לאט לך, פישר

ירון צ'רבוניץ, סמנכ"ל השקעות בגאון בית השקעות

בשוק ההון מצפים להורדת ריבית חדה הערב, הורדה ב-0.5% לכל הפחות. אני סבור שבהתחשב בשיתוקה של ממשלת ישראל בטיפול במשבר, כמו גם בפיחות המשמעותי של השקל והסכנות האורבות לו בהמשך, לא יהיה נבון למצות כבר הערב עד תום את נשק הריבית.

לדעתי, יש להוריד הערב ב-0.25% לכל היותר. הריבית בגוש האירו עומדת על 2% - כפליים מהריבית בישראל מה גם שהאפקטיביות של הורדת ריבית נוספת מוטלת בספק ויש צורך בצעדים משולבים נוספים כדי להימנע ממיתון עמוק ביותר.

קודם כל: נזילות

אחד הצעדים החשובים שיש לנקוט בהם באופן מיידי הוא הטיפול בבעיית הנזילות במשק ובאופן ספציפי באגרות החוב הקונצרניות.

האג"ח שהנפיקו מרבית החברות הציבוריות נסחרות בתשואות גבוהות מאוד, מה שמשקף את העדפות המשקיעים להתבצר באפיקים כמה שפחות מסוכנים ולא להשקיע באג"ח חברות, גם אם התשואות עליהן גבוהות וכנראה אטרקטיביות ביותר.

המשק משותק מכיוון שהחברות מתקשות לצמוח ללא מימון וגם מיחזור חובותיהן נהפך למשימה מורכבת ובעייתית ובהרבה מקרים בלתי אפשרית.

התוצאה היא צמצום פעילות, פיטורי עובדים וסכנה לפשיטות רגל של חברות רבות. חשוב לזכור שאם זו התמונה בחברות הציבוריות והחשופות, הרי שגם בקרב החברות והמפעלים הפרטיים יש בעיות דומות.

ברגע שחברות יתחילו לפשוט רגל, הדבר יגרום ל"אפקט דומינו" וחברות נוספות יפשטו רגל בעקבותיהן. לכן, חשוב מאוד להתערב כבר עכשיו בטרם יהיה מאוחר מדי.

הנגיד פישר הבין את תמונת המשק הבעייתית ופעל ככל יכולתו. הוא הפחית את הריבית לטווח הקצר בצורה דרמטית ואף החל לרכוש אג"ח ממשלתיות כדי להפחית את הריבית בטווח הארוך, ולהסיט את כספי החוסך הישראלי לשוק האג"ח הקונצרניות, במטרה להפיח רוח חיים בשוק זה.

להפחתת האטרקטיביות של אפיקי החיסכון מטרה חשובה נוספת, והיא לגרום לישראלים לצרוך ולהניע את גלגלי הצמיחה.

משהו השתבש

ראשית, הורדות הריבית לא חלחלו מטה לעסקים ולצרכנים מכיוון שלבנקים המסחריים בעיות הלימות הון וכן חובות בעייתים, והציבור? ובכן, הציבור מביט מהצד באוזלת ידה של הממשלה ובכותרות המבשרות את גל הפיטורים ובירידת ערך נכסיו, ואינו ממהר לנתב את כספו מהאפיקים הסולידיים לאפיקים אחרים.

משבר האמון הזה של הציבור במדיניות הכלכלית צריך לפתור, ולא די במדיניות המוניטרית המקלה של פישר. הורדת הריבית לשיעור אפסי התגלתה כלא אפקטיבית בארה"ב ולא הוציאה את המשק ממיתון.

הורדות הריבית העתידיות של בנק ישראל יהיו בבחינת איתות להמשך מלחמתו של פישר במשבר, ולא מתוך מחשבה שהדבר ישפיע בצורה דרסטית על המשק.

ביקורת מיותרת

דווקא באוצר, שאנשיו צריכים להירתם לעזרתו של פישר, נמתחה עליו ביקורת. אנשי האוצר לא מבינים שהתמונה השתנתה וכי השוק אינו מסוגל לרפא את עצמו.

במקום לשקוד על תכנית התערבות בהיקפים מאסיביים, אשר תשתמש במגוון כלים כגון ערבויות ממשלתיות להלוואות לעסקים, רכישת אג"ח באופן מאסיבי בשוק ההון, מתן ערבויות מאסיביות לקבלנים הבונים בארץ (ולא משהו סמלי כפי שהוצג לאחרונה).

האוצר מעדיף להתמקד בריסון הגירעון התקציבי ומסתפק בקרנות מנוף אשר לא יסייעו הרבה ממילא. נכון שהיקף הקרנות עשוי להגיע לרמה אפקטיבית, אך בקצב הנוכחי כאשר מכרז לשתי קרנות בלבד עומד על הפרק וגם הוא בהיקף מצומצם למדי - זו טיפה בים בהשוואה לצרכי המשק בשעה זו של משבר וסיוע זה מתגמד בהשוואה למה שנעשה בשאר כלכלות העולם.

אנשי האוצר, אשר דבקים בריסון הגירעון כאילו לא היה משבר, כנראה מתקשים להבין שהמיתון הקשה יוביל לירידה חדה בהכנסות המדינה ממיסים מה שיוביל בסוף השנה לגירעון גדול עוד יותר. אם לומר את הדברים בשפה פשוטה, הרי שנדרשת כעת הגדלה של הגירעון כדי למנוע גירעון ענק שייווצר במידה והממשלה לא תתערב בשוק.

אני סבור שצריך להאט את קצב הורדות הריבית, כיוון שבאופק כבר רואים סכנה חדשה-ישנה: פיחות חד בשקל.

פוטנציאל הרסני לשער החליפין

המיתון, הגירעון, הריבית הנמוכה, הדפסות הכספים, לגורמים אלה יש פוטנציאל הרסני ביחס לשער החליפין. במיתון הקודם שפקד את המשק בתחילת העשור, הדולר נשק לשווי 5 שקלים.

אני מעריך ומקווה שהפעם לא יחזור על עצמו תסריט זה (היות וגם בארה"ב וגם בשאר העולם מדפיסים כסף בהיקפים אדירים והגירעונות תופחים), אולם בהחלט ניתן לצפות כי הדולר יזנק לרמה של 4.5 שקלים, וייתכן אף יותר.

החשש העיקרי הוא מאובדן שליטה על שער החליפין, אשר יחייב את בנק ישראל להעלות בחזרה את הריבית צעד מסוכן כאשר המשק במיתון. הנגיד לשעבר, דוד קליין, חווה על בשרו את התהליך הזה במיתון הקודם. הפעם, יש להפיק לקחים ולהיות זהירים יותר, כיוון שהמצב הכלכלי הנוכחי מסובך דיו.