בכל שנה, בימים האחרונים של מארס, חוזר פסטיבל הדו"חות הכספיים. וכל שנה, למרות שמדובר בדקות האחרונות של 90 הימים שבהם אפשר לפרסם דו"חות - הבורסה מוצפת. מי שיכול לקבל הנחה מסוימת הן חברות האחזקה והחברות הגדולות, שצריכות לחכות שהבנות שלהן יפרסמו דו"חות - או שהן סתם מייצרות הררי עבודה לרואי החשבון.
ומה לגבי החברות הקטנות? אפשר להניח שהן לא מחכות סתם לרגע האחרון. קודם כל, זה הכי ישראלי לדחות דברים לרגע האחרון. למה להגיש דו"חות בינואר כשאפשר לנסוע לחופשת סקי ולפרסם אותם ב-31 במארס? סיבה שנייה היא האופטימיות הקוסמית הבלתי נדלית. אולי בדיוק בדקות האחרונות של הרבעון תחול תפנית דרמטית - נניח, וורן באפט ירצה לקנות אותנו לפי שווי של מיליארד דולר - וזה ישביח את סעיף האירועים שאחרי המאזן וישפר את ההתייחסות של האנליסטים, העיתונים והמשקיעים לדו"חות?
אבל בהרבה מקרים מאד נוח להחביא דו"חות של חברות קטנות בתוך גשם הגלאקטיקוס של סוף הרבעון. מי יתעמק בדו"חות של אוליצקי, אריאלי או איי.טי.אל - ואין לנו שום דבר אישי נגדן, הן פשוט החברות הקטנות הראשונות, באות א', שפרסמו דו"חות ביומיים האחרונים של מארס - כשאפריקה ישראל, שלושת הבנקים הגדולים וקבוצת שטראוס מכנסים מסיבת עיתונאים, ובמערכות העיתונים נוחתים דו"חות עבי-כרס, 400-800 עמודים כל אחד?
התאמצנו וספרנו. לפחות 250 חברות מכל הגדלים, הסוגים והמינים פרסמו דו"חות ביומיים האחרונים של מארס. נכון לסוף פברואר, יש 811 חברות ציבוריות בתל-אביב - כלומר שליש מהן הלכו על פרסום דו"חות בדקה ה-99, כשהעיתונות מתרכזת בשטראוסים.
אנחנו לא רוצים להכליל וכו' וכו', אבל מהיכרותנו עם כמה יח"צנים בתעשייה, אנחנו יודעים שהם מהנדסים לא אחת את היום והשעה המועדפים לפרסום דו"חות לא נוחים כדי שאף אחד לא ישים לב אליהם, ומי שישים לב אליהם - לא יהיה לו זמן לטפל בהם או מקום לכתוב עליהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
