הודעה לכל "המסודרים"

אם סטארטפיסטים רוצים לשרוד את המשבר עליהם להוריד את האף: 3 עצות חיוניות

על רקע המשבר העולמי, הירידה בהיקף ההשקעות בתעשיית ההייטק בישראל ברבעון האחרון של שנת 2008 תדרוש מהיזם הישראלי ביצוע התאמות תוך נטילת סיכונים.

הנתונים של שנת 2008 מצביעים על עלייה של 18% בהיקף גיוס הכספים ממשקיעי הון סיכון, זרים וישראליים, בהשוואה לשנת 2007, והם עומדים על כ 2.08 מיליארד דולר. אך עם זאת, קריאה דקדקנית יותר מלמדת כי גיוס הכספים ברבעון האחרון של שנת 2008 היה קטן ב 22% בהשוואה לזה שברבעון המקביל של שנת 2007. אין ספק שהירידה בהיקף ההשקעות היא תוצאה של המשבר הכלכלי העולמי שאותותיו ניתנו גם בתעשיית ההייטק המקומית.

שנת 2009 צפויה להיות שנה קשה. תעשיית ההייטק המקומית תצטרך להתמודד עם היקף השקעות עולמי קטן והולך ועם תחרות גוברת כנגד חברות אמריקניות, אירופאיות ואחרות על מקורות הכסף.

בשל חוסנה היחסי של תעשיית ההייטק הישראלית ומעצם מיקומנו הגיאוגרפי הפריפריאלי, היזם הישראלי טרם הפנים את מלוא עוצמתו של המשבר הכלכלי העולמי.

לצד בדיקה דקדקנית של תקציב החברות ובכלל זה בחינת קיצוצים והפחתת שכר רוחביות והקטנת כוח אדם, הנה שלושה מהלכים שבלעדיהם יתקשה יזם לעבור את המשבר העולמי בשלום:

  1. מכפילי רווח ריאליים

    יחסי הנמשכים עם משקיעים אירופאים מלמדים אותי שבפני המשקיעים באירופה קיים נשפך בימים אלה מפל הצעות אטרקטיביות.
    כדי לסבר את האוזן: משקיע גרמני סיפר כי על שולחנו מונחת הצעה לקנות בשני מיליון יורו חברה המגלגלת מחזור של שני מיליון יורו. על הזדמנויות חד פעמיות שכאלה, יש להוסיף את ההעדפה הברורה והמובנת של המשקיע אירופאי להשקיע בחברה מקומית על פני השקעה בישראל, ולו רק בשל שהפיקוח שלו עליה יהיה מקרוב.
    לכן חברה ישראלית צריכה להראות עדיפות טכנולוגית משמעותית ומודל עסקי מבטיח.
    יזמים ישראליים מצטיינים בשלב הראשון של ייזום הרעיון ב"מוסך" ומצליחים באופן יעיל ומהיר לקדם לפסים מעשיים רעיונות טכנולוגיים תיאורטיים פורצי דרך.

    עם זאת היזם-המייסד, שמסירותו האבסולוטית לחברה הייתה הכרחית כדי לאפשר את הקמתה ואת קידום שלבי הפיתוח הראשוניים של הרעיון, קשור בקשר רגשי עבות לחברה והוא מתקשה לנהל משא ומתן ריאלי בשלבי הגיוס המתקדמים.

    הקשר האישי לחברה ולמוצר מכשיל אותו מלהעריך באופן ריאלי את החברה ומקשה עליו לוותר על שליטתו בה.

    לכן, במיוחד בתקופה זו, היזם הישראלי חייב להכיר את התמונה העולמית ולנצל כל הזדמנות לגיוס כספים על ידי הצגת הצעה אטרקטיבית למשקיע תוך הורדת שווי ולעיתים וויתור על שליטה.

  2. סחר בפטנטים

    יצירת מקורות הכנסה נוספים ממינוף הנכסים הטכנולוגיים שכבר נצברו כגון סחר בפטנטים נחשבת לפחות מקובלת, אך עשויה לעניין חברות רבות.

    פטנטים הם כיום נכס סחיר וזמין שניתן למכור לעיתים ולקבל בתמורה מיליוני דולרים רבים.

    חברות שבתקופות ה"שמנות" החזיקו בתקציבים שמנים להשלמת תהליכי הפיתוח ולהקמת מערכי השיווק בחו"ל, העדיפו אז לעשות את העבודה בעצמן ולגרוף רווחים גבוהים. כעת השתנתה התמונה - ותקציבן המתדלדל והולך יאלץ אותן לוותר על רווח עתידי ובמקום להשקיע בפיתוח עצמאי - לרכוש את הפטנט ולהתחיל בייצור ושיווק מהר ככל שניתן.

    מבמציאות כזו כדאי לבדוק את תיק הפטנטים שלך ולתכנן שימוש מושכל בארסנל שבו - מסחר בפטנטים היא אפשרות להכנסת הכנסה שתסייע לצלוח את התקופה הקשה.

  3. לצאת מגבולות אמריקה

    לנונח מגבלות השוק הישראלי המצומצם, חברות סטארט אפ ישראליות מכוונות כבר מהשלבים הראשונים לפיתוח שוק מעבר לים. מציאות כזו מכתיבה יצירת קשרים עם גורמים אסטרטגיים, הן פיננסיים הן מקצועיים.

    נטיית לבם של היזמים הישראליים היא על פי רוב לארצות הברית וזאת בשל ההיכרות עם שוק זה ויחסי גומלין טובים של אנשי עסקים משתי המדינות, ידיעת השפה והיכרות עם התרבות בכלל והתרבות העסקית בפרט.

    ארצות הברית הרכינה את ראשה בפני המשבר העולמי, ונוכח עומקו של המשבר והלך הרוח השפוף בשוק שלה, על היזמים הישראליים לחפש אפיקים חדשים באירופה, באסיה ולא לפסול אפילו את מדינות המפרץ הפרסי.

אורי שרון עוסק בגיוס הון ובפיתוח עיסקי, מייצג בארץ את קרן הון הסיכון האוסטרית DANUBE EQUITY
לתגובות:
ecotec.isr@gmail.com

צרו איתנו קשר *5988