כיסאות ספרותיים

"אני מביא איתי לתפקיד את אהבת המילה הכתובה, היומיומית", אומר חנוך מרמרי שהתמנה לתפקיד העורך הראשי ב"כנרת זמורה-ביתן דביר". עם כניסתו לתפקיד, הוא יחליף את דב אלפון שמונה למשרת העורך הראשי של "הארץ" - תפקיד שאותו מילא מרמרי במשך 13 שנה > בועז כהן

ב-31 ביולי ייפרד חנוך מרמרי מתפקידו כראש המחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה "בצלאל" שבירושלים. בדיוק למחרת, ה-1 באוגוסט, ייכנס למשרד ולמשרת העורך הראשי של הוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר" שבאור יהודה.

"כנרת זמורה-ביתן דביר" היא אחת משלוש הוצאות הספרים הגדולות בישראל, כתוצאה מהמיזוג שנעשה ב-2002 בין הוצאות הספרים "כנרת", ו"זמורה-ביתן דביר". אחת המטרות המובהקות ששמה לעצמה ההוצאה המאוחדת הייתה להציב תחרות ל"סטימצקי", בין השאר על-ידי הקמת רשת חנויות הספרים "צומת ספרים".

מרמרי, עורך "הארץ" לשעבר נולד בחיפה ב-1948, למד בשנות ה-70 ב"בצלאל", שם הכיר את אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב, "חבורת זוארץ" שכתבה מדור סאטירי זכור לטוב בשבועון "העולם הזה" שערך אורי אבנרי. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוציאה החבורה המוכשרת לאור ספר סאטירי בשם "זו ארץ זו", עם איורים של דודו גבע.

בהמשך, גויסה החבורה כולה לטלוויזיה על-ידי מוטי קירשנבאום ליצירת "ניקוי ראש" - התוכנית הסאטירית שהפכה למיתולוגיה, שבה הופיעו טוביה צפיר, רבקה מיכאלי, ספי ריבלין ואחרים. באותה שנה, 1975, גם כתב מרמרי את שיר הנושא לאלבום הבכורה של דורי בן-זאב, "הכיוון מערב".

ב-1980 הקים מרמרי את המקומון התל-אביבי "העיר" וערך אותו עד 1984. מרמרי גם כתב בעיתון "חדשות" עד שבגיל 40 (שנת 1988) מונה לעורך המשנה של "הארץ". בינואר 1991, עם מותו של גרשום שוקן, הפך לעורכו הראשי של העיתון, עד שעזב ב-2004. באותה שנה זכה בפרס סוקולוב בתחום העיתונאות הכתובה.

ב-2005 פרסם מרמרי ספר בשם "על האופניים", העוסק בתחביבו, רכיבת אופני כביש והחל לכהן בתפקידו ב"בצלאל", האקדמיה לאמנות ולעיצוב ירושלים וכמנכ"ל משותף של המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי.

*בהוצאה ממנים בפעם השנייה ברציפות עורך ראשי שבא מעולם העיתונות, ולא הספרות. זו הצהרה מסוימת?

"דב אלפון עשה עבודה מעולה בתפקיד. הוא תרם לביסוס מעמדה של 'כנרת זמורה-ביתן דביר' כהוצאת ספרים חשובה, שמוציאה ספרים איכותיים, ובו זמנית, היא אחת מהוצאות הספרים המצליחות בישראל. אני משוכנע שהעבודה שאלפון עשה כאן תרמה לכך שפנו אליי. היה להם ניסיון מוצלח".

*מה מביא איתו עיתונאי בנשמתו ובהכשרתו להוצאת ספרים?

"את אהבת המילה הכתובה, היומיומית, את הצורך להוציא לאור טקסטים מצוינים שגם יגיעו לקהל ויתחבבו עליו, ואת עבודת הצוות".

*למעשה, עשיתם מעין החלפת תפקידים. אלפון הולך לערוך את "הארץ", ואתה התמנית להיות העורך הראשי בכנרת.

"זה מה שקרה עובדתית. למרות שזה לא בדיוק חילופים. חלפו כבר ארבע שנים מאז שעזבתי את העיתון".

*כמי שקרוב מאוד לתקשורת חזותית וגם לקומיקס, אפשר לצפות למגע-ידך בספרים שייצאו בהוצאה?

"מוקדם עדיין לומר. אני עדיין בחפיפה לתפקיד, לומד את המורכבויות ואת הדקויות. המטרה שלי היא להמשיך ולהוציא ספרים טובים, מעניינים וחשובים. בעידן הנוכחי שרווי בשטחיות, בבורות ובמיידיות ליידע יש חשיבות גדולה במיוחד להוצאות ספרים ולתפקיד שלהן בחברה שבה אנו חיים".

*מה פירוש הדבר מבחינה מסחרית?

"קודמי בתפקיד כבר הוכיח שאפשר למכור יפה מאוד יצירות בעלות ערך. איכות אינה עומדת בסתירה להצלחה מסחרית. אנשים קוראים ספרים. אנשים קונים ומחפשים ספרים טובים. זו עובדה".