למה התעכבה חקירת ליברמן

בשל חיקורי הדין שלא זכו לשיתוף-פעולה מהרשויות בחו"ל - ובגלל ליברמן עצמו

במהלך הקדנציה של פרופ' דניאל פרידמן כשר המשפטים עלתה יוזמה לקבוע בחוק הגבלה למשך התקופה שבה רשאית המשטרה לנהל חקירה פלילית בלא שתתקבל החלטה לכאן או לכאן - כתב אישום או סגירת התיק. היוזמה עצמה ראויה, אך פרידמן דאג להדביק לה דוגמה שעוררה חשד, בדמות החקירה הנמשכת נגד השר המיועד אביגדור ליברמן. אפילו בפרקליטות מתקשים לומר היום כמה שנים נמשכת חקירתו. התשובה לשאלה הזו תלויה בשאלה אם החשדות החדשים הנחקרים מאז תחילת 2006 הם תולדה של החקירה שנערכה נגדו עוד משנת 2000, או שהם מהווים חקירה נפרדת.

ליברמן זועק נגד ההתמשכות האין-סופית של מעמדו כחשוד בחקירה פלילית, מה שמונע ממנו להתמנות לשר במשרד המשפטים או במשרד לביטחון-פנים. אלא שהעיכוב הגדול נובע משתי סיבות עיקריות: האחת, חיקורי הדין שרשויות החקירה בישראל ביקשו לקיים בחו"ל, וחלקם עדיין לא זכו לשיתוף-פעולה של רשויות האכיפה במדינות היעד; השנייה, המאבק שניהל ליברמן עצמו למנוע מהמשטרה לעשות שימוש בחומרים שנתפסו בפשיטה שערכה במשרדו של בא-כוחו, עו"ד יואב מני, גם הוא חשוד בפרשה. המאבק המשפטי הזה לבדו עיכב את התקדמות החקירה ביותר משנה.

בתחילת השבוע דן בג"ץ בעתירה שהגיש ליברמן נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה שמזוז יכריע על בסיס החומר הקיים אם לסגור את התיק נגד ליברמן, או להגיש נגדו כתב אישום. עצם קיומו של דיון כזה בבג"ץ, בזמן שמתנהלת חקירה פלילית, מעורר שאלות כמו מה היקף המידע שחשוד זכאי לדעת אודות המהלכים המתנהלים בחקירה המתקיימת נגדו.

פרקליטות המדינה הצהירה כי עד עתה בוצעו 5 חיקורי דין בחו"ל, ושבקשות לשבעה חיקורי דין במדינות נוספות עדיין תלויות ועומדות. השאלה אם מדינות אלה יחליטו לשתף פעולה עם משטרת ישראל תלויה הן בדרג הפקידותי והן גם בהחלטה של דרגים פוליטיים. ניתן להניח, שליחסיהן של אותן מדינות עם ישראל עשויה להיות השפעה על מידת שיתוף הפעולה בביצוע חיקורי הדין.

"העתירה מזמינה אתכם ליצוק תוכן ממשי לזכותו של אדם לסיום מהיר של חקירה בעניינו", אמר עו"ד ירון קוסטליץ, ממשרדו של עו"ד יעקב וינרוט, לשופטים אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ויורם דנציגר בתחילת השבוע, "היועץ המשפטי כתב שמשטרת ישראל והפרקליטות פועלות באופן שיטתי ומהיר לסיום החקירה. אם זה מהיר, אינני רוצה להעלות על הדעת מה זה קצב איטי".

פרוקצ'יה ביקשה מהמדינה הסברים על העיכוב שחל במשך 6 שנים, בין 2000 ל-2006, שבהן לא ברור אילו פעולות חקירה בוצעו. "למה החקירה נתקעה בין 2000 ל-2006?", שאלה את נציגת הפרקליטות עו"ד דנה בריסקמן. "את פוסחת על 6 שנים שבהן איש ציבור היה נתון לאימת חקירה, עם כל ההשלכות שלה. אנחנו רוצים הסבר".

נציגיו של ליברמן שמעו מהפרקליטות בדיון, שב-2006, לפני שהגיעו חומרים חדשים שעוררו מחדש את החקירה, עמד התיק שלו לפני סגירה. כעת ברור מדוע הסנגורים דוחקים ביועץ לקבל החלטה בעניין תיק ליברמן בהקדם. ככל שההחלטה תתבסס על פחות חומרים שיתקבלו מחיקורי הדין, יגדל הסיכוי שהתיק ייסגר מחוסר ראיות.

מתי יוכרע גורל בית-הסוהר הפרטי

בשבוע הבא יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים יום עיון יוצא דופן, יחסית לדיונים אקדמיים הרגילים. תחת הכותרת "60 שנות כליאה במדינת ישראל" יתקיים דיון, בשיתוף עם שירות בתי-הסוהר, בהיבטים השונים בנושאי כליאה וטיפול באסירים. אחד המושבים המרכזיים יעסוק בנושא הטעון של הקמת בתי-סוהר בבעלות פרטית. במושב ישתתף בין היתר, עו"ד גלעד ברנע, המייצג את המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (לשעבר "מכללת רמת גן") בעתירה התלויה ועומדת בבג"ץ נגד הפרטת בתי-הסוהר.

4 שנים חלפו מאז הוגשה העתירה, ופסק-הדין עדיין מתמהמה. לפני כ-3 שנים, בעקבות בקשת העותרים לצו ביניים שימנע את השלמת הקמתו של בית-סוהר פרטי, שמוקם בפאתי באר-שבע, רשם לפניו הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ את התחייבות המדינה והחברה הזכיינית, שלא להתחיל בהפעלת בית-הסוהר לפני מתן פסק-הדין. המועד הזה הולך וקרב: על-פי הצעת תקציב המשרד לביטחון-פנים לשנת 2009, אמור בית-הסוהר החדש להיפתח במחצית הראשונה של שנה זו, ולהוסיף 800 מקומות כליאה לאלה הקיימים בשב"ס.

לפני כמה שבועות הורה בג"ץ למדינה ולחברה הזכיינית, "א.ל.א ניהול והפעלה", למסור עדכון על קצב התקדמותו של בית-הסוהר הפרטי, כדי שהשופטים יוכלו להיערך בהתאם ולפרסם את פסק-דינם. אם אכן יוחלט לקבל את העתירה ולבטל את הקמתו, יהיה הדבר כרוך בפיצוי כספי עצום שהמדינה תצטרך לשלם לזכיינית, ובנוסף לרכוש את המבנה כדי להפעילו בעצמה, באמצעות שב"ס. אלא שהן המדינה והן הזכיינית התחייבו כבר לפני שנים אחדות בפני השופטים, שהן נוטלות על עצמן במודע את הסיכון הזה, וממשיכות בהשקעה גם נוכח האפשרות שבית המשפט יכריע בסופו של דבר נגדן.

על-פי הסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לזכיינית, בניית בית-הסוהר אמורה להסתיים עד אמצע חודש יוני הקרוב, ואז אמור להינתן אישור ההפעלה.

בהודעה שהעבירה באחרונה עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה לבג"ץ, היא מזהירה מפני מתן צו ביניים כעת, שימנע את ביצוע הפעולות הנדרשות לצורך מתן אישור ההפעלה. "נבקש להפנות את בית המשפט לנזק שעלול להיגרם לתדמיתה הכלכלית של ישראל", היא כותבת, "ולפרויקטים אחרים שתבקש המדינה לקדם בשיתוף המגזר הפרטי. נזק זה עלול להיות חמור במיוחד בשל הממד הבינלאומי של הפרויקט".

החלטת השופטים בשאלת צו הביניים כעת עשויה לרמז על כוונתם בפסק-הדין עצמו. ההכרעה במסגרתו אמורה להיות רחבה יותר מאשר עצם האפשרות להקים בית-סוהר פרטי ולמסור סמכויות שלטוניות לידי חברה פרטית. פסק-הדין, על-פי המסתמן עד כה, אמור להוות אבן דרך בהכרעות בית המשפט העליון בשאלות הנוגעות למדיניות ההפרטה הכללית של הממשלה.

הטרור והזכות לגור עם אמא

אחד מפסקי דינו האחרונים של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, ניתן בפרשת חוק האזרחות, שנחקק ב-2003 כהוראת שעה זמנית, ועסק באיסור על מתן סטטוס של תושב קבע או אזרחות לבני-זוג פלסטינים של ערבים אזרחי ישראל.

ברק נותר במיעוט בפסק-הדין, שבו נדחו העתירות לביטול החוק ברוב של 6 שופטים נגד 5. במכתב שכתב אז ברק לעמיתו מאוניברסיטת ייל, ועורר סערה, ציין ברק כי הוא אמנם הפסיד ונותר במיעוט, אלא שהיה זה הפסד טכני בלבד: השופט אדמונד לוי, שהכריע את הכף לדחיית העתירות, ציין שאם תוקפו של החוק הזמני יוארך עוד ועוד, לא יהיה מנוס מביטולו.

ואכן, זה מה שקרה. 6 שנים חלפו, והכנסת ממשיכה להאריך את האיסור על איחוד משפחות עם פלסטינים, בתואנה של מאבק בטרור. בתחילת השבוע התקיים בבג"ץ דיון בעתירות הנוכחיות נגד החוק, שהוגשו ב-2007. אתמול התקיים במכללה למינהל בראשון לציון דיון העוסק בזכויות משפחתיות מנקודת מבט של המשפט הבינלאומי, וחוק האזרחות הישראלי עמד במוקד הדיונים.

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון "עדאלה", אמר, שאם בג"ץ ידחה את העתירות ויאשר את החוק, "המשמעות היא שאנחנו, הפלסטינים החיים בישראל, לא מקבלים הגנה ראויה מבית המשפט הישראלי, ואז נוכל ללכת לבית-הדין הבינלאומי בהאג".

ד"ר אמנון רייכמן מאוניברסיטת חיפה הסביר שהשאלה איננה עוסקת במדיניות ביטחון - כפי שהפרקליטות מנסה לתאר זאת בבג"ץ - אלא במדיניות ההגירה בכלל. שתי הדרכים להצטרף לאוכלוסיית ישראל הן להתחתן עם אזרח ישראלי או להתגייר. "צריך לזכור שמדובר באנשים, ולא בעקרונות". אמר רייכמן, "כשנחקק חוק האזרחות היו משפחות שהיו באמצע התהליך של קבלת אזרחות של אחד מבני-הזוג. אז מה אומרים לילדים - האם אתה רוצה לגור עם אמא בשטחים או עם אבא בישראל?".