מעשה באנליסט שהפך את עורו

יואב בורגן הוא אנליסט בכיר בלידר בית השקעות

עונת הדוחות הכספיים על הרבעון השלישי נפתחת השבוע רשמית בארה"ב, בזמנים שבהם הפאניקה השוררת בוול סטריט היא ברמה שגם זקני המשקיעים לא זוכרים כמותה.

נהוג להתייחס לפרסום תוצאותיה הכספיות של יצרנית האלומיניום אלקואה כאל הפתיחה הרשמית של עונת הדוחות הרבעוניים בוול סטריט. אחרי אלקואה, המדווחת היום (ג'), יפרסמו השבוע, חברת האגרו-כימיה מונסנטו (ד'), יצרנית המטוסים הברזילאית אמברייר (ה'), וג'נרל אלקטריק (ו').

די ברור, שהשווקים נשלטים כיום, כמעט לחלוטין, בכוחות פאניקה צרופה ובלתי-רציונאלית. נראה שהם עברו ממצב של מאניה-דיפרסיה (מעברים חדים מירידות לעליות ולהיפך על סמך כל פירור מידע מאקרו-כלכלי ואחר), אל מצב של דיפרסיה ויהי מה: בערב ראש השנה (שלנו), השווקים בארה"ב התרסקו כשתוכנית החילוץ של הממשל האמריקני לא אושרה, והנה כשאושרה סוף-סוף, לא רק שלא נרשמה התאוששות, אלא שירידות השערים אף ממשיכות וביתר שאת.

מוזאיק כמשל

אם המשקיעים ינהגו כפי שנהגו ביום חמישי שעבר, עם פרסום תוצאותיה של יצרנית הדשנים האמריקנית-קנדית מוזאיק, באמת קשה לי לצפות תקומה לשוקי המניות בעתיד הנראה לעין.

בשורה התחתונה הסתכם הרווח למניה של מוזאיק ב-2.65 דולר, אמנם מרשים מאוד בהשוואה לשנה שעברה (0.64 דולר), אך אכזבה גדולה לקונצנזוס אשר ציפה, לדעתי באופטימיות מוגזמת, ל-2.94 דולר למניה.

נקודת אור ישראלית

מקור ההחטאה לדעתי הוא בהערכת פעילות דשני הפוספטים של מוזאיק בצפון אמריקה - מחיר המכירה הממוצע היה נמוך במעט מתחזיות החברה. הנהלת מוזאיק החליטה לצמצם את הייצור המתוכנן של פוספטים בחודשים הקרובים, בשל המלאי הגדול יחסית בצפון אמריקה. נקודת אור: בכל הקשור לאשלג (אשר יש לו השלכות ברורות על כיל ), התחזיות של הנהלת מוזאיק נותרו חזקות ואופטימיות.

המשקיעים במוזאיק לא התרשמו מצמיחת הרווחים האורגנית בשיעור 400% בקירוב, ואכזבתם מן הדוח נתנה את האות מכירת חיסול כללית לרוחבה של קשת יצרניות הדשנים בכל העולם: מאז יום ה', ונכון למועד כתיבת שורות אלו, מניית מוזאיק ירדה בכ-50%, מניית פוטאש בכ-40%, ומניית כיל בכ-30%.

מהפך בין לילה

הדבר המטריד ביותר, שאל ההתנהגות העדרית של המשקיעים, נטולת החישוב והמחשבה הרציונאליים, מצטרפת פאניקה האוחזת גם בבכירי האנליסטים בוול סטריט.

בכירי שוק ההון, במקום לתפוס את מקומם כמובילים, נהפכים למובלים על ידי השוק ותנודותיו.

אנליסט מכובד למדי ונודע בקהילה, שינה בן לילה את עורו וטעמיו, שידד מערכות והתאים את המלצותיו ואת מחירי היעד שלו למומנטום הנוכחי בשוק: מהמלצות קנייה חמות לכל מניות סקטור הדשנים, יום לפני פרסום הדוח של מוזאיק, להמלצות מכירה תוך הפחתה תלולה של כל מחירי היעד שלו מלפניכן.

ב-1 באוקטובר מחיר היעד של אותו אנליסט למניית מוזאיק היה 215 דולר. ב-2 באוקטובר, למחרת פרסום הדו"ח, הוא הגיע ל-60 דולר בלבד, מבלי שצירף למהפך נימוקים משכנעים במיוחד. הוא פשוט צבע בשחור נסיבות נקודתיות אשר היו ידועות לו מזה זמן מה (חולשה עונתית במחיר דשנים מסוג פוספט בצפון אמריקה בגין הירידה במחיר הגופרית המשמשת לייצור דשנים אלו, וכן מלאי פוספטים גבוה יחסית בצפון אמריקה).

מה שראוי היה שיעשה האנליסט הוא להסביר מה הוא צופה ביחס לעתיד הכלכלי של החברה, ומתחזית זו להקים את המלצת ההשקעה שלו. אלא שהיוצרות התהפכו: קודם כל מעריכים את שווי המניות על פי המומנטום הקיים בשוק, ואחר כך מתאימים את ההסברים הכלכליים למומנטום הנ"ל.

אגב, אותו אנליסט לא טרח אף להמתין לשיחת הוועידה שקיימה הנהלת החברה. הוא העניק להנהלתה ולו את זכות השימוע, לפני שהוא חורץ את גורל מנייתה - לשבט.