מעשים אפלים בחסות המשבר

לפני מספר חדשים התכנסה בארה"ב ועדה כדי להתחיל לבחון את ההשלכות והסיכונים של המינופים האדירים בעולם הפיננסים, בשנות האלפיים.

הכלכלה המודרנית, הגלובליזציה והתפתחות הטכנולוגיה הביאו לכך שהעולם הפיננסי התקדם מאד בעשור האחרון. התחכום עלה בכמה מדרגות תוך פרק זמן כה קצר, עד שלא מעט אנליסטים בכירים הביעו חשש גלוי שהגולם יקום על יוצרו.

האמנם השבוע ניתן לכך האות?

לא נהפכתי לקומוניסט בין לילה

אל נא יחשדו בי חברי וקוראי כי נדבקתי לפתע בחיידק הקומוניזם. רואי השחורות כבר חזו השבוע את סוף הקפיטליזם. זה נראה לי קצת מוקדם מדי ומאד מוגזם.

מכל מה שנאמר השבוע בתקשורת התרשמתי במיוחד מדבריו של אלי הורוביץ שאמר שלא המשכורות הגבוהות שמשכו בכירי בתי ההשקעות מטרידות אותו, אלא רמת הסיכון הגבוהה שהסכימו להיחשף לה: מינופים אדירים - מינוף על גבי מינוף על גבי מינוף. גם המועמדים לנשיאות לא חסכו שבטם ומקיין הגדיר זאת במדויק כשהכריז שחייבים להפסיק את הקזינו.

עדיין מוקדם להסיק מסקנות לגבי מה שקרה. את שנת 2008, וחודש ספטבמר שלה במיוחד, עוד ינתחו שנים רבות באוניברסיטאות, אולם מסקנה אחת אפשר כבר להסיק: צריך לשים גבולות ברורים וחדים שיגדירו עד כמה אנו מוכנים להקריב את היום יום שלנו, על מזבח הכלכלה החופשית.

אני סומך על הבנקים בישראל

אתמול נפגש הנגיד עם ראשי הבנקים. הייתי מאד מופתע אם היה יוצא מהפגישה מודאג. מהיכרותי העמוקה עם מערכת הבנקאות בישראל, קשה לי להאמין, גם כשאני מביא בחשבון את היקף המחיקות, שבאמת נשקפת סכנה ליציבות המערכת הפיננסית המקומית.

הסכנות האמיתיות

הנגיד יכול עם כך להירגע ולהתמקד באיומים שבאמת עלולים להתגשם ולפגוע בשוק: אינפלציה מצד אחד והעדר צמיחה מצד שני.

מכיוון שלכל העולם צפויה עתה האטה משמעותית והנפט נסוג לרמות שפל הנמוכות בכ-40% מהשיא (מתי באמת זה יתבטא במחיר הדלק?) נראה כי סוף סוף יתפנו בבנק ישראל לטפל בבעיה הכואבת- הצמיחה.

יש גורמים עולמיים עמם בנק ישראל לא יכול להתמודד, אולם אין ספק ששער הדולר הוא גורם משמעותי בהאטה ובזה יש לו כלים לטפל. מה שקרה כאן בתקופה האחרונה פשוט חולני. גם בבנק כבר יודעים שמתקיימת בישראל פעילות ספקולטיבית ענפה.

הראשונים להודות בכך היו למרבה האירוניה אנשי ליהמן ברדרס. במאמרי בתחילת השבוע התרעתי שמה שהתרחש כאן בשלושת השבועות האחרונים, היה הכנה למתקפה מחושבת, רבת עוצמה של גוף אחד או מספר גופים, מתקפה שתתרחש השבוע.

עיני כל העולם נשואות לשקל? נו, באמת...

שימו לב: מה שקרה לליהמן ברדרס, היה אמור לעצור את המתקפה הספקולנטית על השקל. בכל העולם התחזק הדולר. במדינות בעלות מאפיינים דומים לשלנו כמו קוריאה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואחרות, התחזקותו היתה משמעותית לעומת המטבע המקומי.

לקראת סוף יום שלישי, התחזק הדולר אף מול המטבעות המובילים, עוד לפני הודעת הריבית של הפד'. בישראל לעומת זאת, למרות קריסת שוק המניות התחזק השקל ב-3% תוך מספר שעות באותן שעות ממש. העולם מוצא מבטחו בשקל? מסופקתני.

מעשים אפלים בחסות המשבר

דרך המכירה, ההתעלמות ממה שקורה בשווקים וההתמודדות מול גופים אחרים שניסו במשך היום להתמודד מולו, מעידים על גוף חזק במיוחד שיודע בדיוק מתי לפעול ובאילו היקפים, יש לו תכנית עבודה מוגדרת ותיזמון מצוין.

אני מניח גם שהגוף הזר הזה לקח בחשבון שבנק ישראל והאוצר יהיו עסוקים במשבר הכללי ויניחו לו לעשות כאוות נפשו בשוק המט"ח המקומי. איך אפשר להסביר אחרת תיסוף מקומי ב-3%, ללא סיבה נראית לעין ובניגוד למגמה העולמית, ללא התערבות בנק ישראל במסחר?

בנק ישראל חייב להבין: כל עוד המגרש פרוץ יבואו עוד ועוד שחקנים. לפני שנים היו כאן מעט בנקים זרים והיינו שוק אקזוטי מתעורר. עם האוכל בא התיאבון וזה מושך עוד ועוד גופים לשחק כאן.

ככל שמגמה זו תימשך, ההתמודדות עם הבעיה תהפוך קשה יותר ויותר ותדרוש צעדים דרסטיים. ההיקפים יהיו גבוהים בהרבה וגם התנודתיות. התיסוף המתמשך יחנוק בסופו של דבר את הייצוא, ואז כמו שקרה בדרום אפריקה בשנות ה-90, יצאו מישראל עדר ה"משקיעים" ויגרמו בבת אחת לפיחות דרמטי ( בדרא"פ 27% תוך שלושה שבועות), שיגרור הרס היבוא ואינפלציה.

מילה למתנגדי ומבקרי

כשהצעתי שבנק ישראל ינקוט במהלכים בנוסף להתערבות שנקט בה, אם זו לא תשיג את מטרתה, הותקפתי בטענה שאנו עלולים לחזור 30 שנה לאחור. האם מה שקרה השבוע בשם הכלכלה החופשית, לא יחזיר אותנו 60 שנה לאחור?

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס ניתן להתקשר איתו במיילRika40@012.net.il