ההחתמה ההיא

הרכישה של מאור בוזגלו היתה שיא הבועה האוליגרכית בכדורגל הישראלי. מעכשיו הכל יהיה יותר צנוע

פרויקט סיכום 2008: שמש בווימבלדון דום / טל וולק ; בריצה קלה מאד / אלון זנדר ; שנת ניפוץ המיתוסים / חנן זכאי

לרגע אחד הצטרפה ליגת העל לגדולות של אירופה. זה קרה בקיץ שלפני המפולת הגדולה. למאור בוזגלו התברר שאחרי עונה טובה לכל הדעות, שבה כבש 9 שערים בלבד, יש קבוצה שמוכנה לשלם עליו 2.4 מיליון דולר. לא היה מדובר בדורטמונד, סנטאנדר או לאציו. רק מכבי תל אביב. זהו הסכום הגבוה ביותר ששילמה עד היום קבוצה ישראלית עבור שחקן מקומי. ביחד עם ההחתמות של ישראלביץ' ויבוריאן הוציאה מכבי 12 מיליון שקל על שחקנים שבעונה שעברה שיחקו בסכנין ובכפ"ס.

ההחתמות ההזויות האלו, שמצטרפות לשכר שחקנים גבוה פי ארבעה ששולם בבית"ר ירושלים, היו הפעולות האחרון בעידן האוליגרכיה הפרטית שפשתה כאן על הכדורגל. קודם כל בגלל המצב הכלכלי שעזר לסיים את החגיגה שהחלה ב-2004. דבר שני, לאלכס שניידר הספיקה חצי עונה כדי להבין את מה שהבין גאידמק אחרי שלוש עונות וחצי והפסד אחד בבחירות. אין שום סיבה לבנות קבוצת כדורגל בישראל ב-70 מיליון שקל, כשאת אותן תוצאות אפשר להשיג עם תקציב נמוך פי שבעה. למשל האקסית של בוזגלו, סכנין, שבקושי מצליחה לגרד 10.5 מיליון שקל בעונה אבל צמודה בטבלה למכבי.

2008 תהיה אולי עונת המפנה בהתייחסות של הבעלים לקבוצות הכדורגל שלהן ובחזרה לשפיות. לא רק הנפילה של גאידמק או ההבנה של שניידר. גם דניאל יאמר שהשנה הלך הכי רחוק שאפשר עם מכבי נתניה מבחינה תקציבית, מבין שבסופו של דבר ברוב המקרים זה הביא ליציעים לא יותר מ-2,000 אנשים שמוכנים לשלם עבור כרטיס.

את הלקח המשמעותי ביותר מאותה תקופה מלמד יעקב שחר. שוב יעקב שחר. אחד שכבר ראה טייקונים נכנסים ויוצאים מהענף (רובי שפירא, גד זאבי, לוני הרציקוביץ', סמי סגול), ונשאר עם אותה אג'נדה לאורך כל הדרך - את ההכרעה בריצה למרחקים ארוכים לא משיגים בספרינט בכל הכוח שנמשך עונה או שתיים. גם אם בספרינט הקצר מול גאידמק הוא נכנע, הנה הוא עדיין כאן. הקבוצה שלו נושמת היטב, והאוהדים לא חוששים לרגע אחד כי תוך קיץ אחד יקבלו קבוצה שתתפרק מכל נכסיה. מלבד ההחלקה הקטנה עם יניב קטן, שגם אותה תיקן השבוע בחוזה החדש והמופחת שלו, כל יתר הקבוצה הנוכחית של חיפה נבנתה עם איזון מקצועי ותקציבי שנכונים וראויים למידותיה של ליגת העל הישראלית.

אפשר רק לקוות שכל מי שיראה את מאור בוזגלו ומכבי תל אביב ממשיכים לדשדש, יצליח להבין איך בקיץ 2008 "ויתר" שחר כל כך בקלות על הטאלנט הזה. מי שמוותר כל כך בקלות על קלף כל כך בטוח, כנראה שהוא היחיד שמבין באמת איך מנהלים את העסק הזה.

את מחיר הסבלנות ואת ההכרה לפיה לא סוטים מהדרך, לא משנה עבור מה, הוא כנראה יקצור גם השנה. עם אליפות שביעית ב-17 שנים ששחר יסגור בקבוצה. את בוזגלו נמשיך לראות מסתובב בליגת העל בעשור הקרוב. המעבר הבא שלו מן הסתם כבר יהיה בעבור הרבה פחות כסף.

sharon-b@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988