מה מניע אותך: רווח או הפסד

יניב קוניס הוא אנליסט בפסגות בית השקעות

השנה שעברה השאירה אחריה שובל משקיעים שהעדיפו לוותר על השקעותיהם במניות, באיגרות חוב של תאגידים ובמכשירים פיננסיים בעלי סיכון, לטובת השקעה סולידית בפקדונות, קרנות כספיות ואיגרות חוב ממשלתיות.

תופעה זו, המכונה SafetyFlight to (בריחה לביטחון), נפוצה בעתות סערה בשווקים הפיננסיים. גם בקרב המשקיעים המוכרים והקשוחים ביותר היו לא מעט ש"נשברו" בדרך, ומימשו בהפסד ניכר את החזקותיהם בניירות ערך, תוך התעלמות מוחלטת מאסטרטגיית ההשקעה המקורית שגיבשו לעצמם.

הרציונאליות

מקורה של אחת הבעיות המרכזיות בעולם ההשקעות בפער בין היחס העקרוני להפסד, לאפשרות להתמודד איתו כשהוא קורה בפועל. מחקרים שבחנו את תפקיד הרציונאליות בהשקעות מצאו שעלות של מציאת האפשרות האופטימלית באמצעות חישוב רציונאלי, יקרה יותר מהתועלת שבבחירה בה.

הכלכלה הקלאסית אינה מסוגלת להסביר את כל כשלי השוק, שכן היא יוצאת מהנחה שהחוסכים הם רציונאליים - וכבר הוכח בעבר כי הנחה זו אינה מתקיימת במקרים רבים.

לעומת זאת, הכלכלה ההתנהגותית מניחה שמשקיעים אינם פועלים באופן רציונאלי לחלוטין, ונוטים לבצע פעולות מסוימות בשל הטיות פסיכולוגיות.

לא מפחדים להשקיע כמו ששונאים להפסיד

בשנת 1991 הציגו החוקרים כהנמן, קנטש ותיילר, במאמרם: "The endowment effect, loss aversion and status quo bias", תכונה בשם "שנאת הפסד", לפיה מידת הרתיעה מאובדן 1,000 דולר גדולה ממידת המשיכה לרווח של אותם 1,000 דולר.

שנאת ההפסד מסבירה את הרתיעה של אנשים מהימור על הטלת מטבע הוגן תמורת סכומים שווים: המשיכה שברווח האפשרי אין בה כדי לפצות על הרתיעה מן ההפסד האפשרי. במחקר נמצא שהיחס לגבי רווחים והפסדים כספיים קטנים או בינוניים הוא בערך 2:1, ואף נוטה ליחס גדול יותר לעתים של פי 2.5.

השאלה שתוצג במטרה להראות נטייה זו, תהיה: "האם תהיה מוכן להשתתף בהטלת מטבע, שבמקרה זכייה תרוויח 100 שקל, אך אם תפסיד תשלם 100?". אין הרבה נשאלים שיסכימו להימור זה, וגם אם נגדיל את סכום הרווח ל-200 שקל, עדיין מספר לא מבוטל של אנשים יסרבו להשתתף.

שנאת הסיכון מתייחסת להעדר הסימטריה בהשפעה על החלטה, שיש לרווח לעומת הפסד שווה גודל. המחקר המדובר גילה כי אנשים שונאים באופן עקבי הפסדים, ולא בהכרח מצבים של אי ודאות.

סוד ההתמדה

מחקרים שבחנו את כדאיות ההשקעה במניות לעומת השקעה באיגרות חוב, מצאו כי ככל שמשך ההשקעה היה ארוך יותר, ההסתברות לתשואה עודפת במניות הייתה גבוהה יותר. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בהשקעה לתקופה של 20 שנה, קיימת סבירות של לא פחות מ-99% לרווח גבוה יותר במניות מאשר בהשקעה באג"ח.

מנגד, מחקרים מראים כי בעוד שהתשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 עמדה על 12% (1986-2005), משקיעים פרטיים בארה"ב השיגו תשואה שנתית ממוצעת בשיעור 4% בלבד. ההסבר לפער זה הוא שנאת ההפסד של שבעטייה לא הצליחו משקיעים להתמיד בהשקעתם לאחר שספגו הפסדים.

בשוק ההון שוררת אווירה תמידית של אי ודאות, בזכותה נוצרות הזדמנויות השקעה שבאמצעותן ניתן להשיג רווחים גבוהים מריבית חסרת הסיכון, אך זאת רק תוך נקיטת המשמעת הדרושה. ההטיות ההתנהגותיות, ובראשן "שנאת ההפסד", מובילות לכך שמרבית המשקיעים אינם מסוגלים לספוג הפסדים לאורך זמן, ולכן לא מצליחים להתמיד וליהנות גם מהעליות.

בחירת אסטרטגיה מתאימה

הפנמת עובדה זו יכולה להועיל בבחירת אסטרטגיית ההשקעות הרלוונטית למשקיע: דווקא משקיע שיבחר להשקיע באופן סולידי וימזער את הפסדיו בתיק ההשקעות, יוכל להגדיל את משך ההשקעה בשוק, וכתוצאה מכך להעלות את סיכוייו להרוויח. כמו כן, משקיעים הנוטים להקצות מרכיב מהותי מתיק ההשקעות שלהם לאפיקים תנודתיים בעלי סיכון גבוה, כדוגמת מניות, מט"ח, סחורות ואג"ח קונצרני, מוכרחים להבין מראש את הפגיעה האפשרית בעושר האישי שלהם במקרים קיצוניים, ולשאול את עצמם האם יוכלו להתמיד בהשקעתם חרף הפסדים ניכרים.

כאמור, ה"כאב" הנגרם כתוצאה מהפסד כספי, גבוה משמעותית מתחושת הסיפוק במקרה של רווח. העובדה כי מחיקת ערך בשיעור של 50% בתיק ההשקעות שלנו, אינה משתווה לעליית ערך של 50%, מחייבת התייחסות בעת בניית התיק וגם במשך תקופת ההשקעה.

זה שהפסיד 10% וזה שהפסיד חצי מהסכום

משקיע שהיו בתיק ההשקעות שלו 100 אלף שקלים אשר איבדו 10% מערכם, צריך להשיג תשואה בשיעור 11.1% על מנת להחזיר את קרן ההשקעה המקורית.

אם מעתה ואילך שיעור התשואה השנתית הממוצעת של השקעותיו יהיה 8%, הוא יחזיר את הקרן תוך כשנה וחמישה חודשים. אם יקבל תשואה שנתית ממוצעת בשיעור 4%, זה יקח כמעט פי שניים זמן - שנתיים ושמונה וחצי חודשים.

מצבו של משקיע שערך השקעותיו צנח בחצי, בכי רע. התשואה הנדרשת להחזרת הקרן היא 100%, כלומר תיק ההשקעות שלו חייב להכפיל את ערכו על מנת לחזור למצבו ערב הצניחה. ידרשו לו תשע שנים להחזרת הכסף במקרה של תשואה שנתית בגובה 8%, ולא פחות מ-17 שנים ושמונה חודשים על מנת לשוב אל המצב המקורי בתשואה שנתית בשיעור 4%.

המשקיע שהפסיד 50% מכספו יחליט להתבצר בהשקעות סולידיות, ובצדק מבחינתו, אך בכך הוא מונע מעצמו את האפשרות להחזיר את ההפסדיו. לעומתו, המשקיע הסולידי יוכל להתמיד בהשקעה לאורך זמן, ולהשיב תוך פרק זמן סביר את הפסדיו.

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך . במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ