קשיש אחד משטה בכל העולם

הוא אחראי למחצית המשבר הנוכחי לפחות, ומרשה לעצמו להגיד "אמרתי לכם"

קשיש אחד משטה בכל העולם. אלן גרינספן יצר 50% מהמשבר הנוכחי, יחד עם המומנטום של שקיעת הדולר, במו ידיו, וכעת הוא מדבר על "מודלים שלעולם אינם מורכבים מספיק לניבוי משברים או מיתון". שנות ההכנה לחגיגת משכנתאות הסאב-פריים, וכל המכשירים והנגזרים המשונים שהתבססו עליהן, היו שנות המוזיקה שלא נפסקה של ריבית מינימלית בארה"ב, 1%.

כבוד הנגיד לשעבר נזכר להקפיץ אותה ל-5.25% בהדרגה במהלך 2005-2006, כאשר כל אמריקני היה בטוח שהוא פראייר ללא תקנה אם לא יחליף את ביתו, או ירכוש דירת קונדו להשקעה בפלורידה, או ייקח משכנתה בזיל הזול לבזבוזים אחרים, אלה היו הימים שבהם כל בנק השקעות אמריקני היה בטוח שללא איגוח משכנתאות לקבצנים, ומינוף שלהן, הוא לא יעמוד בתחרות עם יריביו.

הסנטימנט של נדל"ן בזיל הזול ורווחים ממכשירי סאב-פריים החל להתפוגג רק בתחילת 2006, בערך בתקופה שבה סיים גריסנפן את הקדנציה שלו, מבלי שטרח להבין איזו בועה חדשה הוא יצר, בועת סאב-פריים בדירוג השקעה פיקטיבי של AAA בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. גרינספן הניח שהעלאות הריבית המדורגות שלו יבטיחו "נחיתה רכה" בתום מחזור העליות בשוק הדיור.

לא עלה בדעתו לייקר את הריבית בצורה דרסטית ומהירה יותר כדי להפסיק את המוזיקה בעוד מועד ולהבטיח נחיתה רכה אמיתית, ואגב כך גם לא לערער את בסיס הדולר. הדולר יכול היה להישאר מטבע חזק גם מול הגירעונות התאומים (תקציבי ומסחרי), מפני שלחשבון השוטף במאזן התשלומים היו די והותר מקורות מימון (הון זר בארה"ב).

כעת נאלץ יורשו, בן ברננקי, להיכנס לפאניקה, וללחוץ על בנק חזק ועתיר אמצעים כמו ג'יי.פי. מורגן לקבל בחינם את בר סטרנס. למעשה לא בחינם, אלא על חשבון משלם המסים האמריקני, שיממן 30 מיליארד דולר בערבויות לתיק הנכסים המפוקפקים של בר סטרנס, 1.5 מיליארד דולר של שווי המטה של הבנק הזה במנהטן, ואת ההון ושווי הפעילות של בר סטרנס, שערכם צנח בימים האחרונים רק בגלל הפאניקה. וגרוע מזה, הפד כבר הזרים מאות מיליארדי דולר למערכת הבנקאית, מבלי לבטל שום פאניקה, וכנגד ביטחונות מפוקפקים.

מול התנהגות הפד, הבנק האירופי המרכזי מצטייר כמגדלור של יציבות ואמון. ז'אן-קלוד טרישה, הנשיא שלו, מתעקש להתמקד באינפלציה, כאשר האירו שובר שיאים חדשים ומי יודע אם לא יגיע ל-2 דולר עד סוף השנה. אם ברננקי וחבריו לא ימתנו את קצב ההפחתה שלה, נניח ל-0.5%, וימתינו כמה חודשים עד שהיא תמשיך לחלחל לפעילות במשק, האמון לא ישתקם.

הפחתת ריבית תלולה מדי שקולה למכירת המשק האמריקני, כפי שהוא משתקף במחיר המניה שלו, הדולר, כמו מכירת בר סטרנס - בחינם. ברננקי, מומחה למשבר הגדול של שנות ה-30, חייב להתעלות מעל עצמו ולעצור את סחף האמון כבר היום.