אמות תפצה את זכייני "פיצה דומינו" בגין הפעלת דוכן פיצה בקניון בירושלים

בית משפט השלום בירושלים חייב את אמות השקעות, שבשליטת אלוני חץ , ואת חברת תחנת אוטובוסים מרכזית ירושלים, שבשליטתה ובשליטת נצבא , לשלם 40 אלף שקל לזכיינים של "פיצה דומינו" בקניון התחנה המרכזית בגין הפרת הסכם. זאת, משום שלא נתנה להם לממש זכות סירוב ראשון על הפעלת דוכן פיצה בקניון - כלומר לא נתנה תחילה להם אפשרות להפעיל את הדוכן.

אבי ושמעון סלמה מפעילים סניף של דומינו בחנות ששכרו מאמות. הם טענו כי אמות הפרה את התחייבותה לתת להם בלעדיות למכירות פיצות ופסטות בקניון, והפרה התחייבות לתת להם זכות סירוב ראשונה לגבי דוכן של "פיצה נטו" בקומה השלישית בקומת התחנה.

הם משלמים לאמות דמי שכירות יסודיים של 60 דולר למ"ר (ובסך הכל 2,580 דולר), בתוספת סכום השווה להפרש שבין דמי השכירות כאחוז מהפדיון (8% מהפדיון) לבין דמי השכירות היסודיים. אמות טענה כי אין בהסכם התחייבות גורפת למתן בלעדיות כלשהי למכירת פיצות ופסטות, אלא רק למניעת הפעלת עסק שעיקרו מכירת מזון איטלקי.

טובת הציבור

השופטת אנה שניידר קבעה, כי "אמנם הסדר בלעדיות אמור לדרבן את העסק השוכר להשקיע מאונו ומרצו בביסוס המרכז המסחרי בכלל, ומונע 'הנאת חינם' של המתחרים המבקשים לגזול מפירות מאמצים אלה - אך נראה שהאינטרס של טובת הציבור בעצם קיומה של התחרות צריך לגבור על האינטרס הפרטני של השוכר".

לדבריה, הממונה על הגבלים עסקיים מבחינה בין הסדר בלעדיות גורף, שיש בו פגיעה של ממש בתחרות ומהווה הסדר כובל אסור, לבין הסדר שפגיעתו בתחרות זעומה. לכן, קבעה כי יש ליישם את החריג האוסר על אמות להשכיר עסק נוסף המוכר מזון איטלקי, "באופן המצמצם ככל שניתן את הפגיעה בעיקרון חופש הפעולה של אמות ובעיקרון קיומה של התחרות ברוח הדברים בקביעת הממונה".

השופטת קבעה כי עיקר עיסוקם של העסקים האחרים (שמוכרים גם פיצות ופסטות) אינו במכירת מזון איטלקי והם אינם פיצריות, ולכן אין סיבה להגביל התחרות ולפרש את ההסכם כמעניק בלעדיות במכירת פיצות ופסטות. עם זאת קבעה, שאמות הפרה את זכות הסירוב הראשון של התובעים בהקמת דוכן הפיצה, אותו היו מעדיפים להקים בעצמם. היא אמדה את נזקם ב-40 אלף שקל. (ת.א. 10143/05).