בנק ישראל רוצה דולר ב-4.5

מדד המטבעות החדש נותן תוקף לכוונתו להחליש את השקל בכל האמצעים שברשותו

קובי אליסוף הוא מנכ"ל מרווחים שוקי הון

בנק ישראל לא ינוח ולא ישקוט עד ששער הדולר יגיע ל-4.5 שקל.

מדד שער החליפין האפקטיבי, מדד שבנק ישראל הציג לראשונה באוקטובר 2008, נותן תוקף לכוונתו להחליש את השקל בכל האמצעים העומדים לרשותו.

במאמר שפרסמתי בגלובס ב-26 באוקטובר 2008 הערכתי שבנק ישראל יפעל לפיחות השקל בשיעור שבין 12% ל-15%. השער היציג באותו יום היה 3.879, כ-2% נמוך משער הדולר כיום.

התחזית התבססה על שחיקת סל המטבעות ההיסטורי כנגד השקל, אליו התייחס בנק ישראל בהודעות הריבית שפרסם באותה עת, וכן התבטאויות בכיריו בתקשורת.

למחרת, ב-27 באוקטובר התפרסמה החלטת הריבית של בנק ישראל. בהודעה נחשפנו למושג חדש: "מדד שער החליפין האפקטיבי המשוקלל לפי היקפי הסחר" (להלן:"מדד השער האפקטיבי").

ב-4 בנובמבר הודיע הבנק שהמדד יחליף את סל המטבעות שבוטל במאי 2007. מדד זה מורכב מ-24 מטבעות הנמצאים בשימוש ב-33 מדינות (אחד המטבעות הוא האירו שנמצא בשימוש במספר מדינות), המקיימות קשרי מסחר עם ישראל.

השינויים העיקריים במשקל המטבעות מפורטים בטבלה שלהן:

קובי אליסוף 27


הקטנת משקלו של הדולר בסל היתה כנגד גידול במשקלם של מטבעות אחרים: דולר אוסטרלי, ריאל ברזילאי, הלירה שטרלינג, לירה תורכית, דולר קנדי, רובל רוסי וכו'.

בכיר בבנק הסביר "לפעמים נשמעות מחאות לגבי עליה חדה בשווי השקל כנגד מטבעות מסוימים. מדד השער האפקטיבי יהיה כלי המדידה לבדיקה אם המחאות מוצדקות. מדד השער האפקטיבי יסייע בבדיקת התנהגות השקל במטרה לעצב את המדיניות המוניטארית של הבנק, לרבות שינויים בריבית".

בנק ישראל החל לפרסם נתונים לגבי מדד זה באתר בנק ישראל.

תנועת המדד בשבע שנים הנוכחיות בחישוב נומינאלי, כפי שהוא מופיע באתר בנק ישראל (מדד הבסיס נקבע-2 בינואר 2007)

קובי אליסוף 27


גרף מדד השער האפקטיבי מ-2 בינואר 2007 ועד 23 בינואר 2009 (הנתונים מתוך אתר בנק ישראל).

קובי אליסוף 27


  1. מדד הבסיס ב-2 בינואר 2007 היה 100.
  2. בשנים 2002 עד 2007 השער הממוצע של המדד נע סביב 103.
  3. המדד כיום נמצא בסביבות 90.

אם נתרגם את המספרים למילים:

שווי המטבעות במדינות שאיתן סוחרת מדינת ישראל, ירד כנגד השקל בכ-15% בממוצע.

המשמעות של מצב זה, המצטרף למציאות מיתון מתפשט ומשבר פיננסי עולמי, היא איום על גורם מרכזי במשק הישראלי - הייצוא, שיש ציפייה שיתפוס חלק משמעותי בהתאוששות הכלכלה שלנו.

בכנס לזכרו של פרופ' שמואל קנדל, מהבכירים שבחוקרי המימון בארץ, שהתקיים בשבוע שעבר, אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, "השקל החזק פגע ביכולת ההתמודדות עם המשבר ונמשיך לקנות דולרים כל יום ובכך אנו מחזקים את יציבות משק". דו"ח קרן המטבע ודו"ח חברת הדירוג S&P שפורסמו באחרונה, משבחים את תוכנית רכישות המט"ח של הבנק וציינו אותה כמי שמשפרת את יכולת החזרת החוב של ישראל ובכך את דירוג האשראי של המדינה, שהוא כה חשוב למעמדנו בכלכלה הבינלאומית.

בנימוקים שפרסם בנק ישראל בנוגע להורדת הריבית השבוע לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה (1%) נכתב שבנסיבות הנוכחיות, מידת היחלשות השקל עד כה אינה מאיימת על השגת יעד אינפלציה ועל היציבות הפיננסית .

אני מאמין שבנק ישראל ישאף לשפר את תנאי הסחר של מדינת ישראל ולהגיע לפחות לרמת הממוצע הרב שנתי של מדד השער האפקטיבי, דהיינו בין 100 ל-105.

בכדי להשיג זאת, בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח ולהפחית ריבית ככל שיידרש והמסקנה המתבקשת, למי שמאמין בתסריט זה, היא שבחצי שנה הקרובה אנו צפויים להחלשות השקל בכ 15% ביחס למטבעות.

חברת מרווחים שוקי הון מנהלת תיקי השקעות ליחידים ולמוסדות ומייעצת בתחום המט"ח. המחבר והחברה שבבעלותו מחזיקים באופן עצמאי ועבור לקוחות בתיקי השקעות שיש בהם השקעה ניכרת במט"ח ועשויים להחזיק בפוזיציות שיש באמור לעיל זיקה מסחרית אליהן.

האמור בחיבור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ומוצע לכל משתמש להתייעץ עם יועץ מוסמך בענין זה ואינו מהווה המלצה לקניה או למכירה של הערך\נכסים פיננסיים נשוא ההתייחסות.

צרו איתנו קשר *5988