסביר את זה?

"קודם כול, אני מעולם לא אמרתי שום דבר לגבי המחיר סביבו נוהל המו"מ עם אלרן נדל"ן, וכל מה שדווח באופן רשמי בנושא היה הודעות על מגעים ראשוניים. מעבר לכך, כפי שאתה יודע - במהלך מו"מ מדברים על הרבה דברים ואני לא זוכר שדובר על מחיר כזה או אחר שבו התכוונתי לרכוש את החברה. בנוסף, בין העסקה האחרונה שעשתה אטלס לבין העסקה שאני בדקתי יש לא מעט הבדלים, כי אני התכוונתי לרכוש שליטה מלאה בחברה. זה גם ההסבר שבשתי העסקות דובר כנראה על מחירים שונים".

* מה אתה יכול לומר על הטענות של משקיעי טיב טעם כלפיך בכל הקשור לנסיגה הבלתי צפויה שלך מהכוונות לרכוש את החברה?

"לגבי טיב-טעם, כבר אמרתי לא פעם שהנסיגה שלי מההסכם לרכישת החברה הייתה בגלל שהמוכרים היו אנשים לא ישרים שהציגו לי מצגי שווא לגבי החברה, ואין לי מה להוסיף על כך. אני רק יכול לומר שאני מאוד מרוצה שהצלחתי לברוח מהסיטואציה הזאת בזמן".

* האם יש לך תוכניות לרכוש חברות ציבוריות נוספות בשנת 2008?

"אני חושב שמה שרכשתי בחודשים האחרונים מכסה כרגע את תחומי הפעילות שבהם אני רוצה להיות מושקע; יש לי אחזקות ציבוריות בתחומי הפיננסים, הנדל"ן, המזון והאנרגיה וזה מספיק לי כרגע".

אוסף של 4 חברות ציבוריות

לאורי שני, שייכנס בקרוב לתפקיד מנהל הפעילות העסקית של גאידמק, מצפה מלאכה מרובה. זאת, הן בהיבט של ארגון כל הפירמות הציבוריות של לבייב ויצירת אסטרטגיה וחזון עסקי מגובש לכל אחת מהן; הן בהיבט של שיקום - ולעתים יצירה מאפס - של הקשר שלהן מול שוק ההון לאחר ההתנהלות התזזיתית שלהן בחודשים האחרונים, והן בהיבט של חיפוש אחר סינרגיות אפשריות ביניהן. כל זאת, מבלי להזכיר את עסקיו הפרטיים של גאידמק, שגם עליהם אמור להיות שני מופקד בדרך זו או אחרת.

עסקיו הציבוריים של גאידמק כוללים כיום ארבע חברות ציבוריות מרכזיות בתחומי עיסוק שונים: אוסיף - שפועלת בתחום הנדל"ן כמעט על כל גווניו בארץ ובחו"ל, תחום שבו יש לשני הרבה ערך מוסף, שכן הוא מגיע היישר מכס המנכ"ל של חברת שיכון ובינוי, מחברות הנדל"ן המובילות במשק, שאופי הפעילות שלה חופף בחלקו את זה של אוסיף; חברת ויליפוד שפועלת בתחום המזון; חברת הפיננסים גילאון, שעדיין לא גיבשה אסטרטגיה מוגדרת מאז רכש אותה גאידמק, וחברת האנרגיה פטרו-גרופ.

על פניו נראה שהיתרון המרכזי של החברות של גאידמק טמון בעובדה, שבכל קשת הפעילויות שלהן יש לגאידמק פעילויות פרטיות ששילובן בפלטפורמה הציבורית יכול להוסיף להן ערך רב. כך זה בתחום המזון, בו לגאידמק פעילות עניפה בתחום הביצים ברוסיה, כך בתחום הפיננסים בו יש לגאידמק נוכחות באמצעות בנק במוסקבה, וכך בתחום האנרגיה, בו פועל גאידמק בשורה של נושאים.

המסקרן מכולם הוא דווקא תחום הנדל"ן, בו לעת עתה גאידמק אינו מצליח למצות את הסינרגיה בין קשריו ועסקיו הענפים בפלטפורמה הפרטית לבין אוסיף הציבורית. נקודת מבחן מעניינת בהקשר זה היא עסקת בעלי עניין גדולה בה תדון האסיפה של אוסיף ב-23 בינואר, במסגרתה תיבחן רכישת קרקע בפרברי מוסקבה מגאידמק בכ-100 מיליון דולר.