היו שלום הזדמנויות גדולות

היפרדו מרעש האדירים שחולל הראלי בשוק, כי הנה מגיעים אחיו הדחויים: דשדוש ומימוש

יובל זעירא הוא מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI

הראלי בשוק המניות והאג"ח הקונצרני שהתחולל כאן בחודשים שחלפו, הוא ראלי גדול. גדול אבל לא מדהים. לא מדהים בעיני מי שבחן את הדברים במונחי מחיר הנכסים, כי מי שעשה זאת הבין שהיו כאן מציאות נדירות. לא מדהים כי מצב הרוח ששלט בשוק היה קריסה קריסה ושוב קריסה. של בנקים, של חברות ושל מדינות וכאשר נרגעה הפאניקה ושככו המים כולם הבינו ש"יש חיים אחרי 2009".
לא מדהים כי שוב אנו למדנו שלרמת המדדים ולהשוואות היסטוריות אין משמעות רבה.

כמה קרוב ככה רחוק

קצת קשה להאמין אבל שיא המשבר הפיננסי היה כאן רק לפני פחות משלושה חודשים. למרות שאנו מדברים רק על חודשים ספורים לאחור, המצב בו היה השוק ורמות המחירים ששררו בו רחוקות מאוד.

קשה להאמין שרק לפני ארבעה חודשים הסתובבו בשוק עשרות אג"ח בתשואה דו ספרתית גבוהה, חלקן עם מזומן בקופה ועם פעילות.
קשה להאמין שרק לפני מספר חודשים נסחרו חברות גדולות ובעלות פעילות יציבה במחירים מגוחכים.
קבוצת דלק ב-100 שקלים למניה.
דיסקונט השקעות ב-25 שקלים למניה
ומכתשים אגן ב-10 שקלים למניה ואלו רק דוגמאות, והסכימו איתי שהן שהיום הן נראות הזויות.

גם בשוק האג"ח נראו הזדמנויות חלומיות להשקעות כמו אג"ח של גזית ואלוני חץ בתשואה דו ספרתית.

התאוששות אמיתית או מזויפת

השיח כיום סובב סביב השאלה אם מדובר בעליות מוצדקות שעשויות להימשך או בתיקון מזויף שיתפוצץ לנו בפנים. אני מתעקש פעם נוספת להיצמד למבחן מחיר הנכסים כפי שהם צריכים להיות לפי הרווחים המיצגים של החברות. לא כנגזרת של שנות גאות חזקה או של שנות מיתון קשה.

מחיר המניות ואגרות החוב כיום בהחלט מייצגים התאוששות, לפחות חלקית, בכלכלה ומחירים שבהם ראויות חברות להיסחר בהנחה שהעולם יחזור בשנים הבאות לפסי צמיחה איטית.

חברות האנרגיה והאגרו כימיה הגיבו לעליות במחיר הנפט והסחורות לרמות שנראות יותר ברות קיימא. מניות הבנקים התקרבו לרמת להון העצמי שלהם אחרי שהשוק הבין כי הוא לא צפוי להימחק בקרוב אך גם לא לצמוח בטווח הנראה לעין וחברות האחזקה חזרו להיסחר עם מתאם לחברות הבנות ולנכסים.

ההזדמנויות הגדולות נגמרו

כבר כמעט ואין בשוק אג"ח של חברות שלהן ביטחון גבוה מאוד ליכולת החזר ההשקעה אשר נסחרות בתשואה דו ספרתית. אין כמעט חברות אשר מתומחרות כאילו הסביבה העסקית שלהן הולכת להיות רעה למשך תקופה ארוכה וקשה מאוד למצוא חברות אשר יציגו תשואת דיבידנד דו ספרתית כפי שהיו בכמויות רק לפני מספר חודשים.

אנו חוזרים למתכונת הקודמת של חיפוש חברות שיציגו צמיחה גבוהה בזכות רכישות או בזכות התחום בו הן פעילות וזאת במקום לחפש חברות שחוטות. לפני חודשים ספורים היה גן עדן למשקיעים ואני בטור זה המלצתי מספר פעמים על מניות רבות כגון הבנקים הישראלים אשר היו הראשונות להתאושש.

מה הלאה?

בכדי שהשוק ימשיך מהלך של עליות, דבר שאין בגדרו בלתי אפשרי, חייבות להגיע חדשות חיוביות מזירת המאקרו. שוק המניות, כידוע, מקדים את הכלכלה הריאלית במספר חודשים.

השוק מגלם התאוששות מסוימת במאקרו ולהערכתי עד שזו לא תיראה, השוק יהיה בהמתנה והוא אף בנוי למימוש שמיצג את המחסור בהזדמנויות מספיק אטרקטיביות בתקופת ביניים זו.

אם קשה למצוא מניות זולות כיום, כנראה שזה אומר משהו על השוק.