הנאמנות המעורפלת של נאמן

מה יצא לביבי מכך שימנה שר משפטים שמראש חשוד במניעיו בכל רפורמה שיציע

דווקא בשעה שהמערכת המשפטית זקוקה לרפורמות, מינויו של יעקב נאמן לשר המשפטים הוא בעייתי. האם בתוך המערכת הפוליטית ומחוצה לה אין מועמדים פחות לעומתיים וכאלה שאינם בעלי "חשבון פתוח" עם המערכת?

אין חולק על כישוריו של נאמן, ניסיונו והכרתו את המערכת המשפטית. הוא נחשב לאדם מתון ופשרן, לא איש של קצוות, למעט בעניין אחד: יחסו למערכת המשפט. למה למנות מלכתחילה אדם שנחשוד במניעיו בכל רפורמה שיציע, ולשחק לידיה של מקהלת השופטים בדימוס, שתזעק על כל רפורמה שתוצע?

מאחר שגם במסדרונות בית המשפט העליון מודים בצורך בכמה רפורמות, היה מקום להעדיף שר המקובל על שתי הרשויות (המבצעת והשופטת), כמו גדעון סער. הוא פרלמנטר רציני, בעל השכלה משפטית, חף מכל פופוליזם ואין לו "דם רע" כלפי המערכת, ועם זאת הוא יקדם רפורמות שונות, אבל תוך תיאום והידברות.

נכון שבשורה התחתונה השר היוצא, דניאל פרידמן, לא הצליח להעביר את הרפורמות המהפכניות שלו. ה"מורשת" המרכזית שלו היא הנזק שגרם למערכת ותרומתו לשחיקת אמון הציבור בה. נקודת האור המרכזית בכהונתו היא שבירת הטאבו שלא מבצעים רפורמות בשיטת המשפט וסלילת הדרך לבאים אחריו.

השאלה אם זה טוב תלויה בעיקר בשאלה איזה יעקב נאמן מגיע לתפקיד: זה שרק לפני שנתיים אמר בראיון ש"תפרו לי תיק, לא רצו שר משפטים שיעשה שינויים", או אדם מפויס שזה כבר מאחוריו? האם הוא פרידמניסט שיילך בגישת "ייקוב הדין את ההר" של משה רבנו, או שידמה לאהרן הכהן, איש הפשרה וההידברות? האם עמדותיו, לפיהן היועמ"ש לשעבר, מיכאל בן-יאיר, אחראי להעמדתו לדין וש"צריך לעשות סוף לשלטון הפקידים והמשפטנים", יבואו לידי ביטוי בבחירת מחליפו של היועמ"ש הנוכחי, מני מזוז, ובאימוץ הצעת פרידמן לצמצום סמכויות היועץ?

אם נאמן יוכיח שהוא לא פרידמן, בכך שלא יירה רפורמות בצרורות ויגייס את הרקורד הפשרני והמתון שלו - המערכת רק תרוויח. כדאי לו להתחיל בפתרון הבעיה שגם בעיניו היא הבוערת ביותר - העומס והסחבת בבתי המשפט. הרי גם השופטים משוועים לפתרונה.

לא לפרוטוקול

הפיליבסטר בן 168 הדקות שנשא הנשיא לשעבר, משה קצב, ראוי לתואר "פיליבלופר". כל כך הרבה גיבובי מילים, טענות, מענות וטרוניות, וכל כך מעט הוכחות. התנהלותו האימפולסיבית של קצב, בצירוף היעדר המניע מצידן של 10 נשים שונות להתלונן נגדו, מדביקות על מצחו את התווית "אשם", לפחות במשפט הציבור שהוא מתעקש לנהל.

אז הרשעה בבית המשפט אמנם עדיין אין פה, אבל הקלון כבר קיים. גם אם יזוכה נדמה שהנשיא השמיני המיט קלון על מוסד הנשיאות, על עצמו ועל משפחתו. יש לקוות שכתב האישום יוגש במהרה, אם כי משפט רמון מלמד שגם זה לא ישים סוף להצפה סלקטיבית של הציבור בחומרי חקירה.