גם לאחר שהבנקים יפנו את כל רווחיהם בשנת 2009 לחיזוק ההון ולא יחלקו דיבידנד, היקף ההון שהם יידרשו לגייס כדי להגיע לשיעור הלימות הון של 12%, ובמקביל לתמוך בצמיחת המשק, ולעמוד בכללי באזל 2, עומד על 10.25 מיליארד שקל. אלו הן מסקנות עבודה אנליטית של לידר שוקי הון, שביצע סמנכ"ל המחקר, אלון גלזר.
מהעבודה עולה כי התוכנית הממשלתית שהושקה השבוע במסגרתה יגייסו הבנקים 5.2 מיליארד שקל בערבות מדינה, לא תספיק על מנת לעמוד ביעד הנדרש. לכן, מעבר להון לו תערוב הממשלה, יצטרכו הבנקים לגייס עוד 5.2 מיליארד שקל. חלק מסכום זה יופנה רק כדי למחזר כתבי התחייבות קיימים בהיקף של 2.35 מיליארד שקל, העומדים בפני פירעון ועל פי הנחיות בנק ישראל לא יחשבו במסגרת ההון.
"אם לא נראה תוצאות חיוביות בשנה הקרובה והבנקים ירצו להמשיך לצמוח באשראי ייתכן שלא יהיה מנוס מהגדלת ההון הראשוני", מעריך גלזר. "את ההון ניתן להגדיל על ידי הנפקה או הנפקת זכויות בה בעלי המניות יביאו כסף מהבית. להערכתי הראשון שצפוי לעשות כן הוא דיסקונט".
בסוף הרבעון השלישי של 2008 עמדה הלימות ההון הממוצעת במערכת הבנקאית על שיעור של 11.51%, עלייה בהשוואה ל-11.02% בתום 2007. עד סוף 2009 נדרשים הבנקים על ידי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, להגיע לשיעור הלימות הון של 12%.
ברבעון הרביעי של 2008 צפויה הלימות ההון של חלק מהבנקים לרדת מאחר שכל הבנקים, למעט מזרחי טפחות, הודיעו כי יסיימו אותו בהפסדים. ההפסד המצרפי המצטבר צפוי לעמוד על 1-1.2 מיליארד שקל. הלימות ההון של הבנקים גם תיפגע מהפיחות בשקל, מאחר שההון העצמי שקלי בעוד ששליש מהתחייבויותיהם הן מט"חיות.
פועלים יזדקק לגיוס הגדול ביותר
בהתאם לכך, כדי לעמוד ביעד הלימות הון של 12% ובמקביל לתמוך בצמיחת המשק בהנחת צמיחה של 5% באשראי בשנת 2009, על הבנקים לגייס הון בשוק ההון על ידי כתבי התחייבות נדחים בהיקף של 10.25 מיליארד שקל. ההון שיגויס יחשב כהון משני כאשר על פי הכללים, הבנקים יכולים לעמוד ביחס הון משני של עד 50% מההון הראשוני.
מהמחקר של גלזר עולה כי בנק הפועלים יצטרך לגייס 4 מיליארד שקל, מתוכם 2.1 מיליארד שקל שלא בערבות מדינה. דיסקונט , לו הלימות ההון הנמוכה במערכת (10.59%), יצטרך לגייס 3.7 מיליארד שקל, מתוכם 2.6 מיליארד שקל שלא בערבות מדינה. בנק לאומי , שכבר נמצא עם הלימות של מעל 12% אך הלימות ההון שלו תרד ל-11.8% בעקבות הפסדיו ברבעון הרביעי, יצטרך לגייס 2.25 מיליארד שקל, והבינלאומי יצטרך לגייס עוד 300 מיליון שקל.
מזרחי טפחות שנמצא במצב הטוב ביותר ולא יפסיד ברבעון הרביעי, לא זקוק לתוספת הון כלל. מזרחי טפחות היה גם הבנק היחיד שהודיע כי לא יצטרף לתוכנית הערבות הממשלתית.
בעיית ההון של הבנקים מחריפה מאחר שעליהם להפנות חלק מצרכי הגיוס, בהיקף של 2.35 מיליארד שקל, רק כדי למחזר כתבי התחייבות שגויסו בשנים קודמות. על פי הנחיות בנק ישראל, בחמש השנים האחרונות לקיומו של אג"ח, על הבנק להפחית את האג"ח מההון הנספר להלימות ההון מדי שנה בשיעור של 20% מערכו עד לפירעונו.
רק על מנת למחזר אג"ח קיימים ולא לרדת בהלימות ההון, שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, צריכים למחזר אג"ח בהיקף של 700 ו-750 מיליון שקל, בהתאמה. דיסקונט צריך למחזר 450 מיליון שקל, מזרחי טפחות 250 מיליון שקל והבינלאומי 200 מיליון שקל.
מעבר לכך, ההפסד הצפוי ברבעון הרביעי פוגע ביחס ההון המשני להון הראשוני שכאמור עומד על 50%. הון משני שבידי הבנק וחורג ממגבלה זו לא יוכר לצורך חישוב הלימות ההון שלו. "הבנקים נמצאים קרוב מאוד לסף 50% ולכן אלו שירשמו הפסדים גדולים עלולים להגיע למצב שכתבי התחייבויות שגויסו בעבר לא יוכרו לצורך ההון. דיסקונט לא יכול להכיר כבר כעת ב-500 מיליון שקל, ואילו לאומי, שצפוי לרשום הפסד גדול ברבעון הרביעי, יגיע לכך שחלק מהאג"ח הקיימות בהיקף 400 מיליון שקל, לא יוכרו לצורך הלימות הון", אומר גלזר. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
