אושרה תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט: "תיאמו לכאורה את שיעורי הריבית"

התביעה, שהוגשה ע"י חברת שרנוע מכונות ממוחשבות, עוסקת בשיעור הריבית שגבו הבנקים בשנים 1998-2005 * הבנקים גייסו את מיטב עורכי הדין והודיעו שיערערו לעליון * השופט: "הדעת נותנת כי שיעורי הריבית הזהים באו לאוויר העולם של עסקי הבנקאות כתוצאה מתיאום מחירים"

מכה לבנקים: בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד שלושת הבנקים הגדולים, הפועלים , לאומי ודיסקונט , וקבע כי הם תיאמו לכאורה את שיעורי הריבית שהם גובים. מדובר בתביעה הייצוגית בסכום הגדול ביותר שאושרה בישראל.

"בהיעדר נתונים עובדתיים וטעמים של ממש שיצביעו אחרת, הדעת נותנת כי שיעורי הריבית הזהים והאחידים באו לאוויר העולם של עסקי הבנקאות כתוצאה מתיאום מחירים בין הבנקים, שתכליתו 'למנוע' או 'להפחית', ככל האפשר, תחרות אמיתית ביניהם בתחום הענקת אשראי", קבע השופט נסים ישעיה.

ישעיה הוסיף כי "רווחי העתק של הבנקים הנובעים, בין השאר, משיעורי ריבית גבוהים ומופרזים, מאששים הנחה לכאורית זו". הבנקים, שהבינו את משמעות ההחלטה, מיהרו להודיע שיערערו עליה לבית המשפט העליון.

התביעה, שהגישה חברת שרנוע מכונות ממוחשבות, עוסקת בשיעור הריבית בחשבונות עסקיים ופרטיים שגבו הבנקים בשנים 1998-2005. באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ונועם שכנר, טענה שרנוע, שהמחירים שקובעים הבנקים בנוגע למרכיבי ריבית הפריים - התוספת המרבית בעו"ש, תוספת החריגה, עמלת הקצאת האשראי ודמי הניהול בחשבון חח"ד (חשבון חוזר דביטורי) - שהם המרכיבים המרכזיים בכל חשבון עו"ש וחח"ד - זהים לחלוטין.

לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לנתונים העובדתיים, "מהם עולה אחידות וזהות מוחלטת בשיעורי הריבית והעמלות". המחלוקת היתה משפטית: האם הדבר מעיד על תיאום או על הסדר כובל אסור בתחום האשראי הבנקאי, המנוגד להוראת חוק ההגבלים העסקיים ולרוחו.

"סיכוי סביר להוכחה"

הבנקים גייסו את מיטב עורכי הדין בתחום ההגבלים העסקיים: הפועלים יוצג בידי משרד צבי אגמון, לאומי יוצג בידי קנטור-אלחנני-טל ואילו דיסקונט יוצג בידי משרד פישר-בכר-חן. אלא שכל טענותיהם בשלב זה נדחו.

"אחידות זו כשלעצמה", קבע השופט ישעיה, "מצביעה, לכאורה לפחות, על קיומו של הסדר כובל ועל הגבלה או כבילה עצמית מתואמת ואסורה. לא יעלה על הדעת להניח, בשלב לכאורי זה, כי שיעורי הריבית האחידים והשינויים הזהים, או הכמעט זהים, שהונהגו בידי שלושת הבנקים במשך השנים בכל מרכיבי הריבית על האשראי, אינם תולדה של 'תיאום מחירים' או הסדרים כובלים, בין מפורשים ובין משתמעים".

ישעיה תהה מה מנע מהבנקים "לקבוע מחיר של ריבית פריים נמוך או גבוה מהשיעור 'המקובל' כדבריהם, של 1.5% מעל הריבית שגובה בנק ישראל? האם שיקולים כלכליים צרופים וחישובים מתמטיים מדוקדקים ואולי יד המקרה, הביאו לאחידות או זהות מוחלטת זו בשיעורי הריבית? בלתי מתקבל על הדעת להניח הנחות כאלה, שאינן מבוססות על היגיון כלכלי כלשהו", ומכל מקום "אף לבנקים אין הסבר לתופעה" שכמעט כל מרכיבי הריבית שלהם זהים.

השופט הדגיש כי לפי הפסיקה, לא צריך להציג ראיות על הסכם כתוב או בעל-פה. "די להראות כי הסדר כובל מתקיים בפועל. לעתים מזומנות, עצם ביצועו של הסדר (ולאו דווקא הסכם) הוא ראיה כבדת משקל לעצם עשייתו".

השופט דחה את טענת הבנקים שאישור התביעה תפגע ביציבותם, וציין שרווחיהם בשנים 2000-2005 היו 18 מיליארד שקל, ובצירוף ההון העצמי שלהם, "הנזק" שעשוי להיגרם להם הוא מקסימום "הקטנת רווחיהם בתקופה מסוימת במספר מיליארדי שקלים".

ישעיה קבע כי "קיים סיכוי סביר להוכחת עילת התביעה". למעשה, התביעה הפרטית של שרנוע צלחה את המבחנים להכרתה כתביעה ייצוגית, וכעת עליה להוכיח ברמה הסתברותית של 51% שאכן מדובר בהסדר כובל.

התובעת תזמן בכירים

שרנוע כבר הודיעה כי תנסה להוכיח זאת בעזרת זימונם לעדות של בכירים במשק ורגולטורים שהתבטאו בעבר בסוגיה, ובהם עופר קליין מאגף הכלכלה והמחקר של האוצר וכל החתומים על דו"ח בכר, ובראשם מנכ"ל האוצר לשעבר, יוסי בכר; הממונה לשעבר על שוק ההון, אייל בן-שלוש; המפקח על הבנקים לשעבר, יואב להמן; יו"ר רשות ני"ע, משה טרי; והממונה לשעבר על הגבלים עסקיים, דרור שטרום.

זה זמן שרשות ההגבלים העסקיים מנהלת חקירה בחשד שהבנקים תיאמו עמלות וריביות. אלא שהחברה התובעת, כמו גם השופט ישעיה, לא המתינו לסיום החקירה. ישעיה ציין, שבמסגרת בחינת ההסדר הכובל "יהיה צורך לברר ולבחון לא רק נתונים מספריים וסטטיסטיים שהציגו הצדדים, אלא אף עובדות ועדויות שנאספו או רוכזו במסגרת החקירה הפלילית המתנהלת ע"י הרשות, שיהיה בהם כדי לבסס ולאשש או להפריך קיומו של תיאום או הסדר כובל אסור".

אם ערעורם של הבנקים לעליון יידחה, סביר להניח שינסו לנהל מו"מ לפשרה, כדי שלא לקבל פסק דין שעשוי לשנות את היחסים שבין הבנקים ללקוחות. הבנקים חויבו בהוצאות ההליך בסך 60 אלף שקל לכל בנק. (ת.א. 2133/06).

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988