משה קצב בשידור חוזר

גם אם לא אנס אותן אז, בהשמצת אותן נשים בפומבי, הוא מבצע בנפשן מעשה תועבה

מטבע הדברים ולוח הזמנים, בעת כתיבת טור זה מסיבת העיתונאים של משה קצב עדיין לא התקיימה. אבל במהלך הימים האחרונים אמר שליחי קצב ומרעיו מספיק דברים המאפשרים להבין מה הולך להיות שם. המופע של קצב נוהל כמו פרומו להצגת ראווה, וכדי שמקסימום אנשים יצפו בהפקה הזאת, הבטיח לנו קצב את כל הגודיס האפשריים. קודם כול - גילויים על היועץ המשפטי מני מזוז. איזה סוג של גילויים? זה לא נאמר במפורש, אבל הניחו לנו לנחש שמדובר גם בדברים אישיים, לא רק מערכתיים וענייניים. חוץ מזה זרקו יועצי קצב לחלל האוויר את המילה המשמשת באופן רגיל לקידום תוכניות בערוצים המסחריים: הפתעות.

מאבק על השליטה העצמית

אני ממש לא מרגיש שאני מסתכן בניחוש פרוע, כאשר אני אומר שלא יהיו שום גילויים או הפתעות, בטח לא בתחום שיש לו חשיבות כלשהי. מה שצפוי, על-פי הבטחות קצב ואנשיו, זה עוד מופע של השמצות והכפשות ממוחזרות על הפרקליטות בכלל, ועל מזוז בפרט. הדבר היחיד שיכול לסקרן זה המאבק של קצב עם עצמו על השליטה בעצמו: האם יאבד אותה כמו בפעם שעברה או יצליח להתאפק.

גרסה חד-צדדית

לגופו של עניין, אין למופע של קצב כל ערך. לא יכול להיות. המטרה שלו היא לשכנע את הציבור שהוא נקי, ושהחלטת מזוז גורמת לו עוול. אפילו יש בכך גרעין של אמת כלשהי - אי אפשר להגיע אליו בהופעתו של קצב. כי הרי ברור מראש שזה מה שהוא יטען. אפילו אם יציג מסמכים, כולנו יודעים שלכל מסמך יכול להיות מסמך נגדי, ולכל מילה יכולות להיות פרשנויות כאלה ואחרות. בקיצור, מדובר בגירסה חד-צדדית, שרק חסידים שוטים, או סתם שוטים, קובעים דעה על סמך שכמותה.

גרסה שקרית במשטרה

זה נכון בכלל - זה נכון שבעתיים במקרה של קצב. בחקירתו במשטרה הכחיש כל קשר מיני עם הנשים מהאל"ף-בי"ת העברי שהתלוננו עליו. לעומת זאת, בשימוע שנערך לו, הכחיש קצב שהיה אונס, אבל אישר שהיו "קשרים". במילים אחרות, יכולתו של קצב לשקר היא עובדה, מה שמוסיף על חוסר האמינות של כל מה שהוא יכול לומר.

למה שידור חי?

מה שחבל זה שאדם כמו קצב יכול לקבל כל במה שירצה, כמעט ללא הגבלת זמן, כדי לשפוך על ראש הציבור הכפשות על ראשי מערכת החוק, ועל הנשים שהוא פגע בהן בעבר. אם קצב לא אנס אותן אז, הרי שבהשמצתן הוא מבצע בנפשן מעשה תועבה. והשאלה היא למה נותנים לו. כלומר, זה בסדר לתת לו במה - אבל האם היא חייבת להיות חופשית, שלא לומר מופקרת, ללא הגנה על המושמצים והמושמצות? האם אי אפשר להעמיד כתנאי שהשידור לא יהיה חי אלא מוקלט כדי לאשר השמטת קטעים הכוללים השמצות בלתי מבוססות? לא מדובר בצנזורה, אלא בעריכה עיתונאית לגיטימית ומחויבת, במיוחד כאשר בעצם מדובר בשידור חוזר. מכל מקום, התנהלותו של קצב מאז ההחלטה על אישום, היא ההצדקה הטובה ביותר להחלטה.

כל משפט הוא ראווה

אני לא מכיר מספיק את העובדות בפרשת ד"ר ג'קי סרוב כדי לגבש דעה לגבי מעשיו וגזר הדין. הרופא הבכיר נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל בעוון נטילת שוחד מהעבריין אסי אבוטבול בעת היותו מנהל המיון באיכילוב. אני מבקש להתייחס כאן לטענתו של סרוב כי עשו לו "משפט ראווה". ברור לגמרי שסרוב לא התכוון למשפטים מן הסוג שמוכר במשטרים דיקטטוריים, שם מאשימים ביודעין מתנגדי משטר על האשמות שלא היו ולא נבראו. סרוב מכיר בכך שנהג שלא כראוי, הקובלנה שלו היא לגבי העונש שלדעתו הוחמר בגלל הפרופיל הציבורי הגבוה של המקרה, ומכאן הביטוי "משפט ראווה".

אלא מה? למעשה כל משפט הוא, ברמות משתנות, "משפט ראווה". למעשה החוק דורש זאת כאשר הוא מנחה את השופטים להביא בחשבון העונש את השיקול של "למען יראו וייראו". מה זה "יראו" אם לא "ראווה"? ברור מאליו, שכאשר מדובר בנאשמים בעלי פרופיל גבוה, הראווה היא יותר נרחבת, כי אנשים כאלה אמורים לשמש דוגמה לציבור הרחב.

matigolan@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988