ביום שבו אמדוקס, נייס וצ'ק פוינט יתחילו לפטר עובדים - אז תתחיל הקטסטרופה

אך כשפותחים את ספרי הלימוד מגלים, כי שכל מה שעובר היום על תעשיית ההיי-טק בישראל עונה באופן קלאסי על ההגדרה של "משבר". המוסדות הפיננסיים מלקקים את הפצעים, שוקי ההון לא ממלאים בשמחה את הפעילים בהם, אין הנפקות, הרכישות במגמת ירידה, ההשקעות של חברות מגובות הון סיכון גם הן בכיוון למטה, עובדים מפוטרים, וחברות נפגעות מהפיחות במעמד הדולר.

אלא שהמשבר הנוכחי חמקמק ומתעתע, עד כדי כך שיש בישראל מי שמסרבים להכיר בקיומו וטוענים שאולי הכול רק גיהוק קטן או מתקפת שיהוק, אבל בטח לא משהו דרמטי יותר. עוד כמה חודשים ונשכח מהכול.

כדי לסלק את הערפל, לאמוד את עומק הפגיעה בתחום ולבדוק מהו טיבו של המשבר, כינסנו ארבעה בכירים בתעשיית ההיי-טק. חברי השולחן העגול הם ד"ר גיורא ירון - יו"ר יישום וממייסדי אקסאנט, פרוליפיי, איתמר מדיקל וכן מי שבעבר מכר חברות כמו פנטקום ו-P-Cube; אורן בראון - שותף בכיר ומנהל תחום הון סיכון בפירמת ראיית החשבון ארנסט-אנד-יאנג ישראל; איל קישון - שותף-מייסד בקרן ההון סיכון ג'נסיס; ופרופ' משה צבירן - סגן דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, עורך סקרי שכר בתעשיית ההיי-טק ויועץ בכיר בתחומי השכר ומשאבי-אנוש. על השולחן הונחו הרוגלעך והבורקס ההכרחיים, לצד דיאט קולה וקפה, יחד עם רשימה ארוכה מאוד של שאלות ותהיות.

1. המשבר, קווים לדמותו

העסקים לא כרגיל. מה קורה כאן?

גיורא ירון: "אני הכי 'צעיר' כאן. אני בתעשייה מאמצע שנות ה-70, אז אני מרשה לעצמי לומר: המשברים האלה באים והולכים. בסך הכול, אלה הם תהליכים טובים, מזקקים, שמסלקים את הרגליים החלשות והשקעות שלא היו צריכות לקרות - וכולנו שוגים בזה. צריך לזכור: אם הקשיים הנוכחיים היו מופיעים ב-1995 זה היה יכול להוביל לקטסטרופה, כי אז 65% מהטכנולוגיות החדשות זרמו לשוק בארה"ב. התלות בארה"ב הייתה כה חזקה שאם היא הייתה חוטפת הצטננות כל העולם היה מתחיל חולה בשפעת. היום זה לא המצב, והתלות באמריקנים של חברות כמו אלה שאני מעורב בהן, אלה שרוצות לייצר מוצרים ולמכור אותם, קטנה יותר".

איך מתמודדים?

"לחברות הקטנות יש זכות קיום רק אם הן טובות יותר, מהירות יותר וזולות יותר. אני רואה סטארט-אפים שאומרים: 'אני הולך לקבור את סיסקו או את IBM, אבל אנחנו מבינים שאותן קצת קשה לקבור. לכן, צריך לתפוס שוק לא ענק בהתחלה אבל שהולך לגדול, כזה שמציעים לו פתרון שהוא טוב, חזק ומהיר. אם יש לכם את זה - דווקא התקופות האלה הכי טובות, כי היום הלקוחות יהיו מוכנים לקחת את הסיכון איתנו הקטנים, כשאין להם ברירה. עם שני אקדחים מול הרקה הם חייבים לקנות מוצרים ותשתיות. אני נמצא היום בשתי סיטואציות כאלה בעסקאות מעולם האחסון. אין ללקוחות ברירה, הם חייבים לנסות משהו חדש".

איל קישון: "חברות ישראליות מוכרות לכל העולם מגיל צעיר. יש לי בפורטפוליו חברות עם מכירות של 10 מיליון דולר שההכנסות שלהן מחולקות בחלקים שווים בין ארה"ב, אירופה ושווקים אחרים. יש היום חברות שלא מתמקדות בארה"ב ופונות למזרח. האמת היא שאם תהיה גם האטה בסין, אז נהיה בבעיה אמיתית".

ארבעת חברי הפאנל משתייכים לאותה אסכולה: לשיטתם, יש משבר, רק שלא ברור עדיין טיבו. "העננים הגיעו, אבל לא ברור אם הם יורידו גשם", אומר בראון. "מאחר שמקורו של המשבר בענף הפיננסים, הוא מפוצל ואיננו פוגע ב-100% מהחברות, גם לא בכל הטכנולוגיות. במשבר של 2000 ואילך, כולם בכו. היום יש תעשיות שלמות שצוחקות, כמו סחורות, אנרגיה ותשתיות, ויש תעשיות שחטפו מכה קשה כמו נדל"ן, פיננסים ופרייבט אקוויטי".

בראון מציין, שהמשבר מפוצל גם ברמת הגיאוגרפיה. "יש מקומות שנפגעו ממנו משמעותית, כמו ארה"ב ואירופה, אבל יש את רוסיה, המזרח התיכון ומרכז אירופה, שעוד לא נפגעו. המשבר מקורו בעולם הפיננסי, לכן יש פחות כסף, עלויות מימון של החוב וההון יקרות יותר, יש פחות צמיחה והיא תשפיע על הטכנולוגיה".

משה צבירן: "המשבר היום שונה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000. בשנים האחרונות היו לנו שלוש אינתיפאדות: אל-אקצה, אל-נאסד"ק ואל-קאעידה עם אסון התאומים. אלה היו שלוש מכות צפופות שנחתו על העולם, לא רק על ההיי-טק. אחת התוצאות היא, שנעלמו החברות עם הרעיונות הלא פרודוקטיביים וזה היה בריא. מי ששרד יצא מחוזק. הפעם, המשבר התחיל מהפיננסים ומהנדל"ן, שאין להם קשר ישיר להיי-טק. ייקח זמן עד שגם ההיי-טק ירגיש את זה.

"זה מדהים שאנחנו כבר שנה בתוך המשבר, ועדיין מדברים על 'האם' ולא על 'מה'. אבל זה יגיע. אני לא יודע אם יהיה כאן צונאמי, אבל עוד נרגיש את גלי ההדף. המכה תהיה כואבת, כי נוסף לכול אנחנו מתמודדים בישראל עם הבעיה הייחודית של חוזק השקל מול הדולר. אנחנו עדיין לא יודעים את עוצמתו ומשכו של המשבר, ושני אלה יגזרו את האפקט שיהיה לו".

2. פיטורים - מבול או ממטרים פזורים?

אתם מזהים גל של פיטורין?

צבירן: "היום הגענו לשלב שבו מספר המפוטרים והעובדים החדשים שמגוייסים הגיע לראשונה לאיזון - ואני לא סופר חברות שנסגרות".

ומה לגבי הקצב? אנחנו כל הזמן מתבשרים על חברות שנסגרות.

ירון: "אין לזה בהכרח קשר לתקופה או לדולר. נוח לחבר את הכותרות האלה לאווירת משבר. חברות נסגרות כי הן לא מוצלחות, וזה היה יכול להיות גם בגאות".

ולא נראה כאן פיטורי ענק?

קישון: "לא מפטרים סתם. האינדיקטור שיבוא קודם לכן הוא ירידה בהכנסות. רק אז יהיו פיטורי ענק. בשלב הזה, הרבעון השני מבחינת החברות הישראליות התאפיין בביצועים טובים מבחינת ההכנסות, והנזק מהדולר לא בא לביטוי מלא. הרבעון השלישי הוא חלש מסורתית במרבית תחומי ההיי-טק והרבעון הרביעי לרוב מתאפיין בביקושים גבוהים. אם ברבעון הרביעי נראה ירידה בהכנסות, זה יהיה סימן שלילי".

ירון מחזק: "כי אז לא יהיו את התירוצים של העונתיות. זו הסנונית שאנשים יגידו: 'רגע, זה לא מבשר טוב אם הרבעון הרביעי היה חלש'".

בראון: "ההכנסות יהיו האינדיקטור לכניסה למשבר עמוק. ואז, הגדולות יפטרו - חברות כמו אמדוקס , צ'ק פוינט , נייס ואחרות. וכשזה יקרה, זה יחלחל גם לחברות הפרטיות".

ירון: "אבל אני עוד לא רואה את זה קורה. לדעתי, כל חברה יכולה להוריד שומנים בסדר גודל של 10%-15%. בחברות שניהלתי הייתה פקודה: אנשים חייבים לפטר 10% בשנה. הסיבה היא שההתפלגות של העובדים היא גאוסיאנית (מלשון עקומת גאוס). תמיד רודפים אחרי הטובים, והם נעלמים. אם לא נוקטים בצעדים מלאכותיים להוריד את הפחות טובים, מגלים שנתקעים עם הבינוניים ומטה. לכן, צריך להוריד תמיד את ה-10%-15% האלה. לגבי גיוסי העובדים, צריך לשחק עם זה. למשל, להחליט שבגלל התקופה לא מגייסים עובדים נוספים אלא רק בעוד חצי שנה. העובדים בחברות מתרגלים שהם צריכים לקבל ציון טוב בשיחות התקופתיות. ואם לא, הם יפוטרו".

אתם רואים תאגידים גדולים סוגרים את מרכזי הפיתוח שלהם בישראל?

קישון: "לא. אבל את הפרויקט הבא הם לא יהיו חייבים להכניס לישראל, אלא יוכלו ללכת לצ'כיה או לבולגריה או לכל מקום אחר".

ירון: "כשהמנכ"ל של מארוול, סאאת סוטרג'ה, שהוא סיני נשאל למה הוא לא עושה יותר מו"פ בסין, הוא אומר: 'הם יקרים יותר', ומסביר שהעלות בסין גבוהה יותר, כי בישראל הוא משיג יותר על כל דולר. הכישרונות שיש כאן הביאו את החברות הזרות לפה, והם גם אלה שישאירו אותן כאן. הדולר הוא רק מצב זמני. בשורה התחתונה, מה שחשוב הוא השכלה, השכלה, והשכלה. אם לא נמשיך לייצר כאן את החבר'ה הטובים, נפסיד ובגדול".

3. זה לא אנחנו, זה הדולר

עד עכשיו נטרלנו מהדיון את קלף הג'וקר: הדולר. אף שהוא פוזל לכיוון שער של 3.5 שקלים לדולר, קשה לדבר עדיין במונחים של התאוששות.

בראון: "אם החברות יצטרכו לתכנן את התקציב שלהן הלאה לפי שער של 3.2 שקלים לדולר, יכולה להיות קטסטרופה. החברות הגדולות יותר הפנימו את מה שקרה. החברות הקטנות מתעלמות בינתיים משער הדולר, ומקוות שהוא יתאושש. וזה משמעותי: החלק הדולרי לחברות סטארט-אפ הוא 60%-70%".

צבירן: "אני זוכר, שבסוף 2007 בכינו על דולר של 3.7 שקלים וכולם אמרו שזו הרצפה, שאי אפשר ליפול יותר. הגענו לרצפה. חטפנו ירידה של 15% לשנה. כעת, אני מאוד מקווה שעלינו מהרצפה, אבל אני לא מוכן להישבע על זה".

קישון: "החברות הכינו את תקציב 2008 באוקטובר 2007, כששער הדולר היה 3.7-3.8 שקלים. חברות הפורטפוליו שלנו הן חברות גידול, שאצלן השאלה היא לא 'האם הן גדלות' אלא 'בכמה'. בגלל הדולר הנמוך, עקומת הגידול ירדה בחברות הללו ובחלק מהן אפילו נעצרה".

ההשפעה קשה, זה ברור. אבל קשה להבין את המספרים: האם ייתכן שחברות שתכננו לעבוד במהלך השנה עם דולר ששווה 3.7 שקלים ונתקלו בפועל בדולר של 3.4 שקלים נקלעו לסחרור? הרי חלק ניכר ממנהלי החברות המפטרות בחודשים האחרונים הכריזו: "זה לא אנחנו, זה הדולר".

קישון: "טוב, צריך להאשים מישהו".

צבירן: אז הם אומרים. בהרבה מקרים זה לא נכון".

קישון: "ברור שיש להפרשי שער כאלה השפעה אדירה. חברה שהייתה צריכה להרוויח 10% על המחזור, יכולה להפסיד עכשיו 10% על המחזור".

בראון: "חברות לא הפנימו מספיק שההשפעה של ירידת הדולר היא לטווח ארוך. הן לא בונות את התקציב לפי דולר של 3.5 שקלים כי ההנחה היא שיש עיוות שיתוקן".

ירון: "לכולם יש תוכנית מגירה והם מנסים לשדר אופטימיות כאילו הדולר נמצא ב-3.7-3.8 שקלים".

צבירן: "אף תכנון ל-2008 לא הלך על שער של 3.2. שקלים אולי על 3.7 עם אופציה ל-4".

בואו נניח שהדולר נשאר ברמה של 3.4-3.5 שקלים בחודשים הקרובים. מה יקרה?

בראון: "החברות הבוגרות יעברו תהליך התייעלות, רמת הרווחיות תרד, וגם השומנים. לחברות הישראליות הגדולות, הציבוריות, יש יתרון בדמות מאזנים נאים. עשרות מיליוני דולרים שאפשר לעשות איתם רכישות וזה יגדיל את הצמיחה. לסטארט-אפים יהיה יותר קשה. ככלל, הדולר קיצר את הזמן בין גיוסים והשוויים ירדו, אך הסטארט-אפים לא הפנימו את זה עדיין. הצורה שבה החברות האלה מנוהלות, כפי שנראה מכמות הכסף שנשאר להן, מבטיחה הליכה מול קיר שהן עומדות להיפגש בו. זה יהיה המשבר האמיתי של חברות הסטארט-אפ: ההתנגשות עם השווי". לדברי בראון, החברות צריכות לגשר בין הקיר ובין השווי של החברה והערכת הביצועים שלה על-ידי גיוסי Mezzanine - גיוסי גישור לחברות בוגרות יותר.

4. אין הנפקות, האקזיטים מושפעים

הנתונים האחרונים שמגיעים מארה"ב לא מעודדים גם מבחינת ההנפקות הראשוניות והמיזוגים והרכישות. הנפקות של חברות מגובות הון סיכון לא היו בכלל ברבעון השני, לראשונה מאז 1978. רבעון גרוע כזה לא היה כבר 30 שנה. גם המיזוגים והרכישות לא נעשו בהיקפים שהיו בעבר ומספרם יורד.

בראון: "האמת היא, שעצירת ההנפקות לא מורגשת כרגע. יש הרבה חברות טובות בארץ, אבל לא ברמה של הנפקה. אם השער לוול סטריט היה פתוח, יכולנו לספור על אצבעות יד אחת מיהן החברות שיכולות לצאת להנפקה. מה שבטוח הוא שאלה שיצליחו לגייס, יעשו זאת בשווי יורד".

קישון: "אני לא יודע אם ההנפקות יחזרו ב-2009 או אחר-כך, אבל שכשזה יקרה יהיו כאן 40 חברות מועמדות, ולא 5".

בראון: "לכן, המשבר בהנפקות לא משפיע מהותית. גם ככה אין לנו כיום הרבה חברות שקורצו מחומר להנפקות. לעומת זאת, יש הרבה חברות מצוינות".

קישון: "באופן אבסורדי אולי, החברות הקטנות פחות נפגעו מהמשבר כי הן בין כה חברות מפסידות. אבל יכול להיות שהכסף שהיה אמור להספיק להן ל-20 חודש, יספיק עכשיו רק ל-18 חודש. זה פחות נורא. הבעיה הגדולה היא עם החברות שכבר בשלות. חברות בנות 5-8 שנים, שכבר הגיעו לרווחיות וכעת לא יכולות להנפיק".

ומה עם מיזוגים ורכישות?

קישון: "יש, מכרנו 3 חברות השנה".

בראון: "המספרים לא תומכים בזה שיש שם שוק. הם דווקא מראים על קיפאון. נכון שיש עסקאות אבל בישראל הסתכמו האקזיטים במחצית הראשונה של השנה ב-920 מיליון דולר לעומת 3.7 מיליארד דולר ב-2007 כולה".

ירון: "טוב, השנה עוד לא נגמרה".

בראון: "אבל אנחנו יודעים את הצפי פחות או יותר. לא נגיע לאותן רמות של 2007".

קישון: "לעובדה שאין הנפקות יש השפעה על רכישת חברות. חברה חייבת שתהיה לה אופציה גם להנפקה ראשונית כדי להגיע למחיר הכי טוב ברכישה".

בראון: "ויש מתאם מלא גם בארה"ב וגם באירופה - כשהשווי של הנאסד"ק עולה, גם שלהן עלה. החברות צריכות להפנים שיש ירידה בשוויים. יש 70-100 חברות מצוינות שלא הגיעו לשלב ההנפקה והן בתחושה שהן בשווי גבוה יותר ממה שמשתקף להן מהנאסד"ק. גם עסקאות רכישות יהיו מסובכות יותר. הערכות השווי של החברות הציבוריות ירדו ב-30% והסטארט-אפים צריכים להפנים את זה".

אתם מאמינים שיכולה להיות עוד הידרדרות משמעותית? שנשב כאן עוד חצי שנה והמצב יהיה גרוע בהרבה?

כולם: "לא, לא עוד חצי שנה".

טוב, אז קחו שנה.

צבירן: "תרשו לי להיות הפסימי שבחבורה. אם המשבר יימשך בעוצמה הזו, הוא יחלחל מהתעשייה הפיננסית לתעשיות אחרות. ראינו למשל את הבנקים הישראליים שהסתבכו עם ההשקעות, והם קוראים הביתה לכסף. כסף שהם נתנו לחברות הסטארט-אפ ולחברות אחרות. זה יחלחל למטה, ואם המצב ישליך על תחומים אחרים - יהיה כאן משבר גדול".