צה"ל נגד צה"ל

הדובר בבעיה: איך יפרסם את מעשי הגבורה של חיילנו בלי לסבך אותם במשפט בהאג

כמו עבריינים החשודים בעבירה מבישה במיוחד, או לחלופין קורבנות של עבירה כזאת, כך מופיעים עתה מפקדי הגדודים והפלוגות שלחמו ברצועת עזה: פניהם מטושטשות, ושמותיהם הפרטיים מיוצגים רק באותיות הראשונות שלהם.

הסיבה לכך היא שבמערכת הביטחון חוששים מתביעות שיוגשו בחו"ל נגד מ"פים ונגד מפקדי הגדודים, בעקבות פעולות שהיו אחראים להן ברצועה. על המהלך עוד ניתן להתווכח, אבל בנוגע לאופן ביצועו נדמה כי מזמן לא ניתנה דוגמה כה מוחשית לפתגם על חוסר הטעם בנעילת אורווה משעה שהסוסים כבר אינם נמצאים בה.

שמותיהם של חלק מהקצינים הללו כבר פורסמו בהבלטה במהלך ימי הלחימה. וכך, ארגון שיחליט להגיש תביעה משפטית כזאת יכול לאתר את השמות בכמה הקשות בגוגל.

במנוע החיפוש הפופולרי מופיעים לפחות שניים מהשמות כתוצאת החיפוש הראשונה המתקבלת מהקלדת תפקידיהם. ובכלל - ארגוני זכויות אדם יכולים להשקיע קצת יותר, ופשוט לפנות לאחד מארכיונים של העיתונים.

איך מתקבלת כזאת החלטה? מתברר שבמערכת הביטחון כל אחד מושך לכיוון שלו. דובר צה"ל רוצה להמשיך לפרסם את מעללי הקצינים בעזה, ואילו בצנזורה חוששים מתביעות בהאג.

הפתרון: לפרסם ראיונות, אבל בפנים מטושטשות. או במילים אחרות - דובר צה"ל רוצה לפרסם מעשי גבורה, ובצנזורה חושבים שאותם מעשים ממש עשויים לבסס כתבי אישום על פשעי מלחמה.