מנהיגת העולם הפיננסי החדש

דר' גד אריוביץ הוא אסטרטג השקעות בבית ההשקעות אלטשולר - שחם

בקרבות קשים שמורשתם נשמרה, קרה לא אחת שהמפקדים הבכירים נפגעו ואת מקומם תפסו מפקדים זוטרים שנטלו באומץ את הפיקוד. זה פחות או יותר מה שמתרחש במשבר הנוכחי.

ארה"ב שהובילה את העולם הפיננסי בחידושים הטכנולוגיים, בגודל, בתרבות הפיננסית העסקית, ברווחיות ובמידת מה ברגולציה, נראית כמאבדת את הבכורה בעולם הפיננסי - ומנהיג יחסית זוטר כגורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה, תופס את הפיקוד העולמי.

בעלי המניות נותרו עירומים

לפי מדיניות משרד האוצר האמריקני, אם חברה פרטית פיננסית זקוקה לכספו של משלם המסים, אין מתחשבים בבעלי המניות. הנה למשל כשטייקוני המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק הולאמו, מי שהחזיקו במניותיהן, נזרקו לרחוב עירומים. גם הלאמת 80% מ-AIG פגעה בבעלי המניות. גישה זו מקשה מאד על גיוס הון פרטי שהמערכת כה זקוקה לו.

הגישה הבריטית לפיה המדינה קונה מניות בכורה, אינה מחסלת את בעלי המניות. היא מאפשרת להם לקנות מניות בתנאים דומים לממשלה, ומעודדת בכך משקיעים לשוב לשוק.

מקורה של הגישה האמריקנית בפילוסופיה כלכלית של הנשיא בוש, שר האוצר פולסון והמפלגה הרפובליקאית שדגלו בקנאות בכלכלת שוק השואפת לכמה שיותר חופש כלכלי. לעומתם, גורדון בראון, שר האוצר הבריטי ומפלגת העבודה הבריטית אינם רואים בהתערבות ממשלתית בשעת משבר שבירת ערך יסודית.

בסופו של דבר דחקה חומרת המחלה שהתפשטה בשוק, את האידיאולוגיה של קובעי המדיניות האמריקנית והם אמצו את הצעדים היותר קיצוניים, וכנראה יותר אפקטיביים, של הממשל אנגלי.

היתרון הבריטי

מדוע התוכנית הבריטית יותר טובה: כמו בהרבה מקרים, למחלה יכולים להיות מספר סימפטומים. רופא טוב מטפל קודם כל בדברים הדחופים ולאחר מכן יעבור לטיפול בהבראת החולה בטווח ארוך.

שתי הבעיות החריפות ביותר, הדורשות טיפול מידי במשבר הנוכחי:

1. (א) משבר האמון במערכת הפיננסית
2. (ב) מחנק האשראי לטווח הקצר בעיקר בניירות מסחריים (CP) שפוגע בפעילות העסקית השוטפת.

התוכנית המקורית של שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, להקצות את עיקר 700 מיליארד הדולרים לקניית מה שכבר התקבע כ"נכסים רעילים מהבנקים (בעיקר מוצרי משכנתאות בלתי סחירים) ובצורה זו להגדיל את נכסי המוסדות הפיננסים, והבנקים במיוחד, נתגלתה במהירות כלא מספיקה ואיטית מדי עבור חולה אנוש שמצבו מדרדר במהירות.

משרד האוצר האמריקני הבין שנדרשות תרופה הרבה יותר אפקטיביות עם מינון גבוה בהרבה, אם רוצים להציל את החולה, ובעיקר אם רוצים שהמחלה לא תהפוך למגפה נוראה שתתפשט במהירות לשוק הריאלי ותהפוך לשפל בסגנון 1929.

הצעד של קניית מניות הבנקים הרבה יותר דרסטי ואפקטיבי מאשר התוכנית האמריקנית הראשונית של קניית נכסים רעילים מהמוסדות הפיננסיים. לדוגמא, כאשר קונים מניות בשווי 250 מיליארד דולר במכפיל 1:10 פרוש הדבר הזרקה אפשרית של 2.5 טריליון ( 10 X 250 ) באשראי. קניית נכסים לא נזילים בשווי כזה לפי התוכנית המקורית הייתה מאפשרת הגדלת אשראי פוטנציאלית הרבה יותר מצומצמת.

נקודה נוספת בתוכנית האמריקנית החדשה, שהבנק המרכזי יתחיל לקנות ניירות מסחריים תוך השבועיים הבאים ויציע ביטוח על חובות חדשים של הבנקים. ניירות הערך המסחריים והאשראי קצר המועד מניעים את גלגלי המשק על ידי המימון השוטף של הפעילות הכלכלית.

אחרי משבר האמון, פתיחת שוק האשראי לטווח קצר והניירות המסחריים הוא הבעיה השנייה של המערכת הפיננסית וגם פה נדרשת התערבות ממשלתית חזקה. שוקי הכספים והקרנות הכספיות קפאו לגמרה והממשלה נדרשת להרים את הפעילות הזאת מהקרשים.

סיכויי ההצלחה לטיפול הנמרץ

כאשר הבעיה המרכזית היא אמון, אין ודאות של הצלחה לתוכנית אבל ההסתברות להצלחה הרבה יותר גבוהה מהטיפול שהוצע בתכנית האמריקנית המקורית. יש להזכיר שהמטרה המידית של התוכנית אינה מניעת מיתון כלכלי, אלא החזרת תפקוד של המערכת הפיננסית. זהו תנאי הכרחי אבל לא מספיק לפעילות של הכלכלה הריאלית וודאי שלא מספיק למניעת ירידה בפעילות הכלכלית וגלישה למיתון.

היה והצעד שננקט לאחרונה לא יצליח, או מה שסביר יותר, יזכה בהצלחה מוגבלת, יכולות הממשלות לקנות מניות רגילות עם זכות הצבעה. במקרה זה הממשלות יכולות להשפיע יותר ואפילו להכתיב את פעילות הבנקים לטובת האינטרס הציבורי ולא למטרה ראשונית של רווח כנהוג בשוק הפרטי. ואם גם צעד כזה לא יספיק, ייאלצו הממשלות להלאים את הבנקים באופן מוחלט כצעד אחרון.

הצעדים הבאים

והיה והתוכנית תחדש את האמון במערכת הפיננסית, תשפר את הפעילות של האשראי הקצר והפעילות בניירות מסחריים בפרט, אפשר יהיה להתחיל את הטיפולים הבסיסיים להבראת המשק לטווח הארוך. כמו כן, לנקוט בצעדים לעידוד הפעילות הכלכלית ולמנוע מיתון חריף.

השלכות על השקעות

בתנאי אי הוודאות הקיצוניים השוררים עתה, טבעו ואופיו של המשקיע חשובים מתמיד. למשקיע בעל ההכנסה השוטפת וקבוע (ורצוי עם בן/בת זוג עם הכנסה עצמאית נוספת), אישיות סבלנית וראיה לטווח ארוך, כדאי להמשיך לקנות נכסים במחירי הרצפה המאפיינים היום נכסים בשוק ההון, גם אם מחר עלולים הנכסים האלו להיות במחיר נמוכים יותר.

כמו תמיד, פיזור טוב של הנכסים הוא נשק יעיל מאד להגנה בפני האי- ודאות. המשקיע לטווח ארוך נמצא היום בשוק מציאות אמיתי.