יום אחד לא נהיה

אירופה הטכנולוגית נלחמת בשיניים במיקרוסופט. לראות ולקנא

בשבוע שעבר החליט האיחוד האירופי לקנוס את מיקרוסופט בסכום שיא של 1.35 מיליארד דולר. הזרוע המבצעת של אירופה המאוחדת החליטה לקנוס את החברה על שינוי מחירים הפוגע בתחרות חופשית בתחום התוכנה.

סך כל קנסות מיקרוסופט על-ידי האיחוד האירופי עד היום מסתכמים ב-1.68 מיליארד דולר. אירופה טוענת כי מיקרוסופט משתמשת לרעה ב-95% מהמשאבים עליהם היא שולטת בתחום מערכות ההפעלה למחשבים האישיים. בימים אלה הגישה אירופה המאוחדת שתי תביעות חדשות נגד מיקרוסופט, כך שנראה כי הסכום הכולל אותו תעביר מיקרוסופט לאיחוד האירופי יהיה אף גבוה יותר.

מיקרוסופט לא תקרוס, הסירו דאגה מליבכם. עלותו הכוללת של הקנס שווה לרווח תפעולי של שבועיים בחברה. מיקרוסופט גם ידועה כחברה שמשלמת קנסות על מונופול: 750 מיליון דולר ל-AOL ב2003; 1.1 מיליארד דולר למדינת לקליפורניה ב-2003; 536 מיליון דולר לנובל ב-2004; 775 מיליון דולר ל-IBM ב-2005; 776 מיליון דולר לריל נטוורקס ב-2005 - וזו רשימה חלקית. גם את הקנסות הקודמים לאיחוד האירופי שילמה מיקרוסופט בלי בעיה נראית לעין. לא נראה שמחזור החברה או מחיר המניה נפגע באורח משמעותי.

אבל, הסכום אינו הנקודה הבעייתית כאן. הבעיה היא שאירופה המאוחדת מנסה להדוף חברות ענק אמריקניות - ומותר לה. וההימור שלי הוא שמיקרוסופט רק ראשונה מני רבות.
כל חברת תוכנה-אינטרנט אמריקנית אשר שולטת בשוק האירופאי עתידה להיחשף לתביעות. הסרט רק התחיל.

מנגד, החל האיחוד האירופי לתמוך בחברות תוכנה מקומיות. צירוף מקרים שכזה.
באותו יום בו הוטל הקנס על מיקרוסופט פורסם גם כי הוועדה האירופאית החליטה לתמוך בפיתוח מקומי והעבירה 152 מיליון דולר לחברה חדשה בשם Quaero.

החברה החדשה היא בעצם שילוב של 23 חברות אירופאיות, בהנהגתו של תומאס וויל. מדובר במיזם אשר עתיד להעניק לנו את חווית החיפוש האולטימטיבית: חיפוש משולב באינטרנט, סלולר, ממירים דיגיטליים וטלפונים חכמים לסוגיהם. הרעיון מאחורי הקמת המיזם היא יצירת תחרות לגוגל - ושהתחרות הזו תגיע מאירופה.

אחרי הצבא, הייתי דיילת באל-על. אני זוכרת שעניין אותי לדעת אז מדוע בכל שנה מבטיחים לנו מטוסי אירבאס חדשים, אף כי בכל שנה קיבלנו בואינג. היו הרבה תירוצים. היו מי שאמרו שאירבאס אוטומטי מדי, היו מי שאמרו שהקונפיגורציה שלו מרווחת מדי. אבל, כולנו ידענו את האמת: ישראל שייכת לארה"ב. אירבאס אירופאי, בואינג אמריקני. ככה זה.

משהו בסיפור הקנסות מריח לי דומה. הרבה תירוצים. המון סיבות טובות. אבל המניע מאחורי הסיפור הזה לא יכול להיות נקי וחוקי כמו שמציירים אותו.

ת'אמת? אני מבינה את האירופאים. הם אמורים לדאוג לכלכלה שלהם. הם רוצים לקבל פיתוחים מקומיים ולהתגאות בכך שגם להם יש יד ורגל בעולם החדש.

אצלנו, בישראל, לעומת זאת, כנראה שהחליטו לוותר על זוטות כמו מובילות טכנולוגית וכלכלה חדשה. ברור למקבלי ההחלטות שלנו שאנחנו מובילי טכנולוגיה ושאנחנו כאן להישאר. אנחנו כאן גם כשסוגרים לחודשים חברות שלמות כי כל המתכנתים עולים ללבנון. אנחנו כאן גם כשמחליטים להוסיף מס בכל אפשרות. אני לא משוכנעת שנהיה כאן כשתיכנס צנזורה לאינטרנט שלנו.

בשורה התחתונה, אנחנו לא אירופאים וכל זה לא באמת חשוב למנהיגים שלנו.

ד"ר אורית מוסינזון היא סגן נשיא בבית השקעות דה-קלו בן-יהודה. מוסינזון שימשה ומשמשת כיועצת לפיתוח עסקי באינטרנט לחברות הפעילות בענף