הצ'ק נשאר פתוח

הנה עוד השפעה של משבר האשראי העולמי - ירידה דרסטית במספר הנפקות חברות הבלאנק צ'ק בשוק ההון האמריקני, ועלייה בשיעור החברות שמתפרקות ומחזירות את ההון שגייסו לציבור המשקיעים *כיצד מוכיחות זאת הנציגות הישראליות בתחום, מיהן הנפקות הבלאנק צ'ק הגדולות בכל הזמנים, ומדוע ידעך כוכבה של השיטה בשנים הקרובות *חברות הצ'ק הפתוח, פרויקט מיוחד / טלי ציפורי ושמוליק שלח

טבען של אופנות הוא לחלוף. לסחוף אחריהן רבים כשהן פופולאריות ולהתנדף כשהן מאבדות רלוונטיות. כך קרה וקורה בימים אלו בשוק ההון האמריקני לאופנת חברות הבלאנק צ'ק, אותן חברות "צ'ק פתוח" ריקות מתוכן, שגייסו כסף מציבור המשקיעים רק כדי למזג לתוכן פעילויות של חברות פרטיות, וכך לאפשר להן להיכנס בדלת האחורית לשוק ההון.

בשנתיים האחרונות, על רקע הגאות בשוקי ההון, צצו חברות הבלאנק צ'ק כמו פטריות אחרי הגשם. יזמים מיזמים שונים בארה"ב גייסו מיליארדי דולרים לעשרות חברות "צ'ק פתוח", והדביקו בהתלהבותם גם את היזמים הישראלים. מבדיקת "גלובס" עולה כי במהלך שלוש השנים האחרונות הוקמו שבע חברות "צ'ק פתוח" ישראליות (או בשמן האחר SPAC -Special Purpose Acquisition Company) שגייסו 475.6 מיליון דולר, אך רק אחת מהן הגשימה את החלום ומיזגה לתוכה פעילות של חברה פרטית - Israel Technology שמוזגה עם IXI מובייל, מיזוג שעדיין לא הוכיח עצמו כנכון.

השש הנותרות ויתרו או קרובות לוותר בימים אלו על החלום, אך בטרם נרחיב עליהן, הנה מספר נתונים שיעזרו לכם להבין כיצד הפכה אופנת הבלאנק צ'ק לסוג של בועה שהתפוצצה בגלל סיכה ושמה "משבר האשראי".

מבדיקה שערכה במיוחד עבור "גלובס", חברת המחקר הבריטית Dealogic, המספקת, בין השאר, מחקרים עבור גופים של בנקאות להשקעות, עולה כי גל הנפקות חברות הבלאנק צ'ק האחרון בשוק ההון האמריקני החל בשנת 2003, אז הונפקה חברה אחת ויחידה שגייסה סכום צנוע של 24 מיליון דולר. בשנת 2004 הונפקו 12 חברות שגייסו סכום כולל של 483 מיליון דולר. שנה אחרי בוצעו כבר 29 הנפקות במסגרתן גויס סכום של 2.6 מיליארד דולר (!). בשנת 2006 נרשם שיא נוסף - 38 חברות שגייסו סכום כולל של 3.7 מיליארד דולר, ואילו ב-2007 מדובר היה על 66 חברות (ממוצע של חמש הנפקות בחודש, אחת מדי שבוע) שגייסו סכום מדהים של 12.1 מיליארד דולר.

עם זאת, משבר האשראי עשה את שלו ומתחילת השנה הנוכחית הונפקו בארה"ב "רק" 11 חברות בלאנק צ'ק שגייסו סכום כולל של 4.2 מיליארד דולר. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, רשומות למסחר בארה"ב 56 חברות, שעדיין לא מיזגו לתוכן פעילות, והן מנהלות הון כולל של 10.2 מיליארד דולר. בנוסף, 64 אחרות הגישו טיוטת תשקיף שממתינה לאישור הרשות לני"ע האמריקנית, והן מתכננות לגייס 13.1 מיליארד דולר. במילים אחרות, 23.3 מיליארד דולר שמחפשים בית.

עד כמה שמספרים אלו מדהימים, כשלעצמם הם אינם מעידים על שיעור ההצלחה של החברות. לחברת בלאנק צ'ק, נזכיר, יש חלון זמן בן 18 חודשים מרגע הנפקתה, במהלכו היא צריכה למזג לתוכה פעילות של חברה פרטית, או 24 חודשים, אם במהלך ה-18 החודשים הראשונים היא חתמה על מכתב כוונות או הסכם סופי למיזוג. אם החברה אינה עומדת בלוח הזמנים לעיל, היא מתפרקת, מחזירה את ההון שגייסה לציבור המשקיעים (כולל הריבית שצבר), והיחידות שהנפיקה נמחקות מהמסחר בבורסה שמעבר לדלפק (OTC) | בארה"ב.

מבדיקת Dealogic עולה כי מתוך 12 החברות שהונפקו בשנת 2004, שתיים שגייסו סכום כולל של 51 מיליון דולר התפרקו (16.7% מהסך); בשנת 2005 מדובר היה על ארבע חברות מתוך 29 (13.8% מהסך, הון כולל של 337 מיליון דולר), ואילו בשנת 2006 התפרקו 12 חברות מתוך 38 (31.6% מהסך, הון כולל של 1.1 מיליארד דולר). במילים אחרות, אינפלציית חברות הבלאנק צ'ק הגדילה את שיעור הכישלון שלהן, ועל רקע משבר האשראי העולמי לא נתפלא אם הוא ימשיך לעלות. נתונים מקבילים עבור שנת 2007 והשנה הנוכחית אינם בנמצא, מכיוון שחלון הזמן של ההנפקות שבוצעו במהלכן עדיין לא נסגר.

המיזוג חדל מלעניין

ובכלל, הסטטיסטיקה הכללית של הנפקות חברות הצ'ק הפתוח אינה ממש מחמיאה להן. מתחילת שנת 2004 הונפקו בארה"ב 156 חברות, 57 מתוכן (36.5%) השלימו מיזוג, 23 הודיעו כי חתמו על מכתב כוונות או הסכם סופי (14.7%), 20 אחרות נכשלו והתפרקו (12.8%), ואילו ל-56 הנותרות יש עדיין מרווח נשימה.

וכאן אנו חוזרים לזווית הישראלית, שגם היא כלל אינה מעודדת. כאמור, שבע חברות בלאנק צ'ק ישראליות הונפקו בשלוש השנים האחרונות, ורק אחת מהן השיגה את מטרתה - Israel Technology Acquisition Company, אותה הקימו ישראל פרידר, גלן שר, דל שניידר ו-ויקטור הלפרט. ITAC גייסה ביולי 2005 סכום של 37.9 מיליון דולר, וכמעט ברגע האחרון מיזגה לתוכה את IXI מובייל, מפתחת מכשיר ה-Ogo, אותה הקימו צמד היזמים עמית הלר וגידי ברק. IXI הפכה לציבורית אך הבדלי התפיסות בין צמד יזמיה ליזמי הבלאנק צ'ק החלו לתת לאחרונה את אותותיהם. הלר, שכיהן כמנכ"ל, פינה את מקומו לפרידר ונותר לכהן כדירקטור, בדומה לברק.

שנייה להנפיק הייתה Israel Growth Partners Acquisition של מתי קרפ, מאושיות ההון סיכון בארץ, וכרמל ורניה. IGPA גייסה ביולי 2006 סכום של 51.7 מיליון דולר, ניסתה ברגע האחרון למזג לתוכה את הסטרט אפ הכושל נגבטק, וכשלה בעצמה. בימים אלו מנסה החברה להגיע להסדר עם בעלי מניותיה, לפיו היא תמשיך להתקיים במתכונת שונה מהנוכחית.

שלישית להנפיק הייתה Fortissimo Acquisition מבית היוצר של יובל כהן. פורטיסימו גייסה באוקטובר 2006 סכום של 27.2 מיליון דולר, ניסתה למזג לתוכה חברת מדיה אמריקנית וכשלה גם היא. "פורטיסימו הייתה מוכנה לוותר על הרבה כדי להשלים את המיזוג אך זה לא עזר", אומר לנו גורם המעורה בתעשיית הבלאנק צ'ק הישראלית. "רוב המשקיעים בחברות SPAC הם קרנות גידור, וכשמשבר האשראי החמיר הן רק רצו את הכסף שלהן בחזרה. בנוסף, ברוב ההנפקות מדובר היה על קרנות גידור קטנות עד בינוניות, שהיו חייבות לעשות Redemption (פדיון של ההשקעות, ט.צ.) אחרת הן היו פושטות את הרגל", הוא מסביר. "פרטי המיזוג, כזה או אחר, פשוט חדל מלעניין אותן". פורטיסימו כבר הספיקה להתפרק ולהחזיר את ההון שגייסה לציבור המשקיעים.

משבע יוצאת אחת

אחרי פורטיסימו הגיעה התור של Churchill Ventures שזיקתה הישראלית נמוכה מזו של קודמותיה. צ'רצי'ל ונצ'רס, אותה הקים איציק פישר, שותפו לשעבר של רונלד לאודר לשליטה בקבוצת התקשורת RSL, גייסה בפברואר אשתקד 107.8 מיליון דולר, ונותרו לה ארבעה חודשים למצוא חתן לכלה.

המנפיקה החמישית הייתה PinPoint Advance corporation אותה הקימו יעקב פרי, לשעבר מנכ"ל סלקום, ואדיב ברוך, לשעבר מנכ"ל בי.או.אס וסגן נשיא לפיתוח עסקי בנס טכנולוגיות. פינפוינט גייסה באפריל אשתקד 28.8 מיליון דולר וגם אצלה חלון הזמן הולך ונסגר. מו"מ שניהלה החברה למיזוג עם חברה פרטית התפוצץ ברגע האחרון, ובימים אלו עושה פינפוינט הכנות ראשונות לקראת פירוקה.

גם מצבה של Vector Intersect Security Acquisition, שהונפקה מספר ימים אחרי פינפוינט אינו מזהיר. וקטור, שבימיה הראשונים נעזרה בשירותיו של אהוד ברק, כיום שר הביטחון ובעבר דירקטור בחברה, גייסה 58.5 מיליון דולר. ביום שישי הקרוב צפויה החברה לכנס את בעלי מניותיה כדי שאלו יאשרו רכישה של חברה בשם Cyalume Light Technologies. אם רובם יצביעו בעד, אולי ITAC לא תהיה היחידה שתגשים את חלומה.

אחרונה חביבה היא Advanced Technology Acquisition company אותה הקימו שוקי גלייטמן, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פלטינום, ושניים מהשותפים בקרן Ascend טכנולוג'י פרטנרס - משה בר-ניב וליאורה לב. ATAC גייסה ביוני אשתקד 172.5 מיליון דולר, ונותרו לה רק פחות מחודשיים להודיע על מיזוג מתוכנן.

אז איך קרה שרוב הנציגות הישראליות בענף הבלאנק צ'ק כשלו בהשגת המטרה? ובכן, למספר גורמים מומחים בתחום (שהעדיפו להישאר בעילום שם) היה עבורנו הסבר די פשוט. "זה לא נכון רק לישראל. תעשיית הבלאנק צ'ק היא תלוית שוק הון. יש לה קורלציה מאוד גבוהה למצב השווקים, ולכן כשאלו גואים, גם היא נהנית מגאות, ולהיפך".

לדברי אותם גורמים, גם העובדה שבימים אלו המזומן הוא המלך, והרבה חברות טכנולוגיה צעירות צמאות למזומנים שנחים בקופות אותן חברות "צ'ק פתוח", אינה מסייעת. "הבעיה היא לא Deal Flow (זרם של עסקאות פוטנציאליות, ט.צ.). הבעיה היא מצבם של המשקיעים בחברות שרוצים אך ורק מזומן, ועכשיו. אולי בעוד שנה-שנתיים, כשה-Redemption יגיע לסופו, שוב יעלה קרנן של חברות הבלאנק צ'ק. עד אז, ספק אם נראה הנפקות נוספות שלהן".

גורם אחר עימו דיברנו, שחתום על אחד משבע הניסיונות שמנינו לעיל, לא התבייש להודות בפנינו כי הוא מתחרט על ההרפתקה אליה נכנס. "הייתי מעט נאיבי, ובדיעבד אני מצטער על כך. בזבזתי את זמני". *

tali-z@globes.co.il shmulik-s@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988