מחפשים אוצרות בביוב

המשבר טרף את טעמן של קרנות הון סיכון, 2 דוגמאות להשקעות שיערבו לחיכן החדש

לא את כולם, תפס משבר סתיו 2008 לא מוכנים. הגורמים שהיו קרובים להתרחשויות לא הופתעו ואף הגדילו את הונם בצורה משמעותית. אנחנו לא מופתעים שמייקל בלומברג, שבבעלותו סוכנות למידע פיננסי, מדלג מעלה 57 מקומות בדירוג האנשים העשירים בעולם הישר למקום מספר שמונה המכובד, או שוורן באפט, אודותיו אין צורך להרחיב, מגדיל את ההון שלו.

בבחינה נוספת של מגזר האשראי האמריקאי ניתן לזהות את המשבר העומד בפני השקיעה האמריקאית הבאה. האמריקאי הממוצע המחזיק במספר כרטיסי אשראי לעולם אינו משלם עבור הקרן של האשראי, אלא רק מחזיר באופן קבוע את הריבית עבור האשראי.

חבר שחי בארה"ב תקופה מסויימת סיפר לי כי גם לאחר שחלפו שנים ארוכות מאז שעזב את ארה"ב ועל אף שאין לו TRACK RECORD מרשים במיוחד, בהיכנסו למדינה לביקורים מציעות לו חברות האשראי הצעות שלא ניתן לסרב להן להעמיד עבורו אשראי של 200 אלף דולר, וזאת כמובן רק תמורת תשלום הריבית.

הממשל האמריקאי יוכל אולי לחלץ את הכלכלה ממשבר הסאב-פריים ולרכוש את המשכנתאות של האזרחים האמריקאים, אך המשבר הבא יהיה רחב ועמוק מדי גם עבור הממשל העשיר בעולם, שכן פרזידנט אובמה, לא יוכל לקנות את כל המיקסרים של הגברות סמית' שנקנו בקווי אשראי אלה, שלא היה להם סוף. .

המועדפות של קרנות הון סיכון

כל זה הוא שלב הכרחי לקראת ההתעשתות שחייבת להגיע והשוק מצביע על כיוון זה.
אני עוסק בגיוס השקעות הון בעיקר מחברות אירופאיות וכן בפיתוח עסקי בתחום הקלינטק. לאחרונה חלה תפנית בשוק. עיקר התפנית היא ההצבעה ברגלים של כל קרנות ההון-סיכון מהשקעות בחברות אשר מציעות מוצרים שנדרשת להם תקופה ארוכה של פיתוח, כגון בתחום המדטק, וכן מוצרים שהם בגדר מותרות, לרבות איבזור נוסף לפלאפונים, פיתוח מוצרים של רשתות חברתיות וכו'.

כיום ההצעות העסקיות שנותרו על השולחן הינן הצעות עסקיות אותן הייתי מגדיר כ"מכווצות" תקציב. כוונתי לחברות שמציעות ייעול תהליכים וחיסכון.

לדוגמא, חברה עימה אני עובד פיתחה תהליך מתקדם של הפרדת חומר אורגני במתקני טיהור שופכין ובאמצעות תהליך מיחזור פשוט יחסית מפיקה מפסולת זו חומר בעל שיעור אנרגיה גבוה לתעשיית האנרגיה או אתנול. התהליך חוסך הוצאות על ידי צמצום תהליכים במתקני השופכין ובנוסף מייצר הכנסה ממכירת החומר הממוחזר.

חברה אחרת פיתחה טכנולוגיה לחיסכון זמן אוויר בשימוש במכשירי טלפון סלולאריים באמצעות העברת השיחות באופן אוטומטי לרשתות נייחות. ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו עבור תאגידים וחברות וכלה בעובדים זרים במפרץ הפרסי שמוציאים מיליוני דולרים עבור שיחות לקרובים בארצותיהם.

אלה רק שתי דוגמאות של חברות שהחלו את תהליך הפיתוח שלהן לפני המשבר ומצויות כעת בשלבים של צמיחה. לחברות אלה יאפשרו בנקי ההשקעות וקרנות ההון המשך של תהליך הפיתוח ואפשרות של גדילה.

תום עידן הצריכה

בשנת 1932 התריע ברנרד לונדון, ברוקר ניו יורקי, מפני היעלמותה של חברת הצריכה. תחת הכותרת “Ending the Depression Through Planned Obsolescence” האשים לונדון את הצרכנים בכך שהם משתמשים "במכוניות הישנות שלהם, במכשירי הרדיו הישנים שלהם ובבגדים הישנים שלהם הרבה מעבר לפרק הזמן שהעריכו הסטטיסטיקאים".

בניגוד לכך, עצתי היא שהציבור יפעל על פי האינסטינקטים של קרנות ההון-סיכון ויעבור לצריכה מבוקרת, תוך שימוש במשאבים העומדים לרשותו. לא כברוקר לונדון צופה השחורות, אני סבור שהקטנת הצריכה על ידי שימוש בפרמטרים פשוטים יחסית תביא לנורמליזציה.

משל החמאה

בכדי להבהיר זאת אסיים בדוגמא של מוצר שאנו נתקלים בו באופן יומיומי - חמאה. במכולת בשכונה שלי מסודרים במדף המוצרים החלביים שלושה סוגי חמאה: אירית, דנית וישראלית. מחיר השתיים הראשונות, גבוה פי שלושה ממחירה של הישראלית.

אם נבחן את הדרך שעשתה כל אחת מחבילות החמאה, נגלה שהאירית והדנית נדדו כ-5000 ק"מ מהפרה ועד המדף, בעוד חבילת החמאה הישראלית נסעה כ-200 ק"מ בלבד. לא אכנס לניתוח מעמיק של הוצאות השינוע, זיהום הסביבה וכו' שכן התוצאות ברורות: צריכה נבונה וירוקה יותר הינה הכלי הנכון לייעול השימוש במשאבים.

אם ניקח בחשבון כי המשבר הביא לירידה ב-50% במחירי הנפט ונניח שהמחיר יעמוד בסופו של דבר על כ-30 דולר לחבית, ובנוסף לכך תבוא התעשתות של צרכנים ברחבי העולם, צפויות לנו שנים של יציבות כלכלית, שבהן ההון יושקע בעיקר בטכנולוגיות נדרשות וחכמות תוך צריכה מתונה ונכונה. שינוי כזה יביא עימו פיתוח מאוזן והדרגתי.


אורי שרון, עוסק בגיוס הון ופיתוח עסקי

Ecotec.isr@gmail.com