השנה התאפיינה בשני נרטיבים אפיים מצטלבים. לאורך כל השנה, ההתרסקות בהילוך איטי של שוקי ההון בעולם התנהלה במקביל למערכת הבחירות המרושעת והמלוכלכת לנשיאות ארה"ב. העובדה ששני הנרטיבים הללו מסובכים זה בזה, נחשפת כאשר משווים את הגרף של מדד 500 S&P ואת עקומות הסקרים של הבחירות. זה חודשים ששתי העקומות מצויות במתאם גבוה.
הסיכויים של ג'ון מקיין רשמו שפל והתחילו בהתאוששות שנמשכה חודשיים ב-15 ביולי, היום שבו רשם גם מדד S&P תחתית והחל את גאות הקיץ שלו.
הקריסה של ליהמן ברדרס בספטמבר באה כאשר סיכוייו של מקיין התאזנו לישורת. ואז, כאשר האמריקנים חוו את המשבר הפיננסי החריף ביותר זה שני דורות, סיכוייו של ברק אובמה החלו להמריא.
בשבועיים האחרונים, התמיכה באובמה הגיעה לישורת ולאחר מכן ירדה במקצת, כאשר שוקי המניות החלו להתאושש במידת-מה (למקיין יש עדיין סיכוי של 15%-17% לזכות בבחירות, ולכן פעילים בשוק אינם מוציאים אותו לחלוטין מכלל חשבון).
שלוש אפשרויות לקשר
המתאם ברור, אך מה הם הגורמים לכך? קיימות שלוש אפשרויות.
קודם כל, הכלכלה הגרועה הורידה בו-זמנית את המניות ואת סיכוייו של מועמד השלטון המכהן. זה כמעט משכנע לגמרי. אך האפשרות השנייה היא, שתחושה הרווחה של האמריקנים רגישה כיום למחירי המניות (כי הפנסיות של ימינו מוחזקות במידה רבה בקרנות שניתן לעקוב אחרי תנודותיהן היומיומיות), ושהמפולת במניות גרמה להם לנטות הרבה יותר לנסות את מועמד ה"שינוי".
בפרפרזה על הסיסמה של רונלד רייגן בשעתו, האמריקנים שאלו את עצמם אם מצבם טוב יותר משהיה לפני ארבע שנים. מאזני הפנסיות שלהם הראו שהתשובה שלילית.
האפשרות השלישית יכולה להיות שהשווקים יורדים מחשש שאובמה ייבחר. כאשר יום הבחירות התקרב, דבק בו הכינוי "סוציאליסט". מאחר שסוציאליזם מדבר על "בעלות משותפת על אמצעי הייצור, ההפצה והחליפין", סיכוייו של שוק המניות בתרחיש כזה אינם מהמזהירים.
"הפרמיה של אובמה"
אך יש בעיה בתיאוריה הזו. אובמה אינו מגדיר את עצמו כסוציאליסט, והוא אפילו אינו נשמע כסוציאליסט-לייט. יריביו הם שמשמיעים את הטענה הזו. הטענה היא שהוא תומך במס הכנסה פרוגרסיבי (גביית יותר מס שולי מאלו שמשתכרים 250 אלף דולר בשנה ויותר). אך רעיון מס ההכנסה הפרוגרסיבי הועלה לראשונה על-ידי אדם סמית, אבי כלכלת השוק המודרנית, והוא מהווה מדיניות אמריקנית זה עשרות שנים. זאת ועוד: הסוציאליזם במובן של הלאמה כפויה של בנקים כבר הגיע אלינו. הוא נולד מתוך הכרח, לא בגלל הבחירות.
נוסף לזה, שוקי מניות אחרים סבלו יותר מהשוק האמריקני בחודשיים האחרונים, והכסף החם חזר אל הדולר. אם יש לכך משמעות, המשמעות היא שארה"ב מרוויחה את "הפרמיה של אובמה".
הסבר סביר יותר לתיאוריית "סיכון אובמה" הוא, שהשווקים אינם אוהבים את הרעיון שהדמוקרטים ישלטו הן בקונגרס (שבו הם נוטים להיות פופוליסטיים) והן בבית הלבן. לפי התיאוריה, השווקים מעדיפים מאזן כוח, שמייצר את המדיניות הפרגמטית והמתונה שהם אוהבים.
בניסיון לעמעם את הרעש של הקמפיין, בואו נראה מה השווקים רוצים מהפוליטיקאים. במצבי משבר, הם זקוקים להנהגה ברורה. זה מחייב נשיא עם הון פוליטי ואנשי ממשל כלכליים שהשוק בוטח בהם. לג'ורג' בוש אין שום הון פוליטי. הוא הברווז הכי צולע מבין הברווזים הצולעים. פעילים רבים בשוק מתלוננים ששר האוצר שלו, פולסון, עשה שגיאות, שהבולטת בהן היתה אי-ההתגייסות להצלת ליהמן ברדרס.
מועמדים לאוצר האמריקני
לכל מועמד יהיה בשלב ראשון יותר הון פוליטי מאשר לבוש, בייחוד לאובמה. ייתכן שהשווקים רואים באנשים שהוא בחר ליועציו הכלכליים איתות ברור לכך שהוא אינו סוציאליסט. אובמה נהנה מתמיכתו של פול וולקר, היו"ר לשעבר של הפדרל ריזרב, שהיכה את האינפלציה בשנות ה-80. אובמה מתאר תכופות את וולקר כיועצו.
השמות שמוזכרים כשרי אוצר אפשריים בממשל אובמה הם בעיקר של דמויות ידידותיות לשוק מממשל קלינטון. זאת ועוד: הבחירות מתנהלות דווקא ברגע שבו הפד הודה שהדפלציה היא איום גדול יותר מן האינפלציה. לפוליטיקאים ולשווקים יש כעת אינטרס מאוחד: לנפח את השווקים ואת הכלכלה, כדי לחלצם ממיתון.
לחץ אדיר לקבלות
השווקים יכולים לראות את הקשיים שבפניהם ניצבים הדמוקרטים. המיתון הופך הרבה הצעות פופוליסטיות לבלתי אפשריות לביצוע, וזעמם של המצביעים גורם לכך שהדמוקרטים יהיו תחת לחץ אדיר להראות קבלות כלכליות בשנתיים הקרובות.
העובדה שיהיה להם גם הון פוליטי וגם צורך פוליטי להצליח היא מעודדת מבחינת השווקים.
לאמריקנים נאמר בקול רם שהנשיא הצפוי הבא שלהם הוא סוציאליסט. לכן יש אולי אפקט שולי שלילי על המניות. אך יהיה מי שינצח מחרתיים (ג'), השווקים יקבלו את מה שהם רוצים - מנהיג עם הון פוליטי. וכמו כולנו, הם ישמחו שהקמפיין הזה יסתיים סוף סוף. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
