די להשמיץ! הנדל"ן חטף כמו כולם

שלא בטובתן, מככבות ארה"ב ובריטניה בכל מדורי הנדל"ן והפיננסיים באחרונה. שתיהן יושבות במוקדי הסערה, המשתוללת כעת בחוץ. משם התפתחה הבועה, שהלכה ותפחה ושכנעה מיליונים אחר מיליונים להיכנס להתחייבויות עצומות הכרוכות ברכישת דירה, מהלך שהזין את עצמו וניפח את הביקושים ואת המחירים עד לפקיעתה של אותה בועה.

ובכל זאת, בסיומה של שנה אכזרית כל כך בשוקי ההון ברחבי העולם, צריך להיכנס לפרופורציות כשמדברים על המכות שחטפו מחירי הדירות, בפרט ארה"ב ובריטניה.

מי ירד פחות - הכסף בקרן של מיידוף?

בארה"ב נפלו השנה מחירי הדיור בכ-17%. בלאס וגאס ומיאמי, 2 ערים שריכזו עניין מיוחד, צללו השנה המחירים ב-25% ו-22%, בהתאמה. באי הבריטי ירדו המחירים השנה בכ-9%, כשלונדון מובילה את הירידות, עם צניחה בשיעור של כ-10%. מדובר ללא ספק במכה כואבת, אבל כמה אלטרנטיבות אתם מכירים שירדו השנה פחות מכך?

רק בשביל הקוריוז: חישבו על אותם אלפי יהודים בפלורידה, שבמקום להשקיע במגדל מגורים במיאמי החליטו לשים את הכסף בקרן המבטיחה של יהודי אחד, ברנרד מיידוף, שהציע להם תשואה של 10%.

בין הטייקון לנדלניסט המקומי

להבדיל, מי שהשקיע בתחילת השנה בחברת נדל"ן גדולה, מפוארת ומפוזרת (שנקראת אפריקה ישראל ), שהימרה בגדול על ארה"ב ועל פלורידה, ראה את כספו נמחק בשיעור של יותר מ-90%. לחילופין, גם אלה שבחרו להשקיע בקרן הנדל"ן הסולידית (אקוויטי וואן) של תושב העיר, חיים כצמן, שהמרכזים המסחריים שלו פרוסים ברחבי ארה"ב (מרביתם בפלורידה), ראו כיצד כספם נשחק ב-23%.

אנחנו מספרים את כל זה לא כדי לנחם את רוכשי הדירות, אלא בעיקר כדי לצנן את הלהט של האנשים שמדברים בביטחון גמור על שוק של מציאות ועל שחיטה של עשרות רבות של אחוזים במחירי הדירות. אנשים שבטוחים שבניו יורק אפשר עכשיו לקנות דירות בזיל הזול, ושבלאס וגאס ניתן להשיג דירה עבור כמה ז'יטונים מהקזינו ממול. אלה אותם אנשים שאוהבים לפמפם שוב ושוב שאו-טו-טו המחירים אצלנו בארץ קורסים בעשרות אחוזים, "כמו בלונדון ובניו-יורק".

בפועל, ירידת מחירים בשוק נדל"ן למגורים איננו דבר נעים. אבל להבדיל מהרבה שווקים אחרים, הוא אינו יודע ליפול ביום. אפילו בשנה, מסתבר, מדובר בנפילות צנועות יחסית.

למדנו לחיות עם מלחמות

אם כבר ארה"ב: באוגוסט 2005 סערה אמריקה, לאחר שסופת ההוריקן קתרינה הכתה בחופי המדינה. ניו אורלינס, ש-70% ממנה נמצא מתחת לפני המים, ספגה את האסון הנורא ביותר. בסיום הסערה נרשמו לפחות 1,840 הרוגים. הנזק הכלכלי הוערך ב-81 מיליארד דולר.

באותם ימים, ערב הסערה, מחיר בית ממוצע בניו אורלינס עמד על 185 אלף דולר. שנה אחר כך, ביולי 2006, כשהאדמה היתה יבשה ולאחר שהמדינה השקיעה מיליארדים בשיקום התשתיות בעיר, עמד מחיר בבית ממוצע על 213 אלף דולר - עלייה ב-15%. רוכשי הבתים ידעו שיום יבוא ותגיע סערה חדשה, אבל הם לא חששו לשלם עוד כ-30 אלף דולר בממוצע לכל בית.

למה זה חשוב? כדי שנבין שהעולם כבר למד לחיות עם סערות, בצורות, חמסינים, הרי געש פעילים ועוד. אצלנו בישראל, עצוב ככל שזה נשמע, למדנו לחיות עם מלחמות.

לכן, רואי השחורות שחוזים קריסה במחירי הדיור באשדוד, באשקלון או בנתיבות, רוצים בעיקר לתפוס כותרות. באשקלון דירת 4 חדרים עלתה החודש 600 אלף שקל ובאשדוד דירה כזו עולה 800 אלף שקל. בית פרטי באשקלון אפשר לקנות במחיר של מיליון שקל. לאן בדיוק יכולים תושבי אשקלון ואשדוד לעבור?

רובם המוחלט יחרקו שיניים, יחכו שהסערה תחלוף ויישארו לגור באותן דירות. מאחר ולא נראה נטישה המונית, ממילא גם לא תהיה צניחה אמיתית ולאורך זמן במחירי הדירות. *