ירום אריאב: חוסר הוודאות גדל בצורה קיצונית; הנחשול צפוי להגיע אלינו

ירום אריאב ציין הבוקר כי "אי הוודאות גדלה בצורה קיצונית", וכי "הנחשול צפוי להגיע אלינו ולהביא להאטה". את הדברים אמר מנכ"ל משרד האוצר במסגרת פורום קיסריה, המתקיים באילת, במסגרת מושב העוסק בהתפתחויות בכלכלה הבין-לאומית.

מנכ"ל משרד האוצר אמר כי "ההחלטה להשתלב בעולם הגלולבלי צמצמה מאוד אפשרויות עבור המשק הישראלי". לטענתו, "לצמיחה של 10% בשנה בשווקים המתעוררים יש השפעה על צריכת חומרי גלם, נפט וחומרים מתכלים".

"אין ספק שהעולם לא נמצא בשיווי משקל. ישנם תהליכים ארוכי טווח, וצריך לדעת מה זה עושה גם לחלוקת העושר הפיננסי. במשק המקומי, חשוב שתישמר התחושה של 'המבוגר האחראי'. אנו רואים סימנים של אינפלציה שאינה רק מיובאת אלא נובעת גם מביקושים מקומיים", הוסיף.

כן הוסיף אריאב כי "המשק הפיננסי לא נגע למשק הישראלי במעגל הראשון שלו משום שאנחנו לא ממש משק גלובליל", סבר אחרת אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות. לטענתו, אנחנו לא מנצלים את המצב הכלכי החדש. "ועדת אריאב שעסקה בשילוב ישראל בעולם הגלובלי הציגה מסקנות לא מעודדות".

פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ציין כי טועה מי שחושב שהורדת ריבית היא לא הדפסת כסף". בפורום קיסריה באילת התייחס מואב לחולשת הדולר והשפעתו על הייצוא, באומרו: "אם כדי לייצר רווח של דולר אחד, היצואן נדרש לשלושה שקלים וסובסידיה ממשלתית - אז האזרח הישראלי מסבסד את הצרכן הגרמני".

"היצוא הוא לא מטרה בפני עצמה - הוא רק אמצעי. מטרתו לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל. היצואנים לא מבקשים סבסוד ישיר אלא פנייה לנגיד בנק ישראל שתהיה שער חליפין הוגן, כלומר לקנות דולרים ולהעלות באופן מלאכותי את שערו". הוסיף מואב.

הכלכלן דוד ברודט, המשמש גם כמנהל האקדמי של פורום קיסריה, נקב בשינויים במרכז הכובד הכלכלי העולמי: מרכז הכובד עובר במהירות מהזירה האטלנטית למדינות המזרח הרחוק, כישראל עדיין מקיימת את מרבית הסחר שלה עם הגוש האטלנטי. לטענתו, עם המעבר מזרחה, ישראל משתלבת בהצלחה מזה 15 שנה בתהליך הגלובליזציה.

"מדינת ישראל לא יכולה לעשות הרבה, גם אם מחירי הדלק ירדו מ-140 דולר לחבית", אמר ברודט. "היא עדיין צריכה לחשוב שהמחירים יכולים להיות גבוהים יותר".

ברודט התייחס גם לתעשייה עתירת הידע בישראל. "מספר החברות הבינלאומיות מעל מיליארד דולר הוא די נמוך במדינת ישראל. אנחנו פחות טובים בחברות גדולים ויש רק 15 חברות תעשייתיות שמשחקות במגרש הגלובלי. לפי הבנק העולמי, על פי גודלנו, מספרם היה צריך לעמוד על 50-60", אמר.