דרוש: ניצוץ

עם מכת הפציעות הגדולה שלה, ארסנל איבדה השנה את מה שהפך לסמל המסחרי שלה בשנים האחרונות: הכדורגל היצירתי. עכשיו היא הביאה את אנדריי ארשאבין עבור שיא מועדון של 15 מיליון ליש"ט כדי לפתור את הבעיה הזו ; מצד שני, כשהפצועים יחזרו, ארסן ונגר יאלץ להתמודד עם פקק עצום בקישור ההתקפי

אז אחרי הכל, האם זה היה שווה את זה? החדשות לפיהן ארסנל מבשלת הצעה עבור אנדריי ארשאבין דלפו לראשונה בשבוע האחרון של דצמבר, אך עם זאת הוא הוצג כשחקן הקבוצה רק ביום שלישי האחרון, אחרי מו"מ מתמשך וכמות טוויסטים בעלילה, שיכלו להכיל פרקים של חצי שנה באופרת סבון ברזילאית.

ביום שני, היום האחרון של חלון ההעברות החורפי, הרגישו ב-Sky Sports שהם בעצם מדווחים על סאטירה. השלג כיסה את מלון הרטפורדשיר בצפון לונדון, שם הרוסי בילה את הלילה, וגם את אצטדיון האמירייטס, שחדשות קונקרטיות משם הקפידו בו זמנית להגיע ולא להגיע. העסקה כבר סגורה... המו"מ על התנאים האישיים של השחקן פוצץ והוא בדרכו חזרה לרוסיה... הוא חזר ועובר בדיקות רפואיות... זניט סט. פטרסבורג דורשת ממנו בחזרה כספי נאמנות שהוא חייב לה... העסקה מתרחשת... העסקה לא מתרחשת. איזו סאגה.

להקלת כולם, ביום שלישי, כמעט 24 שעות לאחר סגירתו הרשמית חלון ההעברות, ההעברה אושרה סופית תמורת סכום של כ-15 מיליון ליש"ט, שיא מועדון עבור ארסנל. לתותחנים יש סלידה היסטורית מתשלום סכומים גבוהים על שחקנים, לפחות מאז שארסן ונגר הפך למנג'ר המועדון ב-1997, אבל אולי הם הרגישו מאויימים על-ידי הסיטואציה הכלכלית שמשפיעה על ההכנסות שנכנסות לקבוצה מפרסום. ייתכן כי בהחתמתו של ארשאבין, בארסנל התחילו לחשוב כבר על מכירת המנויים לעונה הבאה.

פרוייקט מלהיב ומרתק

זניט דרשה 23 מיליון ליש"ט על השחקן בקיץ. האם היה שווה לה לאבד 8 מיליון ליש"ט (אפילו יותר, אם לוקחים בחשבון את הנפילה האדירה בערך מטבע הליש"ט), רק כדי להשתמש בארשאבין במה שהפך בסופו של דבר לקמפיין גרוע ומאכזב בצ'מפיונס ליג? מה שבטוח זה שלארשאבין התפתח עם הזמן סוג של משבר אשראי בראש שלו. הוא שרף את הגשרים שלו עם זניט כשהצהיר: "אם אני נשאר כאן, אני שחקן זניט על הנייר בלבד". עם התחושות האלו, אולי יותר טוב בשבילו להגיע ללונדון אחרי הכל, עבור משכורת מקוצצת ב-30% (בזניט הוא הרוויח קרוב ל-100 אלף ליש"ט בשבוע).

לא כל כך ברור מדוע ארסנל השקיעה בקשר תוקף, כאשר הצורך המיידי שלה דורש קשר מרכזי אנרגטי שיכול להיכנס לתאקלים בקישור האחורי. מצד שני, לארסנל בהחלט היה חסר ניצוץ ב-0-0 שלה בשבוע שעבר עם ווסטהאם. אותו ניצוץ שהפך לסמל המסחרי שלה בשנים האחרונות. ארשאבין, כפי שהוכיח בזניט בשנים האחרונות וביורו 2008, יכול לספק את הניצוץ הזה. אבל גם ססק פברגאס, תיאו וולקוט ותומאש רוזיצקי, שכולם יחזרו מהפציעות שלהם לפני סוף העונה, מסוגלים להביא את הניצוץ. ובהתחשב בעובדה שלארסנל יש בסגל שלה גם שחקנים כמו רובין ואן פרסי וסמיר נאסרי, ארסל תהיה מפוטמת בשחקנים בקישור ההתקפי.

ההנחה המקובלת היא שארשאבין ייכנס מיד להרכב של ארסנל וישתלב ללא מאמץ בכדורגל האנגלי. אבל ארשאבין אינו פיתרון קסמים לבעיות של ארסנל. וארסן ונגר בכל מקרה אף פעם לא מחפש פיתרונות שעובדים רק לטווח הקצר. צריך גם לזכור שאפילו במידה וארשאבין יישתלב בצורה מהירה ויוצאת דופן, בסופו של דבר הוא לא שיחק משחק ליגה רשמי מאז שהסתיימה הליגה הרוסית בנובמבר. הוא לא כשיר למשחק, וההערכה שלו שהוא יזדקק לשבועיים בלבד כדי להחזיר לעצמו את הכושר נראית מעט אופטימית.

ובכל זאת, פרוייקט שילובו של ארשאבין יחד עם השחקנים היצירתיים של ארסנל שיחזרו מפציעות, מריח כמלהיב ומרתק במיוחד. ארסנל רק צריכה להישאר צמודה למרוץ בצמרת עד שזה יקרה.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט

צילום: האתר הרשמי של ארסנל